הנתון שמראה מדוע אנו לא גומרים את החודש

ככל שעובדים פחות, מייצרים יותר. על פי מחקר של חברת הייעוץ הארגוני Expert Market, מספר מועט של שעות עבודה עשוי להשפיע לטובה על רמת התפוקה של מדינה, על רקע העובדה כי חלק מהכלכלות החזקות בעולם מתגאות בימי העבודה הקצרים ביותר.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

לפי הנתונים, ישראל הגיעה למקום ה-22 מתוך 36 מדינות בדירוג, עם תפוקה של 18.3 דולר לשעת עבודה לכל עובד - מקום אחד מתחת לסלובניה ומקום אחד מעל קוריאה הדרומית. מעבר לכך, כמות שעות העבודה הממוצעת בשנה בישראל עומדת על 1,853 שעות, לעומת 1,371 שעות בגרמניה ו-2,042 שעות בשנה ביוון.

הפרודוקטיביות ופריון העבודה בוחנים למעשה את התפוקות, קרי ערך התוצרים שמפיק משק מול התשומות, כלומר המשאבים המושקעים לצורך הפקת התפוקות. מנתוני ה-OECD עבור שנת 2013 עולה כי פריון העבודה בישראל היה נמוך ב-32% ממדינות גוש האירו וב-44% מול הפריון בארצות הברית. הפריון הנמוך הוא אחד מהסיבות לכך שרמת החיים בישראל נמוכה יותר - בעוד מחיר מוצרי הצריכה, קרי המזון בסופר ומחירי הדיור דוהרים, התפוקה מהעבודה מדשדשת.

המדינה ש"קטפה" את המקום הראשון ברשימה היא לוקסמבורג, עם נתון תפוקה של 60.66 דולר לשעת עבודה לעובד. העובדים במדינה נמצאים במקום ה-10 מבחינת מספר שעות העבודה, אך עדיין מצליחים לרשום פרודוקטיביות בהפרש של יותר מ-10 דולר מהמדינה במקום השני ברשימה - נורבגיה, שעומדת במקום השלישי מבחינת שעות עבודה הקצרות ביותר.

למעשה, 7 מתוך 10 המדינות בעלות הפרודוקטיביות הגדולה ביותר, מדורגות גם בין 10 המדינות בעלות שעות העבודה הקצרות ביותר: לוקסמבורג, נורבגיה, שווייץ, הולנד, גרמניה, דנמרק ושוודיה.

לעומת זאת, המדינות הכי פחות פרודוקטיביות ברשימה הן מקסיקו, עם נתון שיא של 2,228 שעות בשנה ותפוקה של 7.9 דולר לשעה בלבד, וקוסטה ריקה עם 2,216 שעות עבודה בשנה ותפוקה של 7 דולר לשעה לכל עובד.