שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לבד באמזונס: שלושה שבועות ללא תקווה
    שלושה שבועות לבד באמזונס, במקום שלא מתועד בשום מפה, בלי עזרה, בלי אף אחד ובלי תקווה. זו לא התחלה של סרט, גם לא סיפור הרפתקאות מומצא, יוסי גינסברג חווה את זה בעצמו ועכשיו הוא חוזר לשטח

    זה היה בתחילת שנות ה-80, יוסי גינסברג יצא לטיול הגדול של אחרי הצבא אחרי שעבד בעבודות מזדמנות באלסקה וני-יורק כדי לחסוך כסף לטיול. טרמפים, התגנבות לספינת שעשועים, אירוח אצל אינדיאנים והנה הוא בפרו, שם הוא פוגש את מרקוס ויחד הם נוסעים לבוליביה, שם פוגשים את קווין וקארל ונכנסים למעבה הג'ונגל.

     (צילום: תומר גולני)
    (צילום: תומר גולני)
     

    כעבור זמן מה התפרקה החבורה, ויוסי וחברו קווין ממשיכים יחד במסע. ואז זה קרה - מאל פאסו סן פדרו ישנו קניון ובו מפלים, קווין זינק למים, נסחף הצדה והצליח להימלט מהמפל הגועש, ואילו יוסי נסחף עם הרפסודה לכיוון המפל והתחיל במסע המוות.

     

    שלושה שבועות שהה לבדו בג'ונגל, מיטלטל בין תקווה לייאוש, נאבק ברעב, בנחשים, בנמרים ובנמלים טורפות. "...משכתי בכל כוחי, אך לשווא. כאילו הייתי יצוק בבטון. לא הצלחתי לזוז. שוב רציתי לבכות, אך חשתי רק גוש מוצק בגרוני. זהו זה. זה המוות. אני עומד למות כאן. סופי יהיה בביצה הזאת. השלמתי עם המוות. ידעתי שאין לי כוח להיחלץ, ואין כוח בעולם שיושיט לי יד וימשוך אותי מן הבוץ.." (מתוך ספרו "בחזרה מטואיצ'י", הוצאת זמורה-ביתן).


    יוסי גינסבורג - תמונה מיום החילוץ (צילום: קווין גייל)
    יוסי גינסבורג - תמונה מיום החילוץ(צילום: קווין גייל)
    באופן די מדהים הספר של יוסי דחף אלפי ישראלים ומטיילים מכל העולם לבקר ביער גשם מרוחק בבוליביה, מה שהפך עיירת ג'ונגל קטנה ומנומנמת בשם רורנבאקה ליעד תיירותי מרכזי ויצר תעשייה קטנה של סיורים מאורגנים במעלה נהר הטואיצ'י.

     

    "בשנת 1992 בתפנית גורלית מוזרה, חזרתי לאחר עשור לאותו מקם בו חוויתי את הרפתקתי הראשונה," הוא מספר בעמוד הפייסבוק שלו. "לא האמנתי עד כמה רורנבאקה התפתחה: הרחובות היו מלאים במוצ'לרים, רבים מהם ישראלים וכל אחד ממארגני הסיורים הרבים הציע לתרמילאים הנלהבים הרפתקה בנהר הטואיצ'י, תוך שהם טוענים שהם, באופן אישי, היו אלה שהצילו את חיי.

     

    "ואמנם, הראשון שבהם היה מושיעי האמיתי טיקו טודלה שהפך עם השנים למצליחן מקומי עם עשר סירות קנו, ארבעה ג'יפים, בית מלון קטן ומסעדה מקסימה שצפה על נהר הגדול בני. עם איחודנו ביקשתי מטיקו שייקח אותי במעלה נהר הטואיצ'י לכפר סן חוזה דה אוצ'ופיאמונס, כפר הילידים היחיד על גדות הנהר, ביתם של הטאקאנים (Tacana) האמזוניים שיחד עם טיקו וקווין הצילו את חיי.

     (צילום: תומר גולני)
    (צילום: תומר גולני)
     

    יש להיות בעל ניסיון רב על-מנת לצלוח את הדרך בבטחה על נהר הטואיצ'י ואין מישהו מנוסה יותר יותר מאשר טיקו טודלה ואחיו לולו, מספר גינסברג. האחים טודלה הם בנים ובני בנים של בלסרוס=משיטי רפסודות. אביהם האגדי השיט את הרפסודות שלו במעלה ובמורד פלגי האמזונס שבשפלת בוליביה, כשעליהן סחורות אקזוטיות, כגון: זהב, עור יגוארים ועור קרוקודילים שחורים.

     

    טיקו, הבן הבכור, היה הראשון שהביא מנוע לסירות והתנסה בשילובו באחת מסירות הקנו המסורתיות. זה עבד. ב-1981 כאשר בני הטאקאנים של סן חוזה דה
    אוצ'ופיאמונס, במסגרת אחד ממסעות הצייד שלהם, מצאו גרינגו חצי מת צף על עץ שנסחף, הם הצילו את חייו על חייו והביאו אותו לרורנבאקה. "קווין התעקש שהוא רוצה לחזור במעלה לנהר ולחפש אותי וטיקו היה היחיד שיכול לעזור לו במשימה וכך עשה. יחד עם שני מתנדבים טאקאנים נוספים הם צלחו את נהר הטואיצ'י באמצע העונה הסוערת ביותר שהייתה מזה עשרות שנים, תוך כדי שהם מסכנים את חייהם בכדי להציל את חיי.

     

    "סן חוזה הוא כפר ציורי ומרוחק, הממוקם בחלקו העליון של נהר הטואיצ'י. ברגע שבני הטאקאנה הבינו מי אני, הם כינסו את מועצת הכפר ולאחר ברכות טקסיות ושתיית הצ'יצה, בירה שמופקת מלעיסת תירס, אמרתי: 'אני כאן כדי להודות לכם שהצלתם את חיי'.

     

    "'אנו יודעים מי אתה יוסי ומה עשינו עבורך', הם ענו, 'ועכשיו אנו הם אלה שגוססים וזקוקים לעזרה'. הם סיפרו לי שכל הצעירים עוזבים את הכפר ולא שבים אליו, מפותים על-ידי העיירה הגדולה במורד הנהר וחיי העיר עם שאיפות להרוויח כסף ולקנות דברים. הם רוצים שיהיה להם את מה שלנו יש, אך ללא צעירים לכפר אין עתיד. הכפר גוסס. 'יש לנו תוכנית', הם אמרו לי, 'אנחנו יכולים להציל את הכפר אך זקוקים לעזרתך'.

     (צילום: תומר גולני)
    (צילום: תומר גולני)
     

    "תוכניתם היתה נועזת: הם רצו לבנות אתר נופש ליד הכפר, כדי שלצעירים תהיה סיבה להישאר ודרך להרוויח כסף, וסיבה להיות גאים במסורת שלהם ובסביבתם. הם טמנו לי פח, היה לי חוב של כבוד לשלם, נפלתי ברשתם, התאהבתי בהם ומאז לא שבתי הביתה. נשארתי איתם קרוב לשלוש שנים על גדת נהר הטואיצ'י. כנגד כל הסיכויים עזרתי להם לבנות את אקולודג' (לודג' אקולוגי) צ'לאלאן, בבעלות מלאה ובניהול מלא של בני הטאקאנה של סן חוזה דה אוצ'ופיאמונאס.

     

    "צ'אלאלאן הפך לאחד מיעדי התיירות האקולוגיים המפורסמים ביותר באגן האמזון, המציע חוויה ייחודית של אזורי הפרא הקדומים בפארק הלאומי מאדידי (Madidi) ושל התרבות של הטאקאנה האמזונים. בשנים שעברו בקרו שם אלפי מטיילים מכל העולם, ביניהם בראד פיט, ג'ים קארי וגם מלך שבדיה. המקום גם זכה לפרסים ונמצא ברשימת 50 המקומות שחייבים לראות לפני שמתים.

     

    "אין ספק שדרום אמריקה, אקזוטית ומסתורית, נגישה היום יותר מתמיד, והיא הרבה יותר מעוד יעד לחופשה, היא יעד להרפתקאות אולם עדיין אין מקומות כל כך טהורים, ספונים בטבע עמוק הרחק ממגע אדם כמו צ'אלאלאן."

     

     (צילום: תומר גולני)
    (צילום: תומר גולני)
      

     

    עכשיו, אחרי למעלה מ-30 שנה גינסברג חוזר לאזור כמוביל משלחת מטיילים במסגרת חגיגות 40 שנה לחברה הגיאוגרפית. המסע ייערך באמזונס בין 7-20 בספטמבר ויעבור מהרי האנדים ועד הג'ונגלים בטואיצ'י

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לבד באמזונס: שלושה שבועות ללא תקווה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים