שתף קטע נבחר

לצעוד למען כבוד וסובלנות

פגיעה בקהילת הלהט"ב היא פגיעה בנו כחברה. אך ההבנה אינה מספקת: עלינו לקחת אחריות אישית וקולקטיבית למיגור התופעות הללו

אירועי חודש הגאווה בישראל ובעולם הסתיימו זה מכבר. אלפים רבים של חוגגים בתל אביב השתתפו במצעד הגאווה ונטלו חלק בשלל אירועים נוספים. מובן כי לצד החגיגות והאירועים, קהילת הלהט"ב בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, עומדת בפני אתגרים רבים. אחד מהם הוא ההיבט החברתי, זה שבעטיו רבים מבני הקהילה אינם חשים תחושת שייכות ונתונים להתקפות מילוליות ופיזיות.

 

עוד בערוץ הדעות:

בחסות משרד החינוך: בתי הספר קרובים לפשיטת רגל

צרות עין או צרות אופקים?

פתרון לפני עונש

הסטטוס קוו פוגע בשבת

גלגולי העיניים של הרבצ"ר

 

בירושלים ייערך מצעד הגאווה בסוף השבוע הקרוב, בצל האירוע הטראגי שהתרחש במצעד הגאווה בעיר בשנה שעברה, עם הירצחה של הנערה שירה בנקי ז"ל. הגאווה השנה תימהל בכאב האדיר שהותיר הרצח אצל משפחתה של שירה בנקי ובחששם של בני הקהילה מאירועים אלימים נוספים.

 

אירוע הירצחה של שירה בנקי ז"ל הינו אירוע מכונן, בעל השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור ליחס החברה הישראלית כלפי קהילת הלהט"ב, בקבלת חבריה ובסטריאוטיפים הנקשרים בה. הירצחה של שירה שב ומדגיש לכולנו עד כמה מילים הן מסוכנות, עד כמה הדה-לגיטימציה לקבוצה באוכלוסייה עלולה להוביל למעשים נוראיים ולאובדן חיים. על-פי דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, מדי חצי שעה עולה ברשת קריאה להתקפה פיזית נגד קהילת הלהט"ב. מנתונים נוספים בדו"ח עולה כי קבוצת הלהט"ב היא אחת הקבוצות הזוכות למירב כינויי גנאי והטרדות ברשת. השימוש התכוף במילה "הומו" ככינוי גנאי בהקשרים שונים, וכן הקללות והשירים ברוח זו באירועי ספורט ובמגרשי הכדורגל מייצרים טון מזלזל, מתנשא ופוגעני כלפי קהילת הלהט"ב ואת התוצאות אנו רואים בשטח.

 

מצב קשה

אך למרבה הצער, בחברה הישראלית, כמו שאומרים "האסימונים לא נופלים". בואו נשים את רגלינו בנעליהם של חברי הקהילה הגאה לרגע וננסה להבין כיצד נראה השבוע האחרון בעבורם. ראש מכינת "בני דוד" בעלי, הרב יגאל לווינשטיין, שכינה את הגאים "סוטים" בנאום חמור מאין כמותו; האיסור על חברי הקהילה לצעוד ברחובה הראשי של באר שבע עקב האיומים על חיי החברים (כך ע"פ המשטרה), כשברקע איומו של הרב יהודה דרעי לפרוש ממועצת העיר באם יתקיים המצעד; התקרית המצערת שבה, ע"פ דיווחים בתקשורת, שוטר אמר כי הוא רוצה להקיא על שלט תמיכה של אמא לבן גאה - מעבירים מסר של דה-לגיטימציה בוטה, חוסר קבלה וחוסר כבוד לקהילה הגאהל. יתרה מכך, מה מרגישים בני קהילת הלהט"ב שנמצאים בשורותיהן של המכינות? אם הסמכות החינוכית העליונה קוראת להם "סוטים", הם באופן אוטומטי מודרים מאותה קבוצה איכותית שאליה הם שואפים להשתייך.

 

להבדיל, גם דבריו של הרב הצבאי הראשי המיועד, אל"מ אייל קרים, אשר ביד אחת אימץ את חברי הקהילה וקרא לגלות כלפיהם אהבה וחמלה וביד השנייה טוען כי ניתן "לרפא" את בעלי הנטיה ההומו-לסבית - בעייתיים ביותר ועולה מהם התפיסה והאמונה כי המדובר בבחירה מודעת ואישית בחיים לא נורמטיביים, לא מקובלים ונחותים. לעומת הממסד האורתודוכסי השמרני, שנם קולות ליברליים יותר.

 

לפני מספר חודשים הוציא ארגון הרבנים האורתודוקסי "בית הלל" נייר עמדה הקורא לשילובם של חברי קהילת הלהט"ב בקהילות הדתיות ובבתי הכנסת ולהימנעות מסטריאוטיפים ודעות קדומות כלפיהם. צעד חשוב זה הוא ציון דרך משמעותי עבור חברי הקהילה הדתיים. הדרך עוד ארוכה, אך ניצנים אלו נוטעים תקווה לעתיד טוב יותר לבני הקהילה גם בקרב קהילות אמוניות. צעד זה הוא ביטוי למתן חשיבות עליונה לביטוי "חביב אדם שנברא בצלם", המשקף את היחס הסובלני והמכיל של היהדות כלפי כל אדם. ברוח זו, חשוב להזכיר את דבריו הבלתי מתפשרים של הרב בני לאו נגד נאומו של הרב לוינשטיין. זו מנהיגות המבוססת על אהבת אדם באשר הוא. והלוואי שנשמע עוד קולות כאלה המבטאים אחריות חברתית ואנושית, כי בדיני נפשות עסקינן.

 

חשוב לומר: הבעיה, כמובן, אינה של קהילת הלהט"ב בלבד. האלימות והרוע מתחילים במקום מסוים, אך אינם עוצרים שם, שכן אלו הם דפוסי פעולה המיושמים גם בזירות אחרות. על כולנו להבין: פגיעה בקהילת הלהט"ב היא פגיעה בנו כחברה. אך ההבנה אינה מספקת: עלינו לקחת אחריות אישית וקולקטיבית למיגור התופעות הללו. בעצם השתתפותה במצעד הגאווה, לקחה שירה בנקי ז"ל אחריות אישית: על אף שלא השתייכה לקהילת הלהט"ב, היא באה להביע הזדהות עם הקהילה ביום המצעד. למרבה הצער, היא איבדה את חייה באירוע. מאז הרצח, הוריה מקדישים מאמצים רבים על מנת לקדם את היכולת של כל פרט לומר את דברו ולהיות הוא עצמו במרחב הציבורי - זכות בסיסית וחשובה מאין כמוה. אנו מאמינים כי חינוך להפחתת סטריאוטיפים ודעות קדומות ולקבלת האחר עומד בבסיס היכולת שלנו כחברה להתמודד עם אתגרים הללו. זוהי גם חובתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית.

 

השנה הליגה נגד השמצה תצעד לצד הבית הפתוח בירושלים במצעד הגאווה לזכרה של שירה בנקי ז"ל. עבור שירה בנקי ז"ל ומשפחתה אין ולא תהיה נחמה אמיתית, אך נחמה פורתא אנו מקווים שימצאו במימוש שאיפותיה לכבוד ולסובלנות. יהי זכרה ברוך.

 

קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה - ישראל

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים