שתף קטע נבחר

יוון: מהעבר המפואר אל ההווה הפסטורלי והציורי

המדינה שהביאה לעולם את ערכי התרבות המערבית שופעת נופים קסומים, עיירות ציוריות, אטרקציות מרשימות ואוכל, שאין באף מקום אחר. טיול עם ניחוח נוסטלגי והמון אהבה

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

  

יוון הוא שמה העברי של המדינה הנצאת בדרום מזרחה של אירופה, המקום בו הבלקן נושק לים האיגאי ולים התיכון. בספר "בראשית" כתוב שיוון היה נכדו של נוח, אחד מארבעת בניו של יפת.

 

בעולם המערבי ובמרבית העולם של היום קוראים לה בעקבות הרומאים שקראו לה בלטינית גרקיה, על סמך אחד מהשבטים הראשונים שפגשו ביבשת היוונית – הגראקים. והערבים קראו לה א(ל)רום- על שם האימפריה הרומית המזרחית, היא ביזנטיון, שהשפה והתרבות היוונית היו המרכיב המרכזי באימפריית 1000 השנים הזו.

 

אבל אחרי עצמאותם מהאימפריה העות'מאנית ב-1829, קוראים היוונים לעצמם לא זה ולא זה וגם לא זה אלא הלאס או הרפובליקה ההלנית. זאת, בעקבות אביהם הקדמון הלנוס, אבי כל השבטים היווניים בעת העתיקה, מהתקופה הקלאסית ועד ליצירת והפצת התרבות ההלניסטית, עבר היסטורי שהפך ערש התרבות המערבית, עבר מפואר אליו עורגים ונכספים היוונים של היום.

 

 (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית) (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

יסודות התרבות המערבית עד היום

הנופים הקסומים של חלקי היבשת היוונית ואייה אוצרים אתרים היסטוריים מרתקים, בהם התהוו יסודותיה של התרבות המערבית של היום. זוהי מורשת היסטורית עולמית מימי יוון הקלאסית (מאה חמישית לפנה"ס), דרך הציביליזציה ההלניסטית שיצר אלכסנדר מוקדון (מאה שלישית לפני הספירה).

 

ממנה - דרך התרבות הרומית שאימצה לחלוטין את התרבות היוונית (מאה שנייה לפנה"ס - מאה רביעית לספירה) ודרך האימפריה הביזנטית שהתרבות היוונית הייתה מרכזה (מאה חמישית לספירה עד כיבוש קונסנטינופוליס על ידי העות'מאניים ב- 1453 ) ועד לרנסאנס (= תחייה בצרפתית) באירופה, שהחיה את התרבות הקלאסית, היוונית- רומית והפכוה לערש התרבות המערבית בעת החדשה.

 

 (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית) (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

את האודיסיאה שלנו ברחבי יוון נפתח בצפון המדינה, בת'סלוניקי ( Thessaloniki) הקרויה על שמה של אחותו של אלכסנדר מוקדון- ת'סלוניקה. העיר עצמה היא בירת חבל מקדוניה היווני (ואבוי למדינה השכנה מצפון אם תשתמש בשם מקדוניה.

 

ת'סלוניקי או ש'לוניקי בפי הקהילה היהודית המפוארת שהייתה בעיר בין המאה ה-16 ועד לשואה, היא העיר השנייה בגודלה ביוון, בירת הצפון ובה מתגוררים למעלה ממיליון נפש. היא נוסדה בשנת 312 לפנה"ס ,לכבודה של אחותו של אלכסנדר, בעלה קסנדרוס, שהיה אחד משרי צבאו הבכירים של אלכסנדר הגדול ואחד מאבעת הדיאדוכים שנלחמו על ירושתו של אלכסנדר מוקדון.

 

משם נמשיך מערבה אל שרידי העיר פלה ( Pella), שהייתה בירתם (השנייה) של המוקדונים ובה נולד אלכסנדר הגדול. מה שנשתמר שם אלה פסיפסי רצפה מדהימים ביופיים, באתר הארכיאולוגי ובמוזיאון הקטן הצמוד לאתר.

 

ממשיכים לעיר ווריה ( Veria), לביקור ברובע היהודי שבה, המכונה איש לא יודע למה – ברבוטה. משם כמה ק"מ דרומה לאתר המדהים ב-וורגינה ( Vergina), אתר הקבורה של המלך פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול וחלק מבני משפחתו, על החפצים המדהימים שנחשפו בתוך הקבר ומוצגים במקום בצורה מרתקת.

 

 (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית) (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

אגם שלוש המדינות

קסטוריה היא הבסיס שלנו לטיול אל הפינה הצפון מערבית של יוון שם, בגובה 935 מ` מעל פני הים, שוכן אגם פרספה הגדול .( Megalo Prespe). שטח האגם נחלק בין שלוש המדינות-אלבניה, מקדוניה ויוון ועל החוף הדרומי שביוון שוכן הכפר הכי צפוני ביוון - הכפר פסאראדס Psarades (דייגים).

 

בשלוש הטברנות שיש ברחוב היחידי שבכפר, על גדת האגם, ניתן לאכול דגים טריים שזה עתה נישלו מן האגם וגם, בכמה אופני הכנה, את המאכל הנפוץ באזור זה – שעועית (פאסוליה).

 

אחר כך מטיילים רגלית בינות הבתים של הכפר, חלקם מלפני 150-200 שנה ובהם חיים כמו אז כ-60 תושבים בלבד. ניתן גם לארגן שייט באגם בסירות הדייגים בני המקום, אל מערות התבודדות של נזירים אורתודוקסים שנמלטו לאזור שכוח אל זה לפני 500 שנה עם הכיבוש המוסלמי של יוון.

 

מדרום לאגם פרספה הגדול נמצא אגם פרספה הקטן, כולו בשטח יוון. במרכזו אי קטן - איוס אכיליוס (Agios Achilios) ועליו כפר אחד עם אותו השם ודרך גישה אחת (חוץ מסירות) והיא גשר צף באורך 800 מ'.

 

 (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית) (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

44 כפרים ציוריים

נמשיך בטיולנו בין כפרי האבן של חבל זגוריה, סך הכל באזור 44 כפרים כשהבולטים שבהם הם פפיגו (הקטן והגדול), אריסטי, אנו פדינה, ויצה, צפלובו וכמובן מונודנדרי.

 

כל הבתים בנויים אבן גיר , לכולם גגות עם רעפי צפחה טבעיים ורחובות ושבילים מרוצפים באבן וגשרי אבן אפירוטים בני מאות שנים. והכול טובל בירק ומשתלב באופן כה הרמוני עם הטבע העוטף את הכפרים המבודדים.

 

בהפסקת הצהריים/ערב חייבים לטעום את הספציליטה המקומי - טורופיטה ו/או חורטופיטה ו/או ספינקופיטה שזהו המאפה , פאיי, בורקס המקומי, ממולא גבינה או תרד או ירק כפרי טבעי משדה הבר הסמוך.

 

הגענו ליואנינה (שהמקומיים קוראים לה יאנינה) והיא לא פחות יפה מקסטוריה וקצת יותר גדולה וגם היא יושבת על שפת אגם – אגם פאמבוטיס.

 

בין האגם לבין העיר העתיקה מוקפת החומות שבנה עלי פאשא יש טיילת יפיפה, עמוסת עצי דולב ענקיים ומתחתם עשרות בתי קפה בצד אחד ועשרות מסעדות דגים וטברנות וכמה חנויות מעולות לגלידות ולמתוקים ממשפחת השוקולדיים. בערב מתמלא המקום במאות מאות של מקומיים, מהם הרבה סטודנטים הלומדים בפקולטה לרפואה המקומית הידועה בכל יוון.

 

 (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית) (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

סלעים תלויים באוויר

נעזוב את חבל אפירוס בנסיעה מזרחה אל ראש רכס הרי הפינדוס, נעבור במעבר ההרים קאטארה ( 1692 מ` מעל פני הים) ונרד אל עבר אזור מטאורה ( מילולית מיוונית- מטאור = תלוי באוויר). אלא שקודם שנגיע אל אזור "המנזרים התלויים באוויר", נעצור בכפר האלפיני מצובו ( Metsovo, מילולית- כפר הדובים).

 

זהו כפר מיוחד על תושביו המיוחדים, בתי העץ היפים על מרפסותיהן שכאילו גולפו ביד אדם, הגבינה המיוחדת שמייצרים בכפר, הפרלמנט של הזקנים בכיכר המרכזית של הכפר ופסל שני הדובים על יד הדולב הענק המסמן את מרכז הכפר בכיכר הראשית והיחידה.

 

 (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית) (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

מצובו הוא המבוסס והיפה בכפרי הוולאכים שבאזור, שהם מיעוט שמגדיר את עצמו יווני לכל דבר, אך מנסה בשנים האחרונות להחיות את שפתו הוולאכית ומסורותיו הארומניוטיות. עתה אנחנו בדרך למחוז תסאליה, אל אזור מטאורה שאין שני לו.

 

בנקודת המפגש בין סוף ההרים ותחילת המישור מתרוממים לפתע בגאון מספר "עפרונות" סלע ענקיים, זקופים ומתגרים אל מול השמים, כל אחת בגובה עשרות מטרים ואף יותר, כמעט אנכיים בקו ישר לקרקע. הכביש מתפתל מן הכפר קסטראקי שבמישור אל בין הסלעים הענקיים ואז מתגלים בראשם של חלק מ"עפרונות האבן" האלה מספר מנזרים ביזנטיים עתיקים.

 

המנזרים שוכנים בראש הסלע, כמו נזר בראש, בגובה עשרות מטרים מעל הקרקע ממנה "צומח" גוש הסלע הזקוף והמחודד. המנזרים נראים כאילו הם תלויים באוויר ומכיוון שביוונית המילה המתארת "תלוי באוויר" היא מטאור - הרי ששמו של כל האזור המדהים הזה של תופעת אדם וטבע יוצאי דופן הוא מטאורה.

 

 (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית) (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

טיול אל מרכז העולם

דלפי הייתה טבורו של העולם היווני וההלניסטי. מסופר שכשרצה זאוס אבי האלים האולימפיים לדעת היכן מרכז העולם, הוא לקח שני נשרים ושחרר אחד בכל קצה של העולם.

 

עפו הנשרים זה אל מול זה ובמקום שנפגשו, בדלפי, קבע זאוס את טבורו של העולם. את הנקודה המדויקת סימן זאוס בחרוט אבן, המכונה אומפולוס ( אבן האומפולוס המקורית שנתגלתה בחפירות באתר מוצבת במוזיאון של דלפי, הצמוד לאתר הארכיאולוגי ומומלץ מאד לבקר בו. באתר ממוקם העתק של אבן האומפולוס).

 

בשם הרוח האולימפית ומרכזיות האדם בהוויה האנושית, אין מקום מתאים מזה לסיים את הביקור שלנו בצפונה ובמרכזה של יוון. אז נקנח בעוד סופלאקי עם צאזיקי קטן על ידו ונרים עוד כוס אוזו ונאמר יאמאס!! (לחיים, ביוונית) ונתראה בשטח עצמו. יאסו הלאדה!

  

רמי סימסולו הינו מדריך בחברה הגיאוגרפית

רוצים גם אתם לטייל ביוון - לחצו כאן

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית
יוון. עבר מפואר והווה פסטורלי
צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית
מומלצים