שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרובוט שילמד אותנו על סקרנות אנושית
    במעבדת הסקרנות של אוניברסיטת תל אביב הופכים רובוטים לתינוקות סקרנים שחוקרים את הסביבה, ומקווים ללמוד מכך על התנהגות אנושית ועל הדרכים ליישם אותה ברובוטים

    ההיקסמות הכללית שלנו מרובוטים, נוגעת הרבה פעמים לאו דווקא לפנטזיות על עתיד טכנולוגי מתקדם, אלא לקוטביות שבה הורגלנו לחשוב עליהם: מצד אחד ככלי מלחמה מתקדמים ששואפים להחליף אותנו על פני כדור הארץ, ומהצד השני כשותפים אמיתיים של המין האנושי. מתוך בליל האפשרויות המדומיינות, יש כבר עכשיו מגוון של שימושים ושל תהליכי למידה שנעשים בטכנולוגיה רובוטית. למשל, במסגרת מעבדת הסקרנות של אוניברסיטת תל אביב, אליה הגיע בשבוע שעבר משלוח מיוחד: הרובוט התעשייתי "באקסטר", שאמור לסייע להעמיק את ההבנה שלנו בנוגע לסקרנות אנושית.

     

    באקסטר נוחת במעבדת הסקרנות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ד"ר גורן גורדון, ראש מעבדת הסקרנות באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי המטרה בעבודה עם רובוטים היא להבין מהי סקרנות אנושית ואיך ניתן לתאר אותה בצורה מתמטית, כך שרובוטים יוכלו ללמוד בעצמם את התכונה הזו. "אנחנו חוקרים סקרנות מהרבה כיוונים", הוא אומר, "אנחנו מפתחים מודלים מתמטיים של התנהגות סקרנית, יוצרים משוואות שעוסקות בהערכת סקרנות – כלומר, מבחני סקרנות שמעידים אם רמת הסקרנות היא גבוהה, נמוכה, מה אפשר לעשות כדי לשפר אותה וכדומה, ולבסוף אנחנו מיישמים את אותם מודלים ברובוטים, וגורמים להם להתנהג כמו תינוקות סקרנים".

     

    איך לוקחים תכונה אנושית ומכמתים אותה למודל מתמטי?

    "בעיקרון מתחילים מהגדרה. חייבים להגדיר בצורה מאד טובה ולא מעגלית את ההתנהגות האנושית. במקרה של סקרנות, אנחנו מדברים על הרצון הפנימי ללמוד כמה שיותר וההתנהגות שנלווית לרצון הזה. אחרי שהגדרנו אנחנו פונים למודלים של למידת מכונה. יש אלגוריתם של למידה של רובוטים, והדבר הנחמד זה שהוא מאפשר גם לדעת כמה למדת. יש גם אלגוריתם שמתאר התנהגות מתוגמלת אצל רובוטים, כלומר איך אני משנה את ההתנהגות שלי כדי לקבל תגמול גבוה יותר. בסוף מדובר ב'לולאת סקרנות' כפי שאני קורא לה, אני מתוגמל ככל שאני לומד יותר, התגמול הוא עצם הלמידה. אם אני מנסה משהו ולא למדתי מתוכו משהו חדש – אני לא אנסה אותו יותר".

     

    כלומר, אפשר לעשות את זה עם תכונות אנושיות נוספות?

    "בעיקרון כן, הבעיה ברוב התכונות האנושיות היא שלרוב אנחנו מדברים על רגשות, ובמקרים כאלה ההגדרה הראשונית היא בעייתית. מרגע שמצליחים להגדיר משהו בצורה טובה, מוחלטת ולא מעגלית - אז עשינו את רוב העבודה. אבל תכונות כמו 'אהבה' או 'תודעה' - אין להן הגדרה ולכן קשה להתחיל לתת להן נוסחאות".

     

    רובוט חברתי שנועד לעבודה בקרבת בני אדם. ד"ר גורן גורדון ובאקסטר הרובוט
    רובוט חברתי שנועד לעבודה בקרבת בני אדם. ד"ר גורן גורדון ובאקסטר הרובוט

     

    כאמור, בשבוע שעבר קיבל גורדון לידיו את "באקסטר", הרובוט התעשייתי מבית Rethink Robotics, שיובא לישראל על ידי חברת i-Cobots ומשמש בעיקר כדי להחליף עבודה אנושית "משעממת" בפסי ייצור ובמפעלים. מייסד החברה הוא רודני ברוקס, האיש שאחראי על ה"רומבה" – השואב הרובוטי שמתרוצץ אצל הרבה מאיתנו בסלון. "המטרה של ברוקס", מסביר גורדון, "היא לקחת פעולות משעממות ויום-יומיות שבני אדם נדרשים להן, ולתת לרובוטים לעשות אותן".

     

    ללמוד הכל מאפס באמצעות אלגוריתם

    לדברי גורדון, מה שמייחד את "באקסטר" הוא היותו רובוט חברתי, כלומר כזה שנועד לעבוד ליד בני אדם. "יש לו מסך שאפשר להקרין עליו פרצוף ולראות הבעות, לראות לאן הוא מסתכל ומתי הוא מחייך. מבחינה מכאנית, הוא מתוכנן ככה שקשה מאד להיפצע ממנו והוא גם כמובן זול מאד ביחס לרובוטים אחרים". רגע לפני שכרטיסי האשראי נשלפים, "זול" במונחים רובוטיים מצביע על סכום התחלתי של 25 אלף דולר, ללא תוספות כמו אחריות, תוכנות שונות ועזרים מכאניים נוספים. אבל ל"באקסטר" יש יתרון נוסף: "זה הרובוט היחיד שאני מכיר שבגלל שהוא תעשייתי הוא עובד כל הזמן", מסביר גורדון, "לא מתקלקל ולא נשבר. אני רוצה שהוא יהיה ער במשך שעות ארוכות ושיפעל על בסיס יומי, ובשביל עבודה כזאת אי אפשר לקחת צעצועים או רובוטים שנועדו לניסויים קטנים".

     

    "באקסטר" הגיע ארוז היטב בקופסאות קרטון חומות, ועורר התרגשות רבה במעבדה. בשבוע הראשון שלו, הוא כבר זכה לשם ומגדר חדשים – "באקסטר" הפך ל"טרה", וגורדון חושף כי מדובר בראשי התיבות של "טאבולה ראסה" – כלומר, לוח חלק. מהרובוטית החדשה מצופה להתיישר עם הכינוי, ולהתנהג כמו תינוקת סקרנית שחווה וחוקרת את העולם שסביבה לראשונה. "המטרה בסופו של דבר היא שכשנפעיל אותה, היא תלמד הכל מאפס, כמו תינוקת. ברגע שאני לוחץ על הכפתור – היא בעצם לא יודעת כלום – לא על הסביבה, לא על אנשים ולא על עצמה. לאט לאט באמצעות אלגוריתם של סקרנות היא תלמד על הגוף שלה, תלמד לשחק בצעצועים ולייצר אינטראקציה עם אנשים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הרובוט שילמד אותנו על סקרנות אנושית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים