שתף קטע נבחר

המשימה: להגיע לפרישה עם מקסימום חיסכון

לתקופת העבודה שלנו, בה מופרש מהשכר מדי חודש עבור החיסכון הפנסיוני, יש משמעות קריטית לגובה הקצבה שנקבל בעת הפרישה. בעידן שבו כבר אין משמעות לזכויות עבר ולוותק לצורך חישוב הקצבה, אנו נדרשים לדאוג להגדלת הפנסיה למקסימום, בכוחות עצמנו

בשיתוף בנק לאומי

 

כמה כסף יהיה לכם כשתפרשו? אם נשאל את השאלה הזו באופן אקראי עובר אורח ברחוב, קיים סיכוי גבוה שהתשובה שנקבל היא "לא יודע". אם נלחץ קצת, סביר להניח שנקבל סכום מוערך שאותו נשאל אקראי חישב כהערכה הנעה סביב ה-70% ממשכורתו הנוכחית.

 

האם באמת הפנסיה שלנו צפויה לעמוד על כ-70% משכרנו? אצל רוב הציבור קיימת כאמור הקונספציה השגויה הזו, הנובעת בעיקר מכך ששמעו על נהלים שונים שהיו נהוגים בעבר בקרנות פנסיה ותיקות ובפנסיה התקציבית המשולמת מקופת המדינה.

 

בקופות הללו נהגו העובדים לצבור זכויות במרוצת השנים והתשלום שנקבע להם בעת פרישתם התבסס על ערך הזכויות השונות שנזקפו לזכותם והוותק שלהם.

 

המציאות הזו לא קיימת כבר שנים רבות. מזה שנים שלא ניתן להצטרף לא לקרנות הפנסיה הוותיקות ולא לפנסיה התקציבית. למעשה במוצרי החיסכון החדשים כבר לא קיים מושג של "צבירת זכויות" ו"ותק". כך שהסכום שיעמוד לרשותכם בעת הפרישה הוא הסכום שחסכתם במרוצת השנים והתשואה שהצלחתם להשיג בתקופה הזו.

 

המשמעות היא שכל שקל שאתם שמים בצד – לעת פרישה, או יותר נכון כל סכום שאתם נמנעים מלחסוך, למרות שיש לכם אפשרות לעשות זאת – יפגע באופן ישיר בגובה הקצבה שתקבלו.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אם הזכרנו בתחילה הערכה - מה יהיה גובה הקצבה ביחס לשכר האחרון שנקבל, הרי שהערכות כיום מדברות על 50% בממוצע, הרבה פחות מאותה "פנטזיה" של 70%.

 

תוחלת החיים ההולכת ועולה, שצפויה לאפשר לנו ליהנות משנים ארוכות בפנסיה, והריביות הנמוכות בשנים האחרונות שלא מאפשרות את השגת התשואה המיוחלת, פוגעות גם הן בחיסכון.

 

לכן, מי שרגיל היה להתנהל בשכר נטו של 15 אלף שקל בחודש, יאלץ להסתפק בשכר של כ-8,000 שקל החל מהפרישה - מציאות שללא ספק תגרום לירידה משמעותית ברמת החיים.

 

הסתכלות מחודשת על קרן ההשתלמות

כדי לנסות ו"למזער נזקים" ולנסות להגיע למקסימום החיסכון האפשרי, נדרשות כמה פעולות של "עשה" ו"אל תעשה".

 

יש חשיבות גדולה לתקופת החיסכון. ככל שנקדים לחסוך כבר בגיל צעיר כך יגדל הסכום שייצבר לזכותנו, והכספים יצברו תשואה במשך תקופה ארוכה יותר. אפשרות נוספת היא להגדיל את היקף ההפקדה לחיסכון הפנסיוני, בין באמצעות הפקדה עצמאית על השכר הלא מבוטח ובין באמצעות הגדלת שיעור ההפקדה.

 

נזק גדול עוד יותר מאי הפקדה, הוא משיכה של הכספים שנצברו בחיסכון. רבים אינם מודעים לנזק הגדול שבמשיכת כספי פיצויים למשל, טרם גיל הפרישה. צעד כזה יכול לחתוך כ-40% ויותר מסכום הקצבה שתקבלו.

 

חיסכון נוסף שדורש הסתכלות מחודשת הוא קרן ההשתלמות. במשך שנים רבים נהגו לראות את החיסכון הזה כסוג של קופה "קטנה" שנועדה לכסות שלל הוצאות - מרכישת רכב, דרך עזרה לילדים ועד שיפוץ הבית. אצל מעטים עלתה המחשבה כי למעשה הסכום הזה יכול לשמש גם בעת זקנה.

 

במציאות הנוכחית, כפי שתיארנו אותה בתחילה, במידת האפשר רצוי לראות בקרן ההשתלמות חלק אינטגראלי מהחיסכון הפנסיוני ולא להשתמש בה עבור הוצאות שונות באמצע הדרך.

 

ניתן להפיק מידע מגוון על הכספים הצבורים על שמכם בחסכונות הפנסיוניים בעזרת מספר אתרים המאפשרים זאת, בין הייתר באמצעות "עושים סדר בפנסיה " של לאומי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים