הענפים הבולטים בפיריון נמוך: בנייה ומסחר

מקומות עבודה עם רמת מיומנויות נמוכה בקרב העובדים, הם גם אלה שיש בהם פיריון עבודה נמוך לעובד. כך עולה מניתוח של בנק ישראל מתוך הסקירה הפיסקאלית התקופתית.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

הניתוח נערך על בסיס סקר ה-PIAAC של ה-OECD והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא מיומנויות בוגרים, שפורסם בחודש שעבר. כזכור, מיומנויות האוכלוסייה הבוגרת שנבדקו בסקר ה-PIAAC הן מיומנויות קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות יומיומיות בשימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית (סביבה מתוקשבת).

תוצאות הניתוח מצביעות על כך שמיומנויות היסוד של העובדים בישראל נמוכות בהשוואה בינלאומית בשלושת התחומים שנבדקו בסקר מיומנויות הבוגרים, למרות ששיעור בעלי התארים האקדמיים בישראל גבוה יותר. "הממצא מעיד שמיומנויות העובדים, ובפרט יכולותיהם הקוגניטיביות, אינן נגזרות משנות הלימוד בלבד, אלא מאיכות החינוך וכן ממשתנים אישיים וסביבתיים אחרים", נכתב בניתוח בנק ישראל.

פריון העבודה בישראל (התוצר לעובד) נמוך ב-14% מהממוצע במדינות המפותחות, ונמוך במיוחד בענפי תעשייה המוכרים לשוק המקומי בענפים הבלתי סחירים. "פער הפריון בשירותי האירוח והאוכל, בענף הבנייה ובענפי המסחר, מרים את התרומה השלילית הגדולה ביותר לפער הפריון הכללי", נכתב בניתוח, "לעומת זאת, פריון העבודה בתעשיית האלקטרוניקה גבוה מהממוצע ב-OECD ומקטין את הבדלי הפריון בין ישראל לשאר המדינות המפותחות".

בנק ישראל מוצא שניתוח הקשר בין מיומנויות היסוד לפריון העובד בחלוקה ענפית מלמד על מתאם חיובי בין הפיגור במיומנויות לעומת ה-OECD לפיגור בפריון לעובד. "פער הפריון לרעת ישראל גבוה יותר בענפים בהם נחיתות המיומנויות משמעותית יותר", כתב בנק ישראל ומוסיף כי "ממצא זה בולט בהשוואה ממוקדת בין ענפים שתרומתם לפריון חיובית - ענפי תעשייה בעלי שיעור יצוא גבוה - לבין ענפים שתרומתם לפריון שלילית במיוחד".

הענפים בהם המיומנויות נמצאו נמוכות במיוחד הם הבנייה והמסחר, ובאותם ענפי תעשייה שמתאפיינים בשיעור יצוא נמוך, למרות ששיעור האקדמאים בענפים אלה גבוה לעומת שיעורם ב-OECD.

בענפי התעשייה בעלי שיעור יצוא גבוה, בהם יש גם פריון גבוה יחסית ל-OECD, דומות המיומנויות לממוצע ה-OECD. בענף שירותי האירוח והאוכל, הרכב העובדים בישראל שונה מאשר במרבית מדינות ה-OECD. הוא כולל יותר צעירים במשרות זמניות, בין השאר תוך כדי לימודים אקדמיים. עובדים אלה מתאפיינים במיומנויות קוגניטיביות גבוהות, אבל התמקצעותם ושכרם נמוכים והפריון היחסי שלהם במהלך עבודתם הזמנית הוא נמוך.

"נחיתות העובדים אינה נובעת משחיקת הזמן"

"רוב הממצאים מלמדים אפוא שמיומנות העובדים נחותה יחסית בענפים בה הפריון נמוך יחסית", נכתב בניתוח, "תוצאות אלה עומדות בעינן גם כשבוחנים את תוצאות המבחנים של עובדים בגילאי 35-25. בענפים שמציגים בעיית פריון קיים אותו פער מיומנויות מול מדינות ה-OECD גם בקרב עובדים בראשית דרכם בשוק העבודה. כלומר, הנחיתות במיומנות אינה נובעת משחיקה אפשרית של המיומנויות בעקבות אופי הפעילות והפריון הנמוך לעובד".

כמו כן, מתשובות הנסקרים בסקר המיומנויות עולה שאיכות העובדים הנמוכה מתואמת עם שיטות עבודה בעלות מורכבות נמוכה וטכנולוגיה דלה. "כך למשל", נכתב, "בענף הבנייה יש שיעור גבוה של עובדים שנדרשים לבצע עבודה פיזית בהשוואה לנהוג במדינות ה-OECD. זאת בשעה שבתעשייה המייצאת שיעורם נמוך יחסית. העובדים בבנייה ובמסחר משתמשים בעבודתם במחשב מעט בהשוואה לעובדים במדינות אחרות".

ניתוח בנק ישראל מצביע על כך שנדרש שיפור ממשי באיכות ההשכלה בישראל כדי להגדיל את היצע העובדים המיומנים. "לפי הגישה הרווחת בספרות הכללית", מצויין בדו"ח, "ההשקעה היעילה ביותר במיומנויות יסוד קוגניטיביות מתקבלת באמצעות חינוך בגיל צעיר במיוחד - הגיל הרך וגיל בית הספר היסודי, ומומלץ לאמת גישה זו".

בנוסף, הניתוח ממליץ להגדיל את היקף ההעדפה המתקנת בחינוך, בפרט בגיל הרך, ולשפר את מיומנויות היסוד של בוגרים באמצעות תוכניות ייעודיות לקבוצות האוכלוסייה שהסקר מצא אצלן הישגים נמוכים במיוחד - המגזר הערבי ובמידה מסויימת גם החרדי. עוד ממליץ הניתוח שהממשלה תפעיל כלים לתמיכה בענפים המוכרים רק לשוק המקומי, כמו בנייה, מסחר ושירותים, המעסיקים עובדים בעלי מיומנות נמוכה וזוכים לתמיכה מועטה בלבד. זאת בעוד שלאורך השנים הממשלה מפעילה כלים לתמיכה בענפי המשק המייצאים, ובפרט היי-טק - תחומים שמעסיקים עובדים בעלי מיומנות גבוהה.