ילדים שלמדו לקרוא לפני גיל 5 - כך זה קרה

החופש הגדול נוכח בחיינו במלוא עוצמתו, הילדים בקייטנות ויש אווירה של שחרור אבל אולי זה דווקא הזמן ללמד אותם דברים חדשים? מסתבר שיש ילדים שלמדו לקרוא עוד לפני שהגיעו לגיל חמש. נשמע לכם מוזר? ניסינו לבדוק איך זה קרה ובכלל אם יש חשיבות לגיל למידת השפה.

יפעת שריפי, אמא לבת 6 ובן 4.5 מספרת שהסבתא של הילדים מלמדת אותם לקרוא. "היא הייתה מורה בכיתות א'-ב' וברגע שהנכדים שלה מגיעים לגיל 3.5-4, היא מתחילה לעבוד איתם על אותיות וצלילים, קמץ, פתח וכד'. בגיל 4.5-5 הם בדרך כלל מתחילים לקרוא".

- יש איזו תוכנית מפגשים קבועה? הם ממש יושבים ללמוד ליד השולחן?

"בכל פעם כשהם באים לבקר אצלה. אין משהו קבוע או מובנה. כל תהליך הלמידה מתקיים כבדרך אגב. סבתא מכינה מגנטים ומצמידה אותם אל הדלת. לדוגמה, היא מתחילה מהמילה 'שלום' ומהשם שלהם. בכל פעם כשהם מגיעים אליה, היא קוראת את המילה יחד איתם ומפצלת אותה לצלילים והברות. בסופו של דבר הם לומדים את המילה בשלמותה על ידי כך שהם לומדים צלילים והברות".

יפעת שריפי: "הסבתא מלמדת את הילדים לקרוא"(צילום: אלבום משפחתי)

"הילדים מאוד אוהבים. הבת שלי התלהבה מהספרים שהיו עוד בתקופתנו, בכריכה צבעונית, מהסדרה 'ספרוני'. מדובר בספרים של כמה עמודים, שכל פעם מבוססים על צליל אחר ונותנים לילד תחושה של הצלחה, כי קל לקרוא אותם בגלל האחידות בצלילים. ברגע שהילד יודע לקרוא צליל מסוים הוא יכול לקרוא ספרון שלם ולהתאמן. זה נותן הרגשה שהם בוגרים וזה גורם להם לרצות להתקדם עוד.

"אחרי כמה ספרונים, הבת שלי עשתה הפסקה בלימודי קריאה עם סבתא (לדעתי כשנסענו לחופש) והיא פתאום התחילה לקרוא ממש בעצמה. היא אפילו לא סיימה לעבור על כל הצלילים". היא לוקחת לעצמה שניים-שלושה ספרים וככה היא נרדמת איתם. בזמן אחרון היא מתלוננת שקראה כבר את כל הספרים בבית וצריכה ספרים חדשים".

- ומה יהיה כשתעלה לכיתה א'? לא ישעמם לה?

"בטח שיעורי קריאה ישעממו אותה מאוד וזה בסדר, כי אנחנו מתכננים לא להפסיק להעשיר אותה. דיברנו על זה עם בית הספר והם מודעים לכך שהילדה מגיעה כבר עם יכולת קריאה רצופה. אני מניחה שייתנו לה שיעורי בית קצת יותר מורכבים. אגב, היא מתקדמת מאוד גם בחשבון, כרגע היא ברמה של כיתה ב'. לא חשבנו להקפיץ אותה כיתה כי רגשית אני חושבת שהיא מתאימה בכל זאת לכיתה א'. אני מעדיפה להתרכז בהתפתחות הרגשית שלה ולא להיות מודאגת מההצלחה בלימודים".

הילדה השתעממה בבית ספר

כשהבת הבכורה של תמה חלפין הייתה בת 4 היא התחילה להביע עניין באותיות ומילים. "בשלב מסויים היא בקשה שאלמד אותה לקרוא", מספרת חלפין. "מאחר והיה לי זמן לזה (עוד לא היו לי עוד ילדים) וזה היה נראה לי בילוי נחמד אז קניתי שני ספרים, אחד של אותיות שממש מלמד את התנועות השונות והשני ספר מצחיק עם שירים שכל אחד מהם מכיל הרבה מילים עם אות מסויימת ופשוט ישבנו עם הספרים האלה יחד".

- מתי הילדה ממש ידעה לקרוא?

"אני לא זוכרת שעשיתי משהו דידקטי במיוחד חוץ מלקרוא יחד איתה. היא תפסה את העניין די מהר. לא שהיא התחילה לשבת ולקרוא ספרים, אבל בגן חובה היא כבר ידעה לקרוא. כשהיא למדה לקרוא בכלל לא חשבתי על העניין הזה של מה יהיה בבית הספר. בדיעבד זה רק הפריע. היא התלוננה שלומדים דברים שהיא כבר יודעת. בעיני אין שום יתרון להגיע לבית ספר כשכבר יודעים לקרוא. בשביל זה יש בית ספר, זה התפקיד שלו, ובמרבית המקרים הוא עושה את זה מצויין".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

- אחים שלה גם רצו ללמוד לקרוא מוקדם?

"הבנים שלי עוד מעט בני חמש ואינם יודעים אותיות. זה לא מעניין אותם ולא נראה לי שזה ישתנה. הם אוהבים כשקוראים להם סיפורים, אבל לא מראים רצון כלשהו לדעת לקרוא בעצמם. כמובן שחשוב לי שהילדים ידעו לקרוא, וגם ממש חשוב לי שהם יקראו, אבל זה יקרה במילא, אין שום סיבה למהר. כיתה א' נראית לי זמן מצויין בשביל זה".

"אין שום יתרון לילד שמתחיל לקרוא בגיל 4"

רינת פרדו-בלינקו, גננת ואמא לבת 8, בן 6, בת 2.8 ובהריון עם תאומים, חושבת שלא צריך ללמד את הילדים לקרוא בגיל צעיר. "ילדים עוד לא מסוגלים להבדיל בין האותיות השונות, לזהות אותן ולהבין שמדובר במשהו שעוזר להם לבטא את השפה. בעיקר, היכולת של ההבנה שלהם היא בסמלים – אם הם רואים בקבוק, אז הם יודעים שזה בקבוק, אם הם רואים ים, הם יודעים שזה ים וכד'.

"הלמידה חייבת לבוא מהרצון של הילד, מהסקרנות הטבעית שלו. אם זה לא בא מהסקרנות, זה גורם לילד לפתח אנטי, כי הלמידה באה על חשבון משהו אחר. נגיד, אם הוא צריך לשבת עכשיו על החוברות, זה אומר שהוא לא יוכל לשחק בקוביות או במכוניות. מבחינתו הוא עושה משהו משעמם והאסוציאציה הזאת כבר לא טובה ומשפיעה על היכולת שלו בעתיד".

רינת פרדו-בלינקו: "למידה בגיל צעיר דורשת סקרנות של הילד"(צילום: מרב רביץ מושל )

פרדו-בלינקו מוסיפה, כי "מבחינת ההתפתחות יש ילדים שכבר בגיל 4 יכולים לזהות אותיות, לקרוא או לכתוב את השם שלהם ויש ילדים שרק בגיל 5.5 מתחילים לחבר צלילים לכדי מילה. מאחר והטווח גדול מאוד, אין מה להלחיץ את הילד לפני כיתה א', כי סביר להניח שהוא יגיע לכך בעצמו".

אם הבת הקטנה שלך תבוא אליך עוד חצי שנה ותגיד שהיא רוצה ללמוד לקרוא – את תסכימי?

"היא לא תבוא ותגיד שהיא רוצה ללמוד לקרוא. היא תשאל - מה זו האות הזאת? מה זו המילה הזאת? זה בדיוק כמו כשהילד מתחיל ללכת. אנחנו לא מלמדים אותם ללכת, אלא רק עוזרים להם בהתקדמות. מצד שני, אם עד גיל שנה וחצי הילד עוד לא התחיל ללכת בכוחות עצמו, צריך לברר למה זה קרה".

כלומר, אם מתחילים ללמד את הילד בגיל צעיר "בכוח", אנחנו יוצרים בעצם תוצאה הפוכה?

"אם לוחצים על ילד בתחום מסוים, זה אוטומטית יכול ליצור לחץ גם בתחומים אחרים. אם מלחיצים אותו לשבת על חוברות, זה יכול לפגוע גם ביחסים בין אמא לילד, ליצור מתח ותסכול. זה פשוט מיותר כי בכיתה א' מלמדים את כולם מחדש את האותיות. אין שום יתרון לילד שמתחיל לקרוא בגיל 4".

אולי יעניין אותך גם:

- אפרת אנזל: "חסרות לי 5 שעות ביום"

- שילוב בין משפחה וקריירה - גרסת המציאות

- נער עם שיתוק מוחין קיבל צו גיוס. אמו: "סטירת לחי"

מתי הילדים שלך התחילו לקרוא?

"הגדולה שלי בגיל 4 כבר ידעה לכתוב את השם שלה ולקרוא אותו. כשהיא עלתה לכיתה א' היא כבר ממש ידעה לזהות מילים שלמות. הבן האמצעי שלי מתחיל עכשיו לחבר צלילים לכדי מילה. ומבחינתי זה בסדר גמור כי בכיתה א' הוא ילמד את הכל".

עד כמה הורים לוחצים שהילד שלהם ילמד לקרוא לפני כיתה א'?

"אני גננת בטרום-חובה וחובה. השאלה ששואל אותי כמעט כל הורה היא איך אני מכינה אותם לכיתה א. אני לא מכינה אותם לכיתה א', אלא מכינה אותם לחיים. יש דברים הרבה יותר חשובים מקריאה שצריך ללמוד לפני כיתה א'. הם צריכים ללמוד ערכים, נורמות חברתיות, כללי התנהגות.

"הבעיה היא שזה הופך למרוץ מבחינת האמהות: 'הילד שלי כבר יודע לקרוא!'. מעבר לכך, זה קורה גם עם הרבה סוגים אחרים של למידה, למשל, צבעים. אני מכירה הורים שעובדים עם הילדים שלהם כבר מגיל שנתיים על זיהוי צורות וצבעים וזה הולך קשה, כי ילדים רבים בגיל הזה עדיין לא ממש יודעים. שלא לדבר בכלל על הילדים שיש להם ליקויי למידה או הפרעות קשב ועדיין לא יודעים עליהם, שמאבחנים אותם בגיל מאוחר יותר. אם הלמידה לא מגיעה מהילד עצמו, היא תהיה מאוד קשה ומתסכלת עבור ההורה שלא יבין למה הילד שלו לא מתקדם לעומת ילדים אחרים".

עדיף להגדיל אוצר מילים

"עקרונית, אני נגד לימודי קריאה פורמלית לפני גיל בית ספר, אבל אני בעד לתרגל דברים ששייכים לתחום של קדם קריאה", אומרת רעיה אריאל, פסיכולוגית קלינית ונוירופסיכולוגית. "למשל, ערנות פונטית, חרוזים, משחקי מילים, איזה צליל שומעים בתחילת המילה ואיזה בסוף המילה.

"חוץ מזה, אני בעד העשרה לשונית, הגדלת אוצר המילים של הילד. בשיחות יום יום בין הורה לילד אוצר המילים בדרך כלל מאוד מצומצם – 'מה להכין לך לאכול?' או 'צריך ללכת להתקלח'. את ההעשרה הלשונית משיגים באמצעות הקראת ספרים. חשוב לשים לב, כי היום יש ספרים שגם הם די דלים מבחינת אוצר המילים. הייתי ממליצה לבחור ספרים מתקופה ישנה יותר כי הם יותר עשירים מבחינה לשונית".

- מדוע בעצם קריאת סיפורים חשובה כל כך?

"בהמשך, כשילמד לקרוא, הילד ייתקל במילה שהוא כבר מכיר ויהיה לו יותר קל לקרוא אותה, הוא לא יחווה תחושת תסכול מקושי ההתמודדות עם מילה לא מוכרת. הקראה עוזרת לפתח אוצר מילים מורחב מראש".

- אז למה בכל זאת את נגד לימוד קריאה פורמלי כשלעצמו?

"קריאה היא כלי לרכוש ידע. יש המון כלים שהם חשובים ללמידה ושווה להשקיע בהם זמן הרבה לפני לימודי קריאה. מחקרים מראים שהם גם מנבאים בהמשך את ההצלחה בלימודים. למשל, היכולת להמתין ולהתאפק היא קריטית, והיום ילדים רבים לא מסוגלים לכך.

"יכולת להתמודד עם תסכול, משחקי דמיון, יכולת להקשיב לשני - כל אלה מנבאים הצלחה בבית ספר מאשר יכולת לקרוא. לדוגמה, יש ילדים על ספקטרום אוטיסטי שמלמדים את עצמם לקרוא כבר בגיל 4, קוראים לזה 'היפרלקסיה', זה מרשים אבל לא תורם להסתגלות שלהם לחיים".