חבר בוועדה שחקרה את פרשת ילדי תימן: "זו הייתה מריחה, קומבינה"
יגאל יוסף היה חבר בשנות ה-80 בוועדת שלגי שקבעה כי הילדים נפטרו ולא נחטפו. "אין לי ספק שילדים נחטפו", אמר בראיון לאולפן ynet. "אחותי נעלמה ב-1953 מבית חולים רמב"ם, לא הובאה לקבורה בצורה מסודרת ואחר כך קיבלנו צו גיוס"
"זו הייתה ועדת מריחה, קומבינה, להשתיק את הפרשה, להתעלם. ככה משכו אותנו במשך כל השנים. גם בנינו אחרינו ימשיכו להניף את הדגל ולכאוב את הכאב העצום על הדרך שבה נהגו בהוריהם, בסבים ובסבתות שלהם בעת קליטתם בארץ. ניצלו את תמימותם, לקחו מהם את התינוקות והשאירו אותם להתבוסס בצערם". ראש עיריית ראש העין לשעבר, יגאל יוסף, היה חבר בשנות ה-80 בוועדת שלגי שבחנה את חטיפת ילדי תימן, וקבעה כי הילדים נפטרו ולא נחטפו. הוא מקווה שהבדיקה שנעשית כעת תחשוף את האמת.
על רקע מה ששומעים בימים אלה, איך קבעתם בעצם שהילדים נפטרו?
"קודם כול אני לא קבעתי, התנגדתי לכל מסקנות הדו"ח אף שהייתי חבר בוועדה. ראיתי את ההתנהלות שלה לאורך כל הדרך, ואחת הטענות הגדולות ביותר שלי כלפי הוועדה הייתה איך הם קובעים שילד נפטר לפי מסמך מצולם שלא חקרו את המהות שלו, את המקור שלו ומי עומד מאחוריו. על סמך זה לא קובעים מותו של אדם, זה לא הגיוני, לא מעשי ולא נכון. לכן לא צירפתי את חתימתי".
מה היה לא בסדר בהתנהלות של הוועדה?
"הביאו נייר מצולם ולקחו את אותו חוקר שהיה בוועדת בהלול-מינקובסקי. לפני החוקר הזה היו לנו כמה קציני משטרה לשעבר, חוקרים מנוסים בנושא של חקירות פליליות, אבל פיטרו אותם, לא נתנו להם לעבוד ולקחו חוקר שפתר להם את כל הבעיה בזה שהביא להם מסמכים לא אותנטיים לדעתנו, לא מקוריים ולא אמינים. על סמך זה הם קבעו שהילדים מתו. זה לא הניח את דעתנו ואת דעת המשפחות, ולכן עד לרגע זה אף אחד לא מקבל את מסקנות ועדת בהלול-מינקובסקי, את מסקנות ועדת שלגי וגם לא את מסקנות ועדת החקירה הממלכתית, שנשענה בעצם על אותם חומרים פחות או יותר של שתי הוועדות הקודמות".
אין לך ספק היום שילדים אכן נחטפו?
"בביטחון מוחלט. בכל הוועדות אמרו שהיה אי-סדר, היה בלגן. אני יכול להבין שזה קורה עם ילד או שניים, חמישה, אולי עשרה, אבל בהיקפים האלה אף אחד לא קם לעצור את האי-סדר הזה. אחותי למשל נעלמה ב-1953 מבית חולים רמב"ם. אם לטענתם היא נפטרה, מדוע לא דווח למשרד הפנים בצורה מסודרת? מדוע היא לא הובאה לקבורה בצורה מסודרת עם שורה וקבר וכל מה שצריך? אחר כך אנחנו מקבלים שלושה צווי גיוס וזה אומר דרשני, זה אומר שהפשע לא היה מושלם והוכיח את קיומו של הפשע".
אתה מאמין בכנות שהבדיקה הפעם תהיה אחרת?
"אני מעריך שנוצרו נסיבות שהפעם זה יהיה אחרת. בזכות הפעילות של ח"כ נורית קורן קמה שדולה וראינו שם תמיכה חוצת מפלגות. לגבי מה שצריך לעשות – ראשית, להסיר את החיסיון, ושנית להקים מאגר DNA של אותם הורים שנשארו והאחים שלהם. אני מניח שתוך זמן סביר גם המאומצים ירצו לדעת מהו המקור הביולוגי שלהם. חלק גדול מדור המאמצים כנראה נפטרו, ואם הילדים המאומצים יילכו לחפש את עצמם נוכל לחבר בין בדיקות DNA של המאומצים למשפחות עצמן. אני מקווה, כפי שהבטיח ראש הממשלה, שהחיסיון יוסר בהקדם. לשמחתי הרבה היום כולם מאמינים שהסיפור הזה היה ואנחנו לא מדמיינים".
השרה גילה גמליאל, מה עושים כדי שנישאר בלי סימני שאלה?
"ראשית, פותחים את הפרוטוקולים. אין שום הצדקה שהם יהיו חסויים עד שנת 2070, זה כבר מדליק נורות אדומות סביב הפרשה, מדוע זה נשאר חסוי מלכתחילה. אנחנו נפעל ונגיש החלטת ממשלה בנושא, גם לפתוח את הפרוטוקולים וגם
לדאוג לכוח אדם שיוכל לטפל בזה".
יגאל יוסף אומר שוועדת שלגי הייתה ועדת מריחה.
"יש תחושה קשה מאוד, אני מעריכה מאוד את חברי ראש העיר לשעבר יגאל יוסף, והחוויה האישית שלו היא לצערנו חוויה שאנחנו שומעים עליה מהילדות אצל הרבה מאוד מבני העדה התימנית. מדובר במאות, לא באחד או שניים, לכן צריך לעשות סוף לכל האי-ודאות הזו שזועקת לשמיים, לעשות את זה בצורה מסודרת ולהציג את הנתונים בצורה מקצועית, לחשוף את הדברים מול עיני הציבור ולקבל את ההכרעות".
את חושבת שבמשך שנים ניסו להסתיר את בושתם הגדולה של מנהיגי המדינה באותם ימים?
"אני לא יודעת לקבוע קביעות נחרצות לכאן או לכאן, אבל זה מעלה הרבה תהיות כשסוגרים את הפרוטוקולים וכל פעם שהנושא עלה דאגו שהוא יירד מסדר היום, כאילו מדובר בקבוצה קטנה. ככל שאתה נכנס לתמונה אתה רואה שמדובר במאות משפחות שמרגישות את אותה תחושה של תסכול מתמשך, אותו כאב שהיה להורים ולאחים לאורך זמן. אני באמת מברכת בראש ובראשונה את חברת הכנסת נורית קורן שלקחה את זה כנושא הדגל שלה ומקדמת אותו בצורה יסודית מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
