אביו של אזריה הזהיר את המג"ד: "הילד מיואש, חלילה אם יקרה משהו". האזינו

משפחת אזריה מנסה להראות כי הכתובת הייתה על הקיר והאזהרות נשמעו, אך דבר לא קרה: בהקלטות שהגיעו לידי ynet נשמע אביו של אלאור אזריה, שעומד לדין בגין הריגת מחבל, מפציר במג"ד של בנו, סגן-אלוף דוד שפירא לטפל במצבו של בנו בטענה כי מצבו הורע. השיחות התקיימו בסוף חודש מרס בהפרש של יומיים. בהקלטות נשמע שפירא, שהעיד היום (ג') במשפטו של אזריה, אומר לאביו של החייל כי יטפל בנושא, אך כעבור יומיים אמר המג"ד: "זה שאתה תתקשר אליי בכל דקה זה לא מה שיפתור את הבעיה".

השיחה הראשונה התקיימה ב-20 במרס. אזריה טלפן לשפירא והתריע מפני שינוי במצב הרוח של בנו.

צ'רלי אזריה: "עד שהוא חוזר הביתה הוא חוזר במצב עצוב כזה, כאילו החיוך שלו נעלם. זה ילד שהיה תמיד צוחק וכל זה, ולאחרונה הוא גם חזר עם כאבי גב, כבר פעמיים שהוא יצא, אני עושה לו עיסוי ומורח לו משחה והכול עד שישבתי איתו, דיברתי איתו כפי שהייתי מדבר עם השוטרים שלי בזמנו, והוא סיפר כל מיני דברים שבעיניי הם לא תקינים. אני יכול להגיד לך מספר דברים, אולי כדאי באמת שאולי תשמע מפיו זה יהיה הרבה יותר, הוא יוכל להסביר לך".

המג"ד שפירא: "ישר ממנו, אוקיי".

צ'רלי אזריה: "גם ממנו. הוא אומר שהוא יוצא עם המ"פ והסמ"פ והכול ואז נותנים לו גם את הציוד של הקשר. אני אומר מה זאת אומרת גם הציוד של הקשר, הוא אומר כן, אין קשר אז אומרים לי אתה תהיה גם הקשר וגם החובש. אז אני אומר לו מי מרים את כל זה, הוא אומר לי אני. הוא אומר לי אבא זה כבד אני לא מסוגל והכול. אמרתי לו למה אתה לא אומר, תדבר, תגיד לו. הוא אומר אני אמרתי לו. מה אמרו? טוב, את הציוד של החובש, תוציא את כל מה שיש לך של החובש, תצא רק עם הציוד של הקשר. אני לא חושב שזה תקין בכלל. במיוחד אם הוא יוצא לפעילות מבצעית".

אזריה המשיך ואמר כי בנו קיבל בהתלהבות את הידיעה כי ישמש גם חובש פלוגתי, אך טען לכשלים. "המ"פ אמר לו שהוא לא צריך לצאת לקורס חופ"לים. אני לא מבין למה, בדקתי ואמרו לי שעל מנת שהוא יידע בדיוק מבחינה מקצועית ושהוא יידע את הדברים כמו שצריך הוא חייב לקבל את הרקע, כי עשו לו חפיפה עשרים דקות בין שמירה לשמירה. זאת אומרת, לקחת בחור, לזרוק אותו לים ועוד לנסות להטביע אותו עם משקולות".

אז אזריה טען להתנכלות מצדם של מפקד הפלוגה וסגנו נגד בנו. "הוא מרגיש שהם עושים דברים שכביכול נגדו, אין לי מושג למה. הוא מספר שפעם אחת הם הלכו למעצרים והשאירו אותו עם עצור עד כמעט עשר בלילה בלי אוכל, בלי שתייה, בלי שום דבר. וכשהוא מתקשר אליהם, אני במקרה ראיתי את כל השיחות שהוא מתקשר, הם לא עונים, לא זמין, לא זמין, לא זמין, בערך איזה חמישים שיחות, את זה אתה יכול לראות מהטלפון שלך, הוא ייתן לך אתה יכול לראות, היום הוא הראה לי את זה".

"עשו לו חפיפה 20 דקות". צ'רלי אזריה עם בנו אלאור(צילום: מוטי קמחי)

אזריה תהה בשיחה עם המג"ד מדוע עושים הכול כדי לפגוע במוטיביציה של בנו, שהייתה גבוהה. "הוא קיבל לוחם מצטיין גדודי בשנת 2015, פתאום להוריד לו את המוטיבציה במכה אחת. זה קשה לי להבין, קשה, קשה לי להבין. באמת. גם אני הייתי חייל, גם אני עשיתי את כל השירות שלי וכל החיים שלי הייתי איש ביטחון, בשירות הביטחון, יצאתי לגמלאות לפני שנתיים. בחיים שלי לא היה דבר כזה שמישהו התייחס אליי בצורה כזאת או שאני אתייחס למישהו בצורה כזאת. העדפתי לפנות אליך".

סא"ל שפירא הודה לאב על השיחה ואמר: "אני לא יודע אם אני אספיק לקרוא לו, אבל אני אדע בשיח מול המ"פ שהדברים האלה יבואו על תיקונם כי יש פה דברים. תמיד לכל מטבע יש שני צדדים, אבל ברור לי שממה שאתה אומר שוודאי חלק גדול מהדברים זה דברים שצריכים שינוי, קורסים, חפיפה וכולי. אני מקווה שיהיה שינוי והוא גם ירגיש יותר טוב, וגם דברים שם כמו שתיארת. אני מבטיח אישית להתעסק בזה ואני מעריך שהתקשרת".

צ'רלי אזריה: "קודם כול אני מודה לך על התגובה שלך, ואני באמת מקווה שהכול יסתדר כי חבל. יש לכם חייל טוב ועם מוטיבציה כל-כך גבוהה. לא כי זה הבן שלי".

"מי שייתן לו את הפתרון הכי טוב זה לא המג"ד"

יומיים חלפו ואביו של אזריה טלפן שוב למג"ד.

צ'רלי אזריה: "רציתי לשאול: עשית משהו? פנית?"

המג"ד שפירא: "זה בטיפול".

צ'רלי אזריה: "משום מה מאז שדיברנו אני מרגיש שהולכים נגדו כמו שאומרים. היה לו סיפור גם עם הסמ"פ משום מה. כשביום ראשון אלאור חזר לבסיס, הוא עבד רצוף עד 12 בלילה בדברים שהוא אמר שאתה ביקשת שהוא יכין או דברים כאלה. הגיע הסמ"פ שאל אותו תגיד לי: עשית עוד משהו חוץ מזה? אמר לו: לא. עשיתי מה שהמג"ד ביקש ממני. הוא אומר לו: לא, אני המפקד שלך ולא המג"ד. אז הוא אמר לו: סליחה, אומר לו: המג"ד ביקש, אני עושה קודם את מה שהוא מבקש ואחר כך אם יש עוד דברים לעשות אני אעשה אותם אבל לא ב-12 בלילה. ופתאום אמרו לו אתמול שהוא צריך ללוות את המשפחה של המ"פ, לנסוע ולקחת והכול והכול, הוא נסע בתחבורה ציבורית, אין לי טענות, אם זה ככה נהוג אין לי בעיה עם זה. בשעה שבע בערב רק הוא סיים בבית-אל. הוא חזר בתחבורה ציבורית לכיוון הדוד שלו שגר בירושלים כי היום בבוקר הוא היה צריך להיות בפקעות בבוקר מוקדם. אתה מבין?"

אזריה המשיך ואמר כי המצב לא יכול להימשך והזהיר: "אני חושב שכדאי שתשמע את אלאור כי הילד מיואש. אני לא יודע מה קורה".

המג"ד שפירא: "אני אשתדל להביא אותו לשיחה ואני אוודא שמדברים איתו בצורה ישירה. זה הכי טוב".

צ'רלי אזריה: "אני מאוד מודה לך".

בשלב הזה הסביר המג"ד כי בשל כנס שבו השתתף המ"פ השיחה עם אלאור לא התקיימה, אבל הסביר לאב: "מי שייתן לו את הפתרון הכי טוב זה לא המג"ד, זה המ"פ. אני אוודא שהמ"פ ידבר איתו, וסוגרים את זה באופן ישיר כי זה שאתה תתקשר אליי בכל דקה זה לא מה שיפתור את הבעיה. הבעיה תיפתר כשיהיה שיח בריא בין המ"פ ובין החייל".

צ'רלי אזריה: "אוקיי, אין לי שום בעיה. פשוט הייתי מעדיף שמישהו מעל יידע שזה קורה כי חס וחלילה יקרה משהו שלא יגידו לי למה לא פנית הלאה. זה הכול, זה מה שאני רוצה".

המג"ד שפירא: "אז אני אומר לך, עוד לא יצא כי המ"פ בשבת לא היה בגזרה וביום ראשון היה כנס. הוא יפגוש אותו, לא יודע איפה אלאור היום, אבל יפגוש אותו ויעשו שיחה וידברו על כל הדברים בצורה ישירה".

צ'רלי אזריה: "אוקיי, אני מקווה שנמצא את הפתרון כי אם לא נצטרך להמשיך הלאה. אני מאוד מודה לך".

העדות של המג"ד 

במהלך הדיון שהתקיים היום בבית הדין הצבאי ביפו במשפטו של החייל היורה אמר סא"ל שפירא בהתייחסו לשיחות עם אביו של אזריה כי "בתקופה שלפני התקרית האב צ'רלי התקשר אליי ואמר לי שהוא מזהה מצוקה מאלאור בגלל עומס גדול מהתפקיד החדש שהוטל עליו. הוא אמר לי שירד החיוך מפניו. העובדה שהוא גם היה קשר וגם חובש פלוגתי השפיעה עליו".

שפירא הזכיר כי הוא העביר את הנושא שהאב הלין עליו למ"פ, וזה התעכב עם הטיפול בעניין: "סיכמנו שאלאור הוא חובש פלוגתי ואת הקשר מישהו אחר יסחוב. המ"פ תום אמר לי שהם שוחחו וליבנו את העניינים".

שפירא, שמשמש כיום מפקד גדוד בבה"ד 1, ציין בתחילת עדותו בבית הדין את הקושי של הלוחמים בתעסוקה המבצעית בחברון, ואז הדגיש בנוגע לנאשם כי "אלאור בלט בפלוגה, והשקיע לאורך כל המסלול וגם באימון. אלאור נבחר כמצטיין פלוגתי, ולכל אורך הדרך התגלה כאחד החיילים הטובים ביותר בגדוד, ללא אירועי משמעת. הוא השקיע בכל פלוגה שאליה תרם".

"הייתה לי תחושה שאלאור לא אומר את האמת". סא"ל שפירא(צילום: מוטי קמחי)

עורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק( צילום: רועי עידן )

בנוגע לתקרית עצמה סיפר המג"ד בעדותו בבית הדין: "הדיווח הראשוני היה על חייל פצוע, מחבל פצוע ומחבל הרוג. ההנחיה של מפקד חטיבת יהודה הייתה לפנות את המחבלים כמה שיותר מהר, בין שהם חיים ובין שהם מתים, וכך הנחיתי את המ"פ. כשהגעתי לזירה שני המחבלים נראו לי די גמורים. המ"פ תיאר לי את תמונת המצב על הפיגוע. הוא לא תיאר לי באותו שלב את הירי של אלאור. חילקתי את הכוחות בזירה לבידודה ופינוי שני המחבלים. כשחלפתי על יד שני המחבלים לא ראיתי דבר שמצריך 'זיכוי חבלן' ולכן הנחיתי לפנותם מהזירה".

סא"ל שפירא הוסיף כי "בזמן שנתתי את ההנחיות, המח"ט פנה אליי ואמר לי שקיבל דיווח מרבש"צ היישוב היהודי על ירי חריג מאוחר יותר שבוצע על אחד המחבלים וביקש שאבדוק זאת. שאלתי את המ"פ בכלליות אם היה משהו חריג אחרי הירי במחבלים, והוא אמר לי שהאירוע חריג יותר ממה שאני חושב. הוא תיאר בפניי שתחילה הוא התעסק במרחב החיצוני לבידוד הזירה ובשלב הבא הוא הספיק לראות תנועות של המחבל וכמה שניות לאחר מכן, עוד לפני שהספיק לעשות עם זה משהו, הוא רואה את גולגולת המחבל מתנפצת 60 ס"מ ממנו. אמרו לו שאלאור ירה. לפי המ"פ, אלאור אמר לו: 'הוא מחבל והוא צריך למות'".

בהמשך ציין סא"ל שפירא כי שעה וחצי אחרי האירוע הוא שוחח אישית עם אזריה. "שאלתי אותו למה הוא ירה. אלאור ענה שהוא זיהה שהמחבל זז בראשו ושלידו הייתה סכין. שאלתי את אלאור, אתה היית קרוב אליו, למה לא ניגשת לבעוט את הסכין ממנו? אלאור השיב 'חשתי בסכנה'. אמרתי לאלאור שיש לי תחושה שהוא לא בדיוק אומר את האמת, כי סמוך לאירוע הוא אמר למ"פ משהו אחר לחלוטין. אלאור שתק. אמרתי לו שזה אירוע חריג של ירי במחבל פצוע ושהוא מושעה מתפקידו עד לסיום הבירור".

המג"ד הוסיף: "זה אירוע חריג כי הירי בוצע לא בשלב הראשוני של האירוע שבו הכוח הותקף אלא בשלב שבו המחבל לא היווה איום , לכן הירי הזה היה במחבל פצוע שלא היווה סכנה. אלאור לא דיבר איתי בשיחה הזו על חשש ממטען אלא רק על חשש מסכין שהייתה מונחת סמוך למחבל. אף אחד לא התריע בפניי על חשש למטען. לא זיהיתי דבר חריג מכיוון המחבלים. אלאור דיבר על חשש מסכין ולא על חשש להפעלת נשק. הוראות הפתיחה באש מבדילות בין זיהוי ודאי של מטען לבין חשש ממטען".