שתף קטע נבחר

כשחתונה גרנדיוזית הופכת לחוב מאמלל

היום המשמח ביותר בחיים עשוי להפוך לסיוט מתמשך אם מפריזים בהוצאות: 28% מהישראלים מוציאים יותר מ-120 אלף שקל על חתונה ורבים ממשיכים לשלם את החוב הרבה אחריה. אז כמה באמת מוציאים הישראלים על חתונות ומה שיעור הזוגות שזוכים לעזרה מההורים? ynet בדק

החתונה הישראלית - היום שאחרי: דנה ואילן (השמות המקוריים שמורים במערכת) התחתנו בקיץ שעבר, אחרי היכרות ממושכת. עוד הרבה לפני האירוע היה ברור להם שהחתונה שלהם תהיה אירוע יוצא דופן, שיושקע בו הרבה מעבר למקובל.

 

  • יתרת החוב של משקי הבית: 480 מיליארד שקל

 

הזוג המאושר בחר באחד מגני האירועים היקרים ביותר בישראל. כמעט בכל שירות שבחרו לקראת האירוע - משמלה ועד צלם וסידורי פרחים, הם הלכו על ההצעה היותר יקרה שהוצעה להם, מתוך הנחה שמדובר גם בשירות "איכותי" יותר.

 

סך ההוצאות לחתונה עמד על יותר מ-200 אלף שקל וזאת למרות העובדה ששניהם שכירים המרוויחים יחד משכורת חודשית של כ-17,000 שקל נטו והיתרה בעו"ש שואפת לאפס. ההכנסות מהצ'קים לא עברו את ה-100 אלף שקל. ההורים עזרו בעוד 50 אלף שקל, והם השתמשו בחסכונות שונים שצברו קודם - בסך 20 אלף שקל.

 

למעשה הפעם הראשונה שבה הלכו בני הזוג המאושרים לבנק כדי להפקיד את הצ'קים ולפתוח חשבון משותף, היתה גם הפעם הראשונה בחייהם שבה הם לקחו הלוואה (בסך 30 אלף שקל) כדי לכסות את הוצאות החתונה. הלוואה שהם ימשיכו לשלם ב-20 החודשים הראשונים לחיי נישואיהם, עוד לפני שחשבו בכלל על רכישת דירה ומשכנתא.

 

המשימה: איך לאתגר את המוזמנים

תעשיית החתונות בישראל מגלגלת יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, עם עלות ממוצעת של מעל 100 אלף שקל לחתונה. מדובר בהחלט בשוק פורח ומשגשג לרווחתם של בעלי האולמות, הצלמים, אנשי תעשיית השמלות ועוד רבים וטובים. הזוג הצעיר, שבדרך כלל מתנסה בפעם הראשונה בחייו בניהול פרויקט מורכב ומשמעותי, מתמודד עם שאלות רבות החל מקונספט האירוע: אולם, גן, חוף ים, יער, והמשך בסגנון המוסיקה הצילום, בחירת המנות, תאורה והגברה, שמלת כלה, הזמנות והרשימה עוד ארוכה.

 

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, בישראל מתקיימות כ-50 אלף חתונות בשנה, כאשר בענף פועלים כ-700 אולמות וגני אירועים המגלגלים כ-13 מיליארד שקל בשנה.

 

על פי הנתונים, אירוע ממוצע כולל כ-300 מוזמנים וההוצאה הכוללת בגינו מסתכמת ב-140,000- 100,000 שקל. אירוע של האלפיון העליון יכול להגיע אף להשקעה של מיליוני שקלים.

 

כאמור, הנתח העיקרי בעלות החתונה הוא תשלום על האולם/גן, כאשר מחיר המנה משתנה בהתאם לעונה. באירועים שלא בעונה, המחיר יכול להיות מוזל עד כ-30% באולמות ובגנים מסוימים בהשוואה למחיר בעונה. בנוסף, המחיר משתנה בין אזור לאזור.

 

כמה עולה מנה? המחיר נע סביב 300-200 שקל ותלוי במספר גורמים, בנוסף למיקום והעונה - כגון, האם האוכל מוכן במקום או מגיע מקייטרינג מבחוץ ועוד.

 

 

"על פי הערכתנו, במרבית המקרים ההורים משתתפים במימון ההוצאות במידה זו או אחרת, ולכן מעטים הם הזוגות אשר ימנעו מאירוע בכדי לחסוך", מציין צח ברקי, סמנכ"ל מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט ישראל. עם זאת, לדבריו, נישאים המשתייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך עדיין יערכו חתונה ברבנות או באולמות זולים.

 

סקר שביצע לאחרונה ארגון "פעמונים" מגלה כי 17% מהנשאלים שילמו על החתונה 80-30 אלף שקל, 40% שילמו 120-80 אלף שקל ו-28% שילמו מעל 120 אלף שקל. לשאלת המימון השיבו 78% כי אכן הם נעזרו בהוריהם כדי לממן את האירוע ורק 10% לקחו הלוואה לשם כך.

 

בבחינת העמידה בתקציב, מעלה הסקר כי 62% עמדו בתקציב שהציבו לעצמם, 23% הוציאו יותר מהמתוכנן ו-14% טענו כי הוציאו פחות ממה שתכננו. על פי הערכות שונות, כרבע מהמתחתנים לא מצליחים לכסות את הוצאות החתונה ונשארים עם חוב.

 

סקר נוסף שערכה חברת 'נטו משווקים פיננסים' שעוסקת בתכנון פיננסי, בקרב 300 זוגות שהתחתנו במהלך החמש שנים האחרונות ניסה לברר מה הוא שיעור הזוגות שהצליחו לכסות את הוצאותיהם על מימון הפקת החתונה. לפי הנתונים, 40% מהנשאלים הוציאו בין 120 ל-140 אלף שקל. כ-15% אף הוציאו יותר, כאשר כרבע מכלל הנשאלים הצהירו שלא הצליחו לכסות את ההוצאות ולמעשה הפסידו כסף.

 

הוצאה גדולה לא מבטיחה אושר, אולי להיפך

מה שנראה "מובן מאליו" ו"כהוצאה לגיטימית", מעורר תהיות אם חושבים עליו קצת יותר בהיגיון. האם הזוגות הצעירים באמת ערוכים להוצאה כזו? אולי לא מוגזם יהיה לומר כי מרגע ההחלטה עד לרגע ספירת הצ'קים, עוסק הזוג הצעיר בעיקר במחשבה של איך לאתגר את המוזמנים ואיך לספק את רצונם של שני הצדדים המחותנים.

 

האם חתונה יותר צנועה היא גם פחות משמחת? אולי ההפך? אנחנו מרבים לבקר את הציבור החרדי, ופעמים רבות בצדק, אולם אפשר גם ללמוד ממנו כמה דברים. החתונות במגזר זה צנועות מאוד אבל גם שמחות מאוד. אז נכון, לא צריך ללכת לקיצוניות סגפנית, אבל לפחות לנווט לדרך האמצע.

 

אולי הגיע הזמן לשנות את הגישה מיסודה. למה שלזוג הצעיר לא יהיו בכיס עוד 50 אלף שקל לסיוע בשלל ההוצאות העתידיות? 50 אלף שיגרעו משלל התוכניות הגרנדיוזיות והיקרות ומבלי שיורידו ולא במעט מהשמחה.

 

למעשה גישת ה"שופוני" מתחילה עוד בטבעת האירוסין.  לדברי גל חרט, מנכ"ל חברת דיימונד פקטורי - Diamond Factory המתמחה בייצור ושיווק יהלומים וטבעות, בשנים האחרונות רואים ירידה בגילאי הרוכשים טבעות יהלומים, כאשר המחיר הממוצע שמוציאים על טבעת יהלום בישראל עומד על כ-4,500 שקל.

 

לפני שנה בדיוק פרסמו הפרופסורים אנדרו פרנסיס והוגו מיאלון מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטת אמורי באטלנטה מחקר מעניין, לפיו - ככל שמוציאים יותר כסף על טבעת אירוסין ומסיבת החתונה, כך תקופת הנישואים תהיה קצרה יותר.

 

החוקרים בחנו את הקשר בין הוצאות על חתונה ואריכות חיי הנישואים, תוך התבססות על סקר שבו השתתפו מעל 3,000 אנשים בארה"ב שהתחתנו.

 

על פי ממצאי המחקר, זוגות שמוציאים 20 אלף דולר על ארגון החתונה (לא כולל עלות הטבעת), הם בעלי סבירות הגבוהה ב-46% מהממוצע להתגרש. במקרה שההוצאות נעו בין 10 ל-20 אלף דולר, הסיכוי לגירושים יורד והוא גבוה "רק" ב-29% מהממוצע. זוגות שמוציאים בין 5,000-1,000 דולר הם בעלי סבירות הנמוכה ב-18% מהממוצע להתגרש וזוגות שמוציאים פחות מאלף דולר, הם בעלי סבירות הנמוכה ב-53% לסיים את הנישואים בגירושים.

 

"אל תתנו למפרסמים לפתות אתכם להוציא את כל החסכונות על החתונה", כותב אולסן במחקר והוסיף כי הנטל הפיננסי שנצבר בשל קיום חתונה ראוותנית ויקרה, יוצר מצוקה פיננסית בקרב בני הזוג, שמובילה בסופו של דבר לפירוק הנישואים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים