שתף קטע נבחר

התמודדות עם הלא נודע. פרשת השבוע

המרגלים שתרו את הארץ לפני שעם ישראל החליט להתיישב בה חזרו עם שתי תובנות: המצב הכלכלי טוב בארץ אך הביטחוני לא ויש סכנות. רוב העם חושש חוץ מיהושע וכלב בן יפונה שמוכנים להתמודד עם האתגר. כדי להתמודד עם חוסר וודאות, כדאי למנות את היתרונות מול החסרונות שמצב החדש, לנסות ללמוד מניסיון העבר ולקבל החלטה מושכלת. פרשת שלח לך

פרשת המרגלים התרים את הארץ מעמידה את הקורא אל מול ההתמודדות היומיומית שלו ביחס ללא נודע. כאשר משה שולח את נשיאי המטות (ראשי השבטים) לתור את הארץ, הוא מבקש מהם להתייחס לשני תחומים עיקריים: ביטחוני וכלכלי. כפי שמופיע בפרק יג פסוק יח: וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב: וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּההַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים: וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן. בחינת המצב הבטחוני– עד כמה העם היושב בארץ ישראל חזק או שמפוחד ועד כמה הארץ רזה או שמנה, איך היא מתנהלת בהיבט הכלכלי.

 

 

ראשי המטות יוצאים למשימתם וחוזרים עם מספר תובנות: וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ: אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן. כלומר, בהיבט הכלכלי – המצב נראה טוב למדי ואילו בהיבט הבטחוני– המציאות קצת יותר מפחידה. לא נוכל לדעת בוודאות שאכן נוכל להתמודד איתם. העם מפחד מהאמירות של המנהיגים ומעלו את חששו. רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון מוחים וטוענים: עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ.

 

לכאורה, היינו אמורים לראות מסקנה אחת כיוון שכלל ראשי השבטים ראו את אותן הראיות והמראות בארץ ישראל. איך הגיעו למסקנות הפוכות? נראה כי התמודדותם של המרגלים עם הלא נודע מתאפיין בטבע האדם, בפחד. החשש לגלות משהו חדש, לא מוכר על פני ההיכרות עם המוכר והרגיל יוצרת שיתוק בהנהגה. כלב ויהושע אמנם ראו את אותם דברים, אך הם אינם חוששים מהלא נודע, אלא מאותגרים ממנו.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

האם כלב ויהושע לקחו סיכון מחושב או מסוכן? מה גורם לאדם לקחת סיכונים ועל חשבון מה? נראה שהתשובה לכך טמונה בהמשך הפרשה. פרק יד, פסוק ב: וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ: וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה.

 

כאשר אתה בוחן סיכון של תהליך מסויים, יש בפניך את חלופות העבר. אמר פעם אלברט איינשטיין: "זה פשוט לא חכם לעשות כל פעם אותו הדבר ולצפות לשינוי". כדי להתמודד עם חוסר וודאות, עם הלא נודע – יש לבחון את השינוי אל מול המוכר, לעשות טבלת יתרונות וחסרונות, ללמוד ממקרי עבר ולקבל החלטה.

 

רוב האנשים מפחדים לבצע שינוי כלכלי בחייהם. שינוי הרגלים של קניות, מו"מ עם ספקים, נושים ובנקים. תכנון, רישום ולחשוב שחייהם יהיו הרבה פחות נוחים כי עד היום היה קל מאוד לא לחשוב על כל הבעיות הכלכליות שלי. השינוי מפחיד והוא משתק. כפי שקרה עם המרגלים ועם ישראל. אולם כלב ויהושע הסתכלו אחורה, ראו את שיעבוד מצרים ואת האפשרות של מוות במדבר והעדיפו לקבל החלטה של אמונה גדולה של עתיד טוב יותר. גם כלכלי וגם בטחוני.

לעיתים כל מה שנדרש בשביל לשנות, הוא החלטה וצעד קטן פנימה. ברגע שמתחילים לצעוד, אפשר לגמוע מרחקים ולהביא לשינוי המיוחל.

 

כלב ויהושע מאתגרים אותנו בהובלת שינוי ויש לנו ללמוד מהם הרבה מאד בנושא זה וגם בעמידה מול המתנגדים הרבים שיעמדו לכל אדם כאשר מתחיל הוא לבצע את השינוי. עלה נעלה וירשנו אותה – כי יכול נוכל לה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
קריירה קידום זכויות עובדים
צילום: shutterstock
מומלצים