שתף קטע נבחר

מכה למסורב הגט: ידע שהיא גרושה והוא כהן

במשך יותר מ-20 שנה מסרבת אישה להתגרש מבעלה. כשהוא "נזכר" שמלכתחילה הם היו אסורים זה לזה ע"פ ההלכה, נזף בו בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה את רוב תביעת הפיצויים שהגיש גבר נגד אשתו, שמסרבת להתגרש ממנו כבר יותר משני עשורים. הבעל נימק את הצורך בגירושים בכך שהוא כהן ואשתו גרושה ודרש לקבל ממנה פיצוי של 175 אלף שקל על עוגמת הנפש, אבל השופט שאול שוחט ביקר אותו על כך שהסתיר את העובדה הזאת מלכתחילה ופסק לו סכום נמוך בהרבה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג התחתנו ב-1990 כאשר לאישה היו אלה נישואים שניים. הם נפרדו לאחר כשלוש שנים כשלהם להם שני ילדים. ב-1993 הגיש הבעל תביעת גירושים בבית הדין הרבני, אך האישה סירבה עד להסדרת עניין כלכלי שנותר לא פתור. בית הדין הציע שהבעל יפקיד אצל נאמן ייפוי כוח בקשר למגרש שבמחלוקת, הצדדים יתגרשו ולאחר מכן יפתרו את הסכסוך. האישה הסכימה אך הבעל סירב.

 

חלפו תשע שנים ובני הזוג טרם התגרשו, אלא שאז העלה הגבר טענה חדשה בבית הדין: הוא כהן והיא גרושה, כך שמלכתחילה אסור היה להם להתחתן. על רקע זה, ביולי 2002 חייב בית הדין את האישה לקבל גט, אך היא המשיכה לעמוד בסירובה.

 

עוד עשור חלף, וב-2012 הגיש הבעל תביעת פיצויים נגד האישה על "הנזקים שנגרמו לו" עקב סירובה להתגרש. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעתו וחייב את האישה ב-175 אלף שקל בתוספת 1,000 שקל על כל חודש נוסף של סירוב.

 

שני הצדדים לא השלימו עם התוצאה וערערו לבית המשפט המחוזי. לטענת הבעל היה צריך לחשב את הפיצויים ממועד עזיבתו את הבית או ממועד הגשת תביעת הגירושים ולא ממועד החיוב בגט כעשור לאחר מכן. האישה מצידה טענה שהבעל ידע היטב שהוא כהן והיא גרושה בטרם נישואיהם והוא מבקש כעת להרוויח מכך.

 

היה צריך להקטין את נזקיו

השופט שאול שוחט קבע שהבעל היה מודע לאיסור החל עליו להינשא לגרושה ובחר בכל זאת לקשור את חייו בחייה בנישואים אזרחיים ובקידושין פרטיים שנעשו על ידי רב שממנו הסתירו את מעמדם. במצב זה, האישה לא הייתה צריכה לצפות שעובדת היותו כהן הנשוי לגרושה בכלל תפריע לו.

 

עם זאת, ברגע שבית הדין הרבני נתן פסק דין המחייב אותה לקבל גט, סירובה להתגרש מקנה לבעל זכות לפיצוי. השופט שוחט סבר שבפסיקת סכום הפיצוי ראוי להתחשב בכך שעילת החיוב בגט הייתה ידועה לבעל לפני הנישואים. לדבריו, הבעל ידע היטב על מצבם המיוחד והוא משתמש בו כעת כ"קרדום לחפור בו".

 

השופט הוסיף כי ראוי היה שהבעל יפעל להקטנת נזקיו ויסכים להסדר שהציע בית הדין הרבני עוד בשנות ה-90.

 

בנסיבות אלה הופחת הפיצוי לבעל ל-30 אלף שקל. השופט הותיר את החיוב החודשי בסך 1,000 שקל שהוטל על האישה אך השהה אותו למשך 90 יום. עוד נקבע כי על הבעל לשלם לאישה הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל שיקוזזו מסכום הפיצוי, כך שבתוצאה הסופית, האישה חויבה לשלם לבעל עשרת אלפים שקל בלבד.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערת: עו"ד מירית ענתבי
  • ב"כ המשיב: עו"ד אורלי לוי- ברון
  • עו"ד אלון אלדר עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים