טום קרוז וג'ייסון סטאת'ם מרביצים חזק

ג'יימס, ג'ייסון, ג'ק. האחד שמו בונד, ג'יימס בונד - מרגל ותיק בשירות הוד מלכותה ונגד אויביה מבחוץ ומבפנים. השני שמו בורן, ג'ייסון בורן - הוא חוזר אל חיינו הקיץ בגילומו של מאט דיימון כמתנקש ביוני שמתמרד נגד מפקדיו. השלישי הוא ריצ'ר, ג'ק ריצ'ר - מילואימניק מסתורי שנעלם לרשויות החוק, וכשהוא מסכים לשרת אותן, הוא נבגד. את דמותו יצר הסופר לי צ'יילד שסדרת המותחנים המצליחה שלו לבשה פנים - די נאות - באדיבות טום קרוז. הוא גילם את ריצ'ר בהצלחה בסרט הראשון מ-2012 שהציע תמהיל מדוד של אלימות והומור מקברי. עכשיו הוא חוזר לסרט ההמשך "Jack Reacher: Never Go Back" שעליו יקום ויפול הפרנצ'ייז המתגבש.

קרוז כג'ק ריצ'ר. מילואימניק

למרות שקרוז יודע להחטיף היטב - וזה מה שנדרש ממנו כג'ק ריצ'ר, הליהוק שלו נראה תמוה לרבים. הרי הדמות מתוארת כבריון מחוספס המתנשא לגובה של 1.95 מ', בעוד שהכוכב ההוליוודי - עם כל הכריזמה והשרירים - מתמצה בסך הכל במטר ושבעים. זה דרש לא מעט התאמות וזוויות צילום ערמומיות מצד הבמאי והתסריטאי המבריק כריסטופר מקוויירי (שעבד עם קרוז גם ב"משימה בלתי אפשרית" ו"קצה המחר"). עכשיו כשהמשוכה הנמוכה הזאת מאחוריו, זה כבר פחות משנה. אדוארד זוויק לקח את מושכות הבימוי ונראה לאן ייקח את הסדרה מפה. מהטריילר נראה שהוא מבסס את סרט ההמשך על מכות, מכות ועוד מכות. ואולי כמה צחוקים בין לבין.

העלילה, כמיטב המסורת של בונד - ובעיקר בורן - לוקחת את ריצ'ר הבריון הבלתי ניתן לשליטה חזרה מהנפקדות שלו אל חיק היחידה שלו במשטרה הצבאית האמריקנית. הוא משרת אותה נאמנה אלא שאז המנאייקים הבכירים תופרים לו ולשותפתו המצודדת (קובי סמולדרס) תיק. פתאום הוא מוצא עצמו מואשם על לא עוול בכפו ברצח נערה, ונרדף על ידי זרועות החוק. רבות מהן יישברו תוך כדי עימות איתו. זה בטוח. יותר כמו צ'אק נוריס מאשר בונד ובורן.

"Jack Reacher: Never Go Back" – תאריך יציאה בארצות הברית: 21 באוקטובר

כמו חדש מהמוסך

ג'ק, ג'יימס, ג'ייסון... רגע, מה עם ג'ייסון סטאת'ם? גם הוא פה. אבל בעוד ריצ'ר, בונד ובורן נבגדים על ידי רשויות המדינה אותן הם משרתים, בתפקידו כמתנקש ארתור בישופ, הוא נסחט על ידי מאפיונרים למיניהם לחסל שלל ברנשים - בניגוד לרצונו. סטאת'ם גילם את הדמות לראשונה ב-2011 ב"המכונאי" - רימייק למותחן האקשן הקלאסי מ-1972 (אז היה זה צ'ארלס ברונסון שכיכב כבישופ). ב"המכונאי: התחייה" הוא מתנער מהעלילה ההיא מהסבנטיז, ומוצא מגוון דרכים מקוריות יותר או פחות לזרוע מוות על פי חוזה. אבל הבוסים שלו קשים, לא נותנים לו לקחת חופש. וכשהוא מתעקש בכל זאת, הם חוטפים את בת זוגו ג'סיקה אלבה.

בניגוד לקרוז שבעיקר מרביץ בדרך הישנה והטובה כג'ק ריצ'ר, סטאת'ם מפגין מיומנות מרשימה ברובה צלפים, סכינים, חומרי נפץ וגם סנפלינג. האצבע קלה על ההדק, הקוביות בבטן מהודקות (כפי שהוא דואג להראות לנו בלי חולצה), וגם הלב רחב, מסתבר. הוא חס על חייו של אחד מייעדי החיסול, טומי לי ג'ונס, ויוצא בעזרתו להציל את חיי אהובתו שחושפת גם היא לא מעט, ומראה שיש לה ביצים ואגרופים נוקשים. גם מישל יאו ונטלי ברון והפעלולן הישראלי תומר עוז מתלווים לסטאת'ם שמבסס את מעמדו ככוכב פעולה בהמשך ל"בלתי נשכחים" ו"מהיר ועצבני 7".

לשם הפרופורציה - כמעט ארבעים שנה לקח עד שסטאת'ם החזיר לראשונה למסך את המכונאי בישופ שהיה מזוהה עם ברונסון מהסבנטיז. זאת מול שבע שנים בלבד שלקח עד שהשחקן אד סקרין החזיר לקולנוע את פרנק מרטין ג'וניור מפרנצ'ייז האקשן "טרנספורטר", אותו גילם סטאת'ם לאחרונה ב-2008.

"המכונאי: התחייה" – תאריך יציאה בארה"ב: 26 באוגוסט

רות', עבור

ליואן מקגרגור יש עבר כאובי וואן קנובי, אבל הוא לא גברתן ואלים כמו קרוז וסטאת'ם. בכל זאת, אביר ג'דיי. בעיבוד הקולנועי לספרו של פיליפ רות' "פסטורליה אמריקאית" הוא מתנסה לראשונה בבימוי, והוא גם מככב כאב משפחה בורגנית ובעל טוב לאשתו (ג'ניפר קונלי), שבתו המתבגרת נסחפת אחר רעיונות פוליטיים רדיקלים ומסתבכת עם השלטון. פיצוץ בתחנת דלק מחריד את הקהילה וכן את המשפחה כשמסתבר שהבת (דקוטה פנינג) היא החשודה במעשה הטרור. יש להם בעיות זהות קשות ונטייה להרס עצמי. ראינו את זה ב"דוני דארקו", ואיכשהו גם פה מתנגן לו קאבר של "Mad World" של טירס פור פירס - ממש כמו בסרט האיקוני ההוא.

בכורת הבימוי של מקגרגור מסקרנת ולפחות על פי הטריילר נראה שהוא מצליח לשלב בעדינות בין התא המשפחתי המתפורר לחברה האמריקנית הדועכת בשנות ה-60, בין הפסיכולוגיה לפוליטיקה. רעיונות שצצו בספרו רב-המכר של רות' מ-1997, שהוכר ביצירת מופת. לצד מקגרגור, קונלי ופנינג מככבים ב"פסטורליה אמריקאית" גם מולי פארקר ודיוויד סטראת'יירן.

"פסטורליה אמריקאית" – תאריך יציאה בארה"ב: 28 באוקטובר

נערה ממש אוצר 1

מה נשאר היום מהנוער חדור המוטיבציה הפוליטית של שנות ה-60? לא הרבה. אבל גם לצעירים המיליניאלים הניהיליסטים יש מקום על המסך הגדול. אנדראה ארנולד הקצתה להם כמעט שלוש שעות בסרטה "American Honey" שהדהד ברחבי פסטיבל קאן השנה. זהו סרט על חדוות נעורים, פראות הורמונלית, חוצפה והישרדות בחברה הקפיטליסטית. והכל מצולם בסגנון דוקו-ריאליסטי, קצת כמו בסרטי לארי קלארק.

יש בסרט הכיפי הזה בנות ובנים טובי מראה (וכמה שפחות), הרבה מוזיקה, סמים, אלכוהול, ומין. אבל אין יותר מדי עלילה. אפשר לסכם אותה בסיפורה של נערה שבורחת מהבית עם קבוצה של צעירים שעובדים כסוכני מכירות של מגזינים. מדלת לדלת הם מתוודעים לארצות הברית על גווניה השונים, ועל הדרך מתאהבים ועושים אהבה, לפעמים גם מלחמה. סשה ליין בת ה-20 מככבת בתפקיד ראשון בהוליווד אליו היא מתמסרת עם ובלי בגדים ביחד עם שיה לבוף שחלק איתה מיטה גם בחיים האמיתיים. ביחד אתם נון-אקטורז צעירים ומלאי חיים - לפחות על המסך.

"American Honey" - תאריך יציאה בבריטניה: 14 באוקטובר

נערה ממש אוצר 2

סרטי זומבים – היו לנו כל כך הרבה כאלה. קשה לחדש. אבל לפחות יש מישהו שמנסה, ולכן הוא מקבל תמיכה ממיטב כוכבי הקולנוע של בריטניה. הסופר והתסריטאי מייק קארי משתף פעולה עם הבמאי קולם מקארתי ביצירת הסרט הפוסט-אפוקליפטי "The Girl With All The Gifts" שמתאר אנושות גוועת, המתמודדת עם מתקפת זומבים. כמה ילדים נגועים המוחזקים בתנאים מוקפדים במרכז מחקר עשויים להיות פתח לפריצת דרך מדעית לריפוי העולם. אלא שמתקפת זומבים מבחוץ מחריבה את הפרויקט ואת התקוות. 

אחת מהילדות הנגועות מראה יכולת מפתיעה להתגבר על הדחפים החייתיים שמכתיב לה גופה, והיא אף מגוננת על המורה שלה – במקום לזלול את בשרה. האם היא המפתח להצלת העולם? סנייה נאנואה מככבת בתור הילדה מלני והיא מוקפת בצוות מרשים של שחקנים הכולל את ג'טה ארטרטון, גלן קלוז ופאדי קונסידיין. ואם הם יודעים שמדובר במעדן, כדאי לנו לטעום מזה גם.

"The Girl With All The Gifts" – תאריך יציאה בבריטניה: 23 בספטמבר

נערה ממש אוצר 3

מאז "מגרש השדים" של וויליאם פרידקין ב-1973, היו לנו כל כך הרבה ילדות חמודות ותמימות שרוחות רפאים נטפלו לנשמתן וגרמו להן להתנהג כמפלצות וגם להיראות כאלה – וכמו עם הזומבים, גם עם השדים קשה לחדש. מאז "Ouija Experiment" מ-2011, היו לנו לפחות חמישה סרטים שעוסקים בסיאנסים קטלנית שבוקעים מתוך לוח הוויג'ה ופורצים דרך לאלו שמעיזים להתעסק עם העולם שמעבר – כולל ילדות חמודות ותמימות. כזה היה גם להיט האימה "וויג'ה" מ-2014 שסרט ההמשך שלו יצא לקראת האלווין הקרוב.

עלילת הרטרו – סוג של טרנד חדש בעולם האימה (ע"ע "לזמן את הרוע") מתרחשת בשנות ה-60, כשאמא רוחניקית מנסה להשתעשע עם שתי בנותיה באמצעות לוח וויג'ה. אבל זה לא משחק. רוח מרושעת חודרת לנפשה וגופה של הבת הקטנה. ועכשיו לכו תוציאו אותה משם. מייק פלאנגן, מבכירי הדור הצעיר של במאי האימה, אחראי על הזוועתון הקטן והמפחיד הזה.

"Ouija 2: Origin Of Evil" – תאריך יציאה בארה"ב: 21 באוקטובר

המופע של סטיב

לא רוח רעה התנחלה בגופו של סטיב גליסון, גם לא נגיף זומבים קטלני. שחקן הפוטבול לשעבר הולך וקמל אט אט בגלל מחלת ניוון השרירים הנוראית – ALS. מאז קבלת הבשורות הקשות, והוא בן 34 בלבד, הספיק גליסון לטייל ברחבי העולם, לטפס על הרים, לצנוח ממטוסים, להשתתף במופע של פרל ג'אם, להקים ארגון צדקה ולקדם אותו, להתחתן עם בחירת לבו מישל, וגם לעשות איתה ילד. את רגעי השיא מלאי ההשראה הללו, וכן את רגעי השפל הוא תיעד מול מצלמה ביתית – יומן מרגש כדי להשאיר משהו לבן התינוק, ריברס. היומן הזה מוגש לצופים בסרט התיעודי "גליסון" (את השלמתו הפקיד הגיבור בידי הבמאי קליי טוויל). 

ריברס כבר עוד מעט בן חמש שנים, ואבא סטיב עדיין בחיים, אם כך אפשר לקרוא לזה. גופו משותק, מיתרי קולו נדמו, אך הוא ממשיך להתעקש ולשמר שמחת חיים וחיוניות במצב כמעט בלתי אפשרי. הוא ייסד ארגון להגברת התודעה למחלת ה-ALS ומעודד אנשים אחרים במצבו לא לוותר ולמצות את הזמן שנותר להם עד תום. כזה הוא גם הסרט שמציג את גליסון כשהוא לבד מול המצלמה, עם אשתו והילד, עם החברים ובציבור. המון המון רגשות מתערבבים בסרט זה, אנרגיות חיוביות, וגם רגעי יאוש. אבל התוצאה הסופית מלאת השראה גם לבריאים שבינינו. כפי שאפשר לראות כבר מהטריילר.

"גליסון" – תאריך יציאה בארה"ב: 29 ביולי