זינוק בעלייה / על כריסטיאנו רונאלדו
הוא מנתר יותר גבוה משחקני NBA, הוא נחשב לאחד הנוגחים הגדולים בכל הזמנים, ואתמול - בדיוק כמו לפני 12 שנה - ראש הזהב שלו העלה את פורטוגל לגמר היורו. כריסטיאנו רונאלדו ממשיך לחקוק את שמו בספרי ההיסטוריה. אורי קופר נשאר פעור פה אחרי עוד שער לפנתיאון של CR7, התלהב מאקס מכבי חיפה ונפרד מהוולשים המפתיעים
ליסבון 2004. כריסטיאנו רונאלדו,
ילד בן 19, חוזר לאצטדיון ז'וזה אלבלדה של ספורטינג ליסבון, ממנה עבר רק שנה קודם לכן למנצ'סטר יונייטד. רונאלדו, עם שיער מחומצן ופלסטרים שנועדו להסתיר את העגילים התקועים בחורים החדשים, מתגנב בין מיכאל רייזיחר וג'ובאני ואן ברונקהורסט, עולה לנגיחה ומבקיע את השער הראשון במשחק. פורטוגל עולה לגמר ראשון בתולדותיה.
ליון 2016. רונאלדו צועד מחויך על השטיחים הסגולים במסדרונות האצטדיון החדש, בדרכו לחדר מסיבת העיתונאים. השיער כבר לא צהוב אלא מרוח בחומר השמנוני הקבוע, כל שערה במקום. האוזניים כבר לא מכוסות בפלסטרים ומציגות לעולם צמד יהלומים, אבל דבר אחד נשאר כשהיה: רונאלדו שוב נגח את פורטוגל ברגע האמת, הפעם לגמר השני בתולדותיה. "הרבה השתנה מאז", אומר הכוכב הכי גדול באירופה. "אני זוכר היטב את דמעות העצב אחרי הגמר של 2004. הפעם אני מקווה להזיל דמעות של אושר".
רונאלדו, העגיל והבלונד ב-2004(צילום: gettyimages)
מצאו את ההבדלים. רונאלדו ב-2016(צילום: gettyimages)
זה לא רק המראה הכללי שהשתנה (לכו תראו את חגיגות השער מול הולנד) אלא גם איכות השער. רונאלדו תמיד היה נוגח מעולה, אבל היהלומים, גם אלה שעל צמידי הידיים, הם לא השדרוג הנוצץ היחיד - גם קולות התדהמה שבוקעים מהפה כשרואים כמה גבוה הוא עולה לאוויר. זה לא עוד שער נגיחה שמגיע בזכות כניסה למקום הנכון בזמן הנכון אלא התרוממות שמעוררת השתאות. גם בזמן אמת, לא צריך אפילו הילוך חוזר אחד.
המשחק האווירי הפך לאחד מכלי הנשק המשמעותיים ביותר של רונאלדו. הוא מסוגל לנתר לגובה של 78 סנטימטרים, 7 יותר מהממוצע של שחקני ה-NBA. בשיא הגובה, הסנטר של רונאלדו היה גבוה יותר מקצה ראשו של ג'יימס צ'סטר, שניסה לשמור עליו, וכשהכדור שנגח עבר את הקו רונאלדו עדיין לא נחת על הקרקע. "מייקל ג'ורדן של הכדורגל", קבע הכתב של 'גאזטה דלו ספורט' האיטלקי.
מנתר גבוה יותר משחקני NBA. רונאלדו(צילום: רויטרס)
אין עכשיו מה לחזור לדיון בנוגע לשאלה מי השחקן הטוב בעולם, ואפילו קשה לומר שלרונאלדו יש טורניר טוב במיוחד, אבל אתמול קיבלנו תזכורת מצוינת לווינריות שלו ולעובדה שבשקלול המיקום, הניתור, דיוק בנגיחה ועוצמתה, מדובר באחד השחקנים עם היכולת האווירית הטובה בהיסטוריה. השער במדי מנצ'סטר יונייטד נגד רומא. השער עם ריאל מדריד מול מנצ'סטר יונייטד, אז הברך שלו הגיעה לראש של פטריס אברה. השער נגד צ'כיה ביורו הקודם שהעלה את פורטוגל לחצי הגמר. הרשימה ארוכה מאוד. רונאלדו השתווה אתמול למישל פלאטיני כשחקן שהבקיע הכי הרבה שערים בתולדות היורו. 5 מ-9 השערים האלה נכבשו בעזרת הראש.
רונאלדו ספג לא מעט ירידות בשבועות האחרונים - הבעיטות החופשיות שלא הולכות לשום מקום, תנועות הידיים שמלוות כל ישיבה על הדשא - אבל הראש שלו, היכולת האווירית, האתלטיות שכאילו נלקחה מהאולימפיאדה הבאה עלינו לטובה ולא ממשחק כדורגל, שלחו את פורטוגל לגמר. עכשיו רונאלדו יכול לזכות בדאבל האירופי, ליגת האלופות ויורו. הוא נמצא רק שער אחד מתחת אנטואן גריזמן בטבלת מלך השערים. אם פורטוגל תניף את הגביע רונאלדו גם ייבחר לשחקן המצטיין של הטורניר.
אוטו-טו יירד למקום השני. פלאטיני(צילום: AFP)
אקס מכבי חיפה מככב
את שריקות הבוז היה אפשר לשמוע עם השריקה להפסקה. לא חזקות במיוחד, לא הקול הכי דומיננטי באצטדיון, אבל קיימות ונשמעות. הקהל הניטרלי, בעיקר הצרפתי, רצה לראות כדורגל ובמקום זה קיבל שעמומון אחד גדול. פורטוגל הפכה לנבחרת שנואה בגלל הכדורגל שהציגה במשחקים הקודמים, בעיקר בשלב הנוק-אאוט והמחצית הראשונה בליון היוותה המשך ישיר. אבל לא פורטוגל הייתה האשמה העיקרית הפעם.
פורטוגל היא מהנבחרות הפחות ראויות שהגיעו לגמר של טורניר גדול, ואפילו האוהדים שלה הגיעו בכמויות קטנות, אבל היא שם, במשחק האחרון והחשוב מכל. זה מה שחשוב ולפחות מול וויילס גם הגיע לה לנצח. רונאלדו זוכה לכל הכותרות, עוד שחקנים – המגן השמאלי רפאל גריירו והקשר האחורי דנילו הם דוגמאות טובות – נתנו משחק טוב, אבל מעל כולם, הטוב ביותר, היה אקס של מכבי חיפה.
היה צריך להיות איש המשחק. סילבה(צילום: EPA)
אם רונאלדו לא היה מבקיע שער כה מרשים אז אדריאן סילבה היה צריך להיות איש המשחק. המאמן פרננדו סנטוס הטיל עליו משימה, לתקוף את ג'ו אלן, קשר ליברפול שמתחיל את ההתקפות הוולשיות, ואדריאן עמד בה בהצלחה. הוא היה טוב בשני חלקי המגרש ובמתחם העיתונות הפורטוגלים לא הפסיקו לשבח אותו. 6 שנים חלפו מאז ישב אדריאן על הספסל של מכבי חיפה, הוא בהחלט עבר דרך ארוכה.
המאמן פרננדו סנטוס שיחק עם ארבעה קשרים מרכזיים – אדריאן, דנילו, ז'ואו מריו ורנאטו סאנצ'ס, שהפעם איבד יותר מדי כדורים. וויילס התקשתה להניע את הכדור מול החבורה הזו ובהיעדרו של ארון ראמזי גם היה חסר השחקן שיצליח למצוא בכל פעם את המטר הפנוי להשתחל אליו.
מהנבחרות הפחות ראויות שהגיעו לגמר של טורניר גדול. פורטוגל(צילום: AFP)
בערך רבע שעה לאחר הסיום השחקנים של פורטוגל עדיין התחבקו ליד הספסל שלהם. את האוהדים, הלא רבים כאמור, הם עזבו מזמן. בפינה הנגדית של האצטדיון הצטרף ראמזי למעגל שיצרו יתר השחקנים וצוות האימון. הקפטן אשלי וויליאמס נעמד במרכזו וסיפק נאום גאווה קצר. לוויילס יש הרבה על מה להתגאות. ההגעה שלה לחצי הגמר היא אחד ההישגים המפתיעים בתולדות היורו ולנצח ייזכר ככזה. גארת' בייל הוא ללא ספק אחד משחקני הטורניר.
המעגל התפזר והאוהדים, קופצים בתוך עשן אדום, שרו בפעם האחרונה, לפחות פעם אחרונה בתוך אצטדיון בצרפת, את השיר הקבוע שלהם. "אל תיקחו אותי הביתה, בבקשה אל תיקחו אותי הביתה. אני פשוט לא רוצה ללכת לעבודה. אני רוצה להישאר כאן ולשתות את כל הבירה שלכם, בבקשה אל תיקחו אותי הביתה". הם הולכים הביתה, עם ראש מורם, אבל לא מספיק טוב כמו הראש של רונאלדו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
