שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להתנתק או לא להתנתק? זאת השאלה
    בחמישי הקרוב יענו מיליוני בריטים על השאלה, האם על הממלכה המאוחדת להישאר חברה באיחוד האירופי או לנטוש אותו. "לו הייתי בריטי, הייתי בוחר באפשרות השנייה, כי כשספינה טובעת במעמקי הים, כדאי לנטוש אותה כמה שיותר מהר", אומר הרב לייטמן

    בשיתוף קבלה לעם

     

    בסוף השבוע האחרון נרצחה בבריטניה ג'ו קוקס, חברת פרלמנט, שכל חטאה היה תמיכתה בהישארות בריטניה באיחוד האירופי. הרצח המזעזע שלה וההשלכות הכלכליות של המהלך, הזניקו את הנושא אל מרכז השיח התקשורתי העולמי. ביום חמישי הקרוב יכריעו תושבי בריטניה במשאל-עם האם עתידה הממלכה להמשיך להיות חלק אינטגרלי מהאיחוד האירופי, או לא.

     

    מנהיגי עולם, כלכלנים ופרשנים בכירים מודאגים מאוד מההחלטה, ומזהירים כי העזיבה עלולה להביא להשלכות פוליטיות קשות. חלקן עלולות לבודד ולהחליש משמעותית את מעמדה של בריטניה בעולם ולהוות מכה לכלכלה העולמית. בינתיים בבריטניה הדעות חלוקות.

    להתנתק או לא להתנתק? זאת השאלה. בינתיים בבריטניה הדעות חלוקות.  (צילום: EPA)
    להתנתק או לא להתנתק? זאת השאלה. בינתיים בבריטניה הדעות חלוקות. (צילום: EPA)

    כדי להבין את הדיון חשוב להכיר את התפיסה הפסיכולוגית שבה שבויים רוב התושבים הבריטים. לבריטים אופי מיוחד, שונה משאר מדינות אירופה, הכולל רמת מוכנות נמוכה לשינויים. חרף הניסיונות הרבים לאורך ההיסטוריה לפלוש לתוכה ולשלוט בה, נותרה הממלכה מעצמה כלכלית חזקה ועצמאית. תעלת למאנש מקיפה אותה כמו חומה בצורה ותורמת רבות להרגשת הבידול הבריטית. גם יתר החברות באיחוד האירופי חשות שבריטניה פחות תלויה בהן, עד כי לפעמים נדמה בעיניהן שהיא שתולה כמו נטע זר באירופה.

     

    ה"ברקזיט" ועונשו

    גם אם יוחלט להתנתק, זה לא יהיה פשוט כלל. על אף שלבריטניה מטבע משלה - לירה שטרלינג, ולא אירו - יש הסכמים, בריתות ואֲמנות שונות, אשר משפיעים על תוכניות ממשלתיות רבות ועל מערכות בסדר גודל מדיני. לדברי המומחים, תהליך ניתוק שכזה עלול לקחת לפחות שנתיים-שלוש עד אשר אינספור הקשרים הסבוכים ייפרמו, ולא פחות מעשור לניתוק משמעותי של הקשרים החברתיים.

     

    מבחינה כלכלית, המומחים חלוקים בדעתם, אולם מרביתם מזהים ב"ברקזיט" (היפרדות מהאיחוד האירופי) הזדמנות חד-פעמית עבור בריטניה, להוציא את עצמה מהבוץ האירופאי, לפני שיהיה מאוחר מדי. היציאה תאפשר לבריטניה לחזק את המגזר העסקי שלה, להוזיל את יוקר המחייה ולהימנע מ"הר החובות" שמאיים לקבור את אירופה. מצד שני, צפוי כי בריטניה תמשיך לייצא לאירופה מחצית מהתוצרת שלה. האירופאים זקוקים לכך, לא פחות מבריטניה. זו גם הסיבה שהכלכלנים אינם סבורים שאירופה "תעניש" את בריטניה ותטיל מכסים על הייצוא שלה לאירופה.

     

    נראה כי הקשרים המעוותים בין מדינות האיחוד האירופאי אינם מאפשרים להן ליהנות מהיתרונות הטבעיים שיש בסינרגיה ובאיחוד אמיתי ואיכותי, והובילו לכך שהאיחוד הפך לנטל כלכלי וחברתי שמוטב להתנתק ממנו.

     

    שקיעתו של האיחוד האירופי

    גם לעולם יהיה טוב אילו בריטניה תיסוג לאחור. ארה"ב - זו שבמסגרת הניסיון לשליטה עולמית הציתה את "האביב הערבי" בשנת 2010, שעד היום הניב בעיקר התמוטטות של מדינות רבות בעולם הערבי – אחראית למיליוני הפליטים שהיגרו ועדיין מהגרים אל שטח אירופה, ובדרך צפויים להכביד על הכלכלה, להגדיל משמעותית את ההוצאה הציבורית על חינוך, רווחה ובריאות, ולהחליש את השוק האירופי. למה זה טוב לאמריקאים? כי שליטת ארה"ב ביבשת ובעולם תתחזק.

     

    ישראל עשויה להיות מושפעת מכך בעקיפין. מרגע שהתזוזות באירופה יביאו לאי-סדר פנימי, המדינות יהיו עסוקות בבעיות שמתחוללות בתוכן, ויפסיקו ליזום ולעודד "ועידות שלום אזוריות", שהתועלת שלהן מוטלת בספק.

     

    גם ללא הבחישה האמריקאית בתהליך, בריטניה תישאר לעד חלק בלתי נפרד מאדמת אירופה – לטוב ולרע – כרגע בעיקר לרע. אירופה חולה אנושות, יבשת זקנה שדועכת בכל תחומי החיים: השוק האירופאי נכשל, הכלכלה בקריסה, גלי ההגירה מציפים, האסלאם הקיצוני מתגבר, הילודה נמוכה, האבטלה גואה – נגעים שהולכים ומתפשטים ממנה לכל העולם. לכן כל עוד ניתן לגדוע איבר מן היבשת ולהבריא אותו בנפרד, כדאי לפעול כך. אם למרות הכול יחליטו האנגלים להישאר כחלק אינטגרלי מהאיחוד האירופי, קצב ההידרדרות בכל התחומים יהיה מהיר יותר, והריקבון יביא לגסיסה מהירה של הגוף.

     

    מחשבים מסלול מחדש

    כדי שקשר בין מדינות, ובכלל בין בני אדם, יהיה בריא ותקין יש לדאוג שיהיה חי ונושם, ולפעמים כדי להפיח בו חיים יש לספק לו צורת קיום חדשה. האיחוד האירופי, שהתגבש כשוק כלכלי משותף, כלל שאיפות לתיאום פוליטי וצבאי עד כדי הקמת צבא משותף. ההשקה שהחלה בשנות התשעים בתעמולה נרחבת, היתה עבור רבים חלום ורוד: ביטול גבולות, יצירת כלכלה אדירה ואיחוד סביב מטבע כלכלי משותף. אלא שבמרוצת הזמן נעלמה הרגשת השגשוג המשותפת, ואת מקומה תפסו הפוליטיקה ומאבקי הכוח.

    כל חטאה היה תמיכתה בהישארות בריטניה באיחוד האירופי. חברת הפרלמנט ג'ו קוקס שנרצחה (צילום: AFP)
    כל חטאה היה תמיכתה בהישארות בריטניה באיחוד האירופי. חברת הפרלמנט ג'ו קוקס שנרצחה(צילום: AFP)

    "מועצת האיחוד האירופי" היושבת בבריסל, ומתוקף תפקידה אחראית על הרגולציה בין המדינות, החלה להסדיר תהליכים מסחריים. על פורטוגל נאסר הדייג, על ספרד ואיטליה מכירת גבינות, על הליטאים ייצור מוצרי חלב ועל יוון ייצור שמן זית. המהלך הזה החליש את המדינות החלשות ממילא, וחיזק את תלותן במדינות החזקות שרק הלכו והתחזקו עוד יותר.

     

    האיחוד האירופי הכושל מזכיר זוג נשוי, אשר צבר לעצמו רכוש רב עם השנים וחי מחשבון בנק משותף, אך לא מפסיק להתקוטט. כל צד משליט את המדיניות ה"כדאית" שלו, והצד השני מנגד, משתמש בסמכות הריבונית שלו כדי לבלום. לאחר מספר ניסיונות כושלים לשקם את מערכת היחסים, נראה שאין עוד מקום לשותפות. ביחסים טעונים ומסוכסכים כאלה, טוב יהיה לזוג אם יתגרש. השאלה היא איך מחלקים את הרכוש. בדרך כלל זה הניצוץ שמצית מלחמת עולם...

     

    "חיבור רשעים - רע להם ורע לעולם"

    איחוד ממשי הוא כאשר רצונות שאר המדינות מתקבלים בכל מדינה כאילו היו הרצון הפרטי שלה. לעומת זאת, אם כל מדינה ממשיכה לדאוג לטובת עצמה בלבד, החיבור בין המדינות נעשה רע וגורם נזק לכולן. רק כאשר יבשת אירופה כולה תהיה מאוחדת לרצון אחד, תיפָתח אפשרות אמיתית לגבש אחדות – כזו שיכולה לשמש בסיס לשיטה כלכלית בריאה ומאוזנת, ולהביא לתחושת שוויון ברמת החיים. לא חזקים וחלשים, מנצלים ומנוצלים. במקום התחרותיות האגואיסטית, תירקם מערכת המבוססת על צדק חברתי בינלאומי ועל לכידות חברתית גבוהה, לצד האפשרות לכל עם ומדינה לחיות לפי המאפיינים הספציפיים המיוחדים להם.

     

    "האחדות החברתית עשויה להיות מקור לכל אושר ולכל הצלחה" ("כתבי בעל הסולם"). האיחוד האירופי יכול להינצל ולעבור לפסים חדשים, רק כשיהיה ברור לכל תושב באירופה שהאיחוד מתחיל בקשר המתוקן בין בני האדם. לא המטבע המשותף יגשר על השוני ועל הפערים העצומים שנוצרו לאורך ההיסטוריה בין הגרמנים, הצרפתים, האיטלקים או היוונים, אלא האחדות היא שתחבר ביניהם.

     

    שינוי כזה דורש בניית קשרי ערבות הדדית בין המדינות, על בסיס התחשבות בצרכים של כל מדינה ובצורכי המערכת הבינלאומית כולה, ויתבטא בשיתופי פעולה נרחבים, באינטגרציה ובסולידריות בין המדינות. השינוי הערכי הוא הכרח המציאות, הן ביחסים בין המדינות והן ברמת הפרט המשפיע על מנהיגיו.

     

    אחדות מבוססת קשר, ולא מטבע

    חכמת הקבלה היא חכמת החיבור. היא חוקרת את הקשרים בין בני האדם ובטבע כולו מאז ומעולם. לפי חכמה זו, אפשר לבנות יחסים של תלות הדדית רק מתוך הכרת חוקי המערכת האנושית הגלובלית. במערכת הזו כלולות כל מערכות החיים בינינו, לרבות השווקים הפיננסיים.

     

    בעבר לא נזקקנו לחוקים האלה, ולכן חכמת הקבלה היתה נסתרת ורק מעטים עסקו בה. הצורך בחכמה ובידע הזה נהיה אקטואלי מרגע שהעולם נעשה גלובלי והתלות ההדדית בינינו הושלמה. כיום הקשר בינינו הולך ומתהדק, והוא מחייב אותנו ללמוד את חוקי העולם החדש, הגלובלי והמקושר. אין לנו ברירה אחרת. לימוד החוקים על פי שיטת החיבור יאפשר לנו ליצור את הסדר הנכון בחברה האנושית בכללותה. "הרעיון של חלוקה שווה וצודקת אמיתי יותר: כי כדור ארצנו די עשיר לפרנס לכולנו, ולמה לנו מלחמת החיים הטרגית המעכירה את חיינו מדורי דורות? הבה נחלק בין עצמנו את העבודה ואת פריה במידה שווה – והקץ לכל הצרות!" ("כתבי בעל הסולם").

     

    הפתרון לבריטניה, למשבר האיחוד האירופי ולמשברים הנוספים המשחרים לפתחנו, איננו טמון באמצעים הכלכליים והמדיניים המסורתיים, אלא ביצירת קשר מתוקן, מאוזן וטוב בינינו. עלינו ללמוד לבנות מערכת יחסים נכונה ומאוזנת בעזרת חכמת החיבור, וכך נזכה כולנו בחיים טובים ושלווים.

     

    הרב ד"ר מיכאל לייטמן עומד בראש ארגון "קבלה לעם " העולמי. מדי יום מעניק הרב ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66. לפרטים על מסלולי הלימוד של מכללת "קבלה לעם", התקשרו לטלפון 1-700-509-209. 

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "להתנתק או לא להתנתק? זאת השאלה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: EPA
    יתנתקו או לא?
    צילום: EPA
    צילום: טים נוקס
    הרב ד"ר מיכאל לייטמן
    צילום: טים נוקס
    מומלצים