תיעוד: החיבוק שאיחד את המשפחה הקרועה בהלוויית אסתי וינשטיין

במהלך ההספדים לאסתי וינשטיין ששמה קץ לחייה אחרי שעזבה עם בתה את חסידות גור והתנתקה מיתר בנותיה, נפלו זו על כתפי זו אמהּ של אסתי, יהודית אירנשטיין ובתה של אסתי, תמי מונטג, שגם היא יצאה בשאלה. החיבוק והדמעות תועדו בסרטון (בפתח הכתבה).

בהלוויה שנערכה היום (ג') בבית העלמין ירקון התייצבו אלה מול אלה מאות קרובי משפחה, חברים ומכרים, חלקם מעברה הרחוק של וינשטיין וחלקם ליוו אותה בשנים האחרונות, לאחר שעזבה את החסידות. בעקבות העזיבה ניתק הקשר בינה לבין שש בנותיה. במהלך קריאת ההספדים פגשה מונטג את אחיותיה לאחר נתק של שנים. כמו עם אמן, גם איתה ניתקו האחיות את הקשר כשהחליטה לחזור בשאלה ולעזוב את החסידות. הן התחבקו ממושכות ובכו אחת על כתפי רעותה.

הסבתא יהודית אירנשטיין והנכדה שיצאה בשאלה תמי מונטג בהלוויית האם(צילום: טל שחר)

הסבתא והנכדה בבית העלמין (צילום: ישראל כהן, כיכר השבת)

תמי מונטג שיצאה בשאלה עם אחיותיה החרדיות בהלוויית האם שהתאבדה(צילום: מוטי קמחי)

האם על קבר בתה(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

באי ההלוויה. פרידה מאסתי וינשטיין(צילום: מוטי קמחי)

ההלוויה נפתחה בשירה של גלי עטרי "מה שאת אוהבת". בתה, מונטג ביקשה להגיע עם פרחים כדי למלא את צוואתה האחרונה. היא ספדה לאמה: "אני כל כך אוהבת אותך ותמיד אוהב אותך. היית בשבילי הכול, חברה ואימא. דמות להערצה. אני לא חושבת שאצליח לדבר. אולי אגיע אליך אחר כך ואדבר איתך".

אך רחלי (30), אחת מבנותיה של וינשטיין שנותרה בחסידות גור, אמרה: "את נכדיך הגדולים קיבלת באהבה עצומה, התרגשת עם כל אחד ותמיד נתת הרגשה טובה לכולם. אבל נזכור ולא נשכח את היום המר והנמהר שבו את הבית עזבת. התחננו להסברים, ביקשנו לבוא איתך, אך הפנית ללבנו את הגב. ילדות קטנות שביום בהיר ננטשות ואין אמא שתסביר ותאסוף את השברים. לילות ארוכים, געגועים עזים ודמעות, שאלות רבות ללא תשובות. אימא, אימא, נזכור תמיד ולא נשכח שאלוקים נתן ואלוקים לקח. מסובב הסיבות רצה את דמעותינו והעמיד בניסיונות את כולנו".

היא סיפרה עוד על "שנות סבל וייסורים שהיו למנת חלקינו, כולנו. יזכור כל אחד מאיתנו שכעת טוב לך, ומלמעלה את רואה את כולנו. בטוחה אני שכעת קל לך כשאת רואה את התמונה השלמה, רואה ששום דבר לא נעשה בכוונה, מבינה שיש דברים שלא ניתן היה להשיב, אבל כעת תוכלי מלמעלה להביט ולהקשיב, להבין את כל מה שלא הבינו בני האדם מסביבנו. אבל העיקר, אימא, שכעת תקבלי את סליחתנו".

הרב מנחם אירנשטיין, אביה של וינשטיין, נשא דברים על קברה: "קשה לי לדבר עליך. בשבילי תמיד היית כמו ב-43 שנותיך הראשונות, כשהיית טהורה. כיבוד ההורים שלך היה משכמך ומעלה. תמיד היית יד ימיננו. כשקרה משהו, בדקות היית באה אלינו וההתמסרות היתה מלאה. אהבנו אותך כל כך".

בן זוגה של וינשטיין ספד לה: "יפה שלי. עשינו דרך להגיע לבנותיך ללא הצלחה. האהבה שקיבלת ממני, מחנוך ומתמי לא הספיקה". הוא מתח ביקורת על החברה החרדית שלא איפשרה לה לשמור על קשר עם בנותיה, "ישיבה של אחרים שמחליטים עבורם". עוד אמר: "בלבה של כל דת יש גרעין שהוא אחדות, וזה מקור החיים. אך לרוע המזל זה הפך לאידיאולוגיה. אל תאפשרו לשום רב להוביל לשנאה ולניכור. הכאב מניתוק מילדים הוא עצום. ילדים וילדות, בואו להוריכם גם אם הם שונים מכם. אתם המפתח לאושר של הוריכם. ליוצאים בשאלה - בחרתם בחופש אך הדרך לא קלה. תתחזקו ותקבלו את אהבת הקהל" לסיום אמר: "אני נפרד ממך לשלום. תהיי איתי תמיד ואוהב אותך מאוד".

רבים מקהילת היוצאים בשאלה חלקו לוינשטיין כבוד והגיעו אף הם להיפרד ממנה. אביגדור, חבר בקבוצת תמיכה שבה היתה וינשטיין חברה בשנת 2012, סיפר: "קשה לנו לדבר עליך בלשון עבר. במותך ציווית לנו את המאבק על הילדים שלנו. אנחנו סובלים מניכור הורי ומבקשים סליחה". אסתי הותירה חותם של אצילות".