פצצות צבע במקום אבנים. "המהפכה הצבעונית" של מקדוניה
האזנות סתר ליותר מ-20 אלף בני אדם, שחיתות שלטונית ויוקר מחיה: אזרחי מקדוניה מוחים תקופה ארוכה נגד הממשלה - ועושים זאת בדרך מקורית: הם צובעים מבני שלטון בשלל צבעים באמצעות רובי מים טעונים בצבע ו"מרגמות צבע" מאולתרות: "מצאנו דרך לא אלימה להשמיע את קולנו"
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הכול החל בשנת 2015 כשמנהיג האופוזיציה זוראן זאאב, ממפלגת "האיחוד הסוציאל-דמוקרטי של מקדוניה", האשים את הממשלה בביצוע האזנות סתר ליותר מ-20 אלף בני אדם, בהם פוליטיקאים, שופטים, עיתונאים, עובדים בארגונים לא-ממשלתיים ועוד.
כדי להוכיח את טענתו הציג זאאב כמה הקלטות שבוצעו על ידי הרשויות המקדוניות לעיתונאים ולשופטים. בעקבות החשיפה פרץ גל מחאה במדינה במאי 2015, והוביל להתפטרות ראש הממשלה ניקולה גרואבסקי ולהשגת הסכם בתיווך האיחוד האירופי לערוך בחירות חדשות במדינה.
הנשק של המוחים: רובי מים ופצצות צבע
אלא שמחאה זו התחדשה בחודש אפריל האחרון, נוכח החלטתו של הנשיא גיורגי איוונוב לעצור את חקירתם של עשרות פוליטיקאים שהיו מעורבים לכאורה בשערוריית האזנות הסתר, שבמסגרתה אף עלה חשד לזיוף תוצאות בחירות. בין הפוליטיקאים שנחקרו ושקיבלו חנינה היה גם גרואבסקי. ראש הממשלה לשעבר טען להגנתו כי אם מישהו ביצע האזנות סתר לאזרחים מקדונים היו אלה סוכנויות ביון זרות. הוא גם טען שכל ההאשמות נגדו הן "פברוק" אחד גדול.
במשך יותר משבועיים, מדי ערב, צעדו אלפי אזרחים מקדונים בעשרות ערים במחאה על מה שהם מזהים כ"שחיתות של המערכת הפוליטית והתחמקות מענישה". המפגינים הגיעו חמושים ברובי מים, שאותם הם טענו בצבע, וכן ב"פצצות צבע" - שהן למעשה שקיות ניילון ממולאות בצבע, ו"תקפו" מבנים המזוהים עם השלטון.
הממשלה כבר הסכימה פעמיים על הליכה לבחירות, אולם הן בוטלו בשל התנגדות חברי מפלגת השלטון, שטרפדו את המהלך. המפגינים גם דרשו את שחרורם ממאסר של מפגינים שנעצרו בהפגנות הקודמות, והקפאת ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדם.
מאז, המחאה לא פסקה, ומדי בוקר מתעוררים תושבי סקופיה ומבחינים בכתמי צבע חדשים. כיעד אטרקטיבי במיוחד עבורם, בחרו המפגינים את המונומנטים הרבים שהציבה הממשלה סביב כיכר מקדוניה - הכיכר המרכזית של עיר הבירה. בשנים האחרונות בוצעו בכיכר ובסביבתה עבודות פיתוח נרחבות שכללו שימור מבנים ישנים והצבה של כ-500 פסלים בעלות של יותר מ-600 מיליון אירו, במטרה להפוך את הכיכר למוקד משיכה לתיירים.
הגורם המרכזי שהצית את המחאה הראשונית היה שחיתות פוליטית, אך כדרכן של מחאות חברתיות הצטרפו לגל אזרחים נוספים בעלי שלל אג'נדות. "במונומנטים פוגעים אזרחים שכועסים על ההשקעה הרבה של הממשלה בפיתוח התיירותי של מרכז סקופיה, בזמן שיוקר המחיה כאן כבד מאוד", סיפרה לילי, תושבת העיר.
"אנחנו מדינה דמוקרטית. לאזרחים מותר להפגין, והם מצאו דרך לא אלימה להביע את תחושותיהם ולהשמיע את קולם", אמר תושב אחר של בירת מקדוניה.
אוכלוסיית מקדוניה מונה 2.2 מיליון תושבים, והמדינה שהתנתקה מיוגוסלביה ב-1991 הגישה בקשה להצטרף לאיחוד האירופי ולברית הצבאית הצפון אטלנטית (נאט"ו). ביוון מתנגדים להצטרפות מקדוניה לנאט"ו ואמרו שיטילו עליה וטו בגלל שמה של המדינה. הממשלה באתונה טוענת כי שמה של מקדוניה מצביע על השאיפות הטריטוריאליות של המדינה, המעוניינת לספח את המחוז הצפוני של יוון, בעל אותו השם, מקום הולדתו של אלסנדר מוקדון "הגדול".
