"מחדל הטיפול בבולענים - אחד הבזיונות הגדולים"

תופעת הבולענים באזור ים המלח הגיעה הבוקר (יום ב') שוב לכנסת, שם תקף יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה את התנהלות משרדי הממשלה בנושא וכינה אותה "מחדל".

בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם (ליכוד): "הממשלה חשבה שתיירות ים המלח תכניס לה כסף. פתאום יש בעיית בולענים, אז כל משרד אומר זה לא אני. האחריות נחלקת כאן בין משרדי הפנים, התשתיות, התיירות והגנת הסביבה, אבל מישהו צריך לרכז. זה תפקיד ראש הממשלה, או יותר נכון מנכ"ל משרד ראש הממשלה". ח"כ אמסלם הוסיף: "האם הוא מחכה שאני אכנס דיון? צריך לעשות כאן עבודת מטה של מספר חודשים. זה מתסכל שהתחלנו לדון בנושא בשנה שעברה, וכנראה נמשיך גם בשנה הבאה, והתושבים ימשיכו לקרוס".

ח"כ בני בגין (ליכוד) שאל בדיון: "האם ברמה ממשלתית יש מיפוי של הצרכים באופק תכנון של 2020? האם יש רשימת צרכים שהגישו היישובים?" רם אלמוג מהמשרד להגנת הסביבה השיב: "חד משמעי אין כזה מסמך. טרום קבלת החלטת הממשלה פנה מי שהיה אז השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לראש הממשלה בבקשה שיתקיים דיון על מנת שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יתכלל את הנושא".

מנכל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר בדיון: "אם האזור היה מגיע למצבו תוך שבוע, הוא היה מוכרז כאזור מוכה אסון, אבל בגלל שמדובר בתהליך שמתרחש לאורך שנים, הוא לא זוכה להכרה כזו".

(צילום: רויטרס)

שירי ספקטור בן ארי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, פירטה מה נעשה בעבר בנושא: "נושא ים המלח נדון בכמה החלטות ממשלה ובדוח מבקר המדינה. זה שמשרד התיירות קיבל את האחריות לנושא, לא הביא לפתרון כי הוא עוסק בעניין רק מפריזמת התיירות. החלטת הממשלה מ-2012 ברובה לא עוסקת בבולענים. הוקצו לים המלח 800 מיליון שקל, מתוכם 85% להקמת תיירות ואטרקציות. 12 מיליון הוקצו למכון הגיאולוגי ו-122 מיליון למשרד להגנת הסביבה לתשתיות שנפגעו. בפועל התקציבים הוקצו למוקדים בעלי ערך סביבתי ונופי ולא ליישובים. 300 אלף שקלים הוקצו לכתיבת המתווה של חל"י שמתמקד במיפוי פערים קיימים. לא תוכנית לאומית מלאה".

ח"כ אמסלם שאל: "מישהו חשב על התושבים?" ספקטור השיבה: "ההחלטה עוסקת בתיירות. גם רוב התקציבים. פחות בנזקי הבולענים והשלכותיהם".

(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

ח"כ עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המאוחדת) אמר בדיון: "הבולענים הם מעשה ידי בני אדם. מי ישלם את המחיר? כסף יש. מה חברת מפעלי ים המלח תורמת? כמה כסף היא מרוויחה משאיבת המים? לא צריך להיות פילוסוף או פוליטיקאי כדי להבין שחברת ים המלח ממשיכה להרוויח מיליארדים".

ח"כ אמסלם אמר בסיום הדיון: "מחדל הטיפול בהשלכות הבולענים הוא אחד הביזיונות הגדולים. יש שם יישובים שלאף אחד לא אכפת מהם. הם היו פעם חלוצים. כשהם שגשגו אני בטוח שמס הכנסה בא לעשות שם ביקורת, לוודא שהוא מקבל מהם כל שקל, עכשיו כשהם בצרה אף אחד לא בא. המדינה חייבת בדיון מקצועי להחליט מה עושים עם חבל הארץ הזה, לא בשנה הבאה, אלא ב-50 השנים הקרובות. בינתיים מה קורה מחר בבוקר? בינתיים רק מדברים". יו"ר הוועדה הבטיח לקיים פגישה בנושא עם כמה מנכ"לי משרדי ממשלה. "יש פה בעיה שחוצה 6-7 משרדי ממשלה. אני רוצה החלטת ממשלה לפני דיוני התקציב. האם מפנים את התושבים? האם מתגברים אותם? אולי פותחים להם ענפי פרנסה חדשים? אי אפשר לאכול בורקס ולהעביר כך עוד שנה", הוא אמר.

גדעון ברומברג מנכ"ל אקופיס מזה"ת, ארגון הסביבה האזורי הישראלי-ירדני-פלסטיני הפועל זה שנים ארוכות למען הצלת ים-המלח, אמר בעקבות הדיון בכנסת: "ים-המלח, שהוא כבר המקום הנמוך בעולם, הראה עד לאיזה מפלס של התבזות וחוסר רצון משותף הגיעו כל משרדי הממשלה בסירובם לקחת על עצמם את הובלת הטיפול בבועלנים, חרף החלטת ממשלה מפורטת שתקציביה לא קרובים למיצוי. מצעדם של בכירי משרדי הממשלה, המגיעים להסביר מדוע לא בהם ולא עליהם להוביל, חורצים לשון בפני אזרחי ישראל לא פחות מחריצות הבולענים בשטח עצמו. מעבר לכל מתווה ספציפי, הגיע העת להפנים כי המתווה הנוכחי שגובש הנו רק בגדר תרופה חלקית ביותר, שכן כל השקעה בתיירות לא תשא פרי אם הים ימשיך להיעלם. הפתרון נמצא בחידוש מקורותיו של ים-המלח - הזרמתם של מים במורד הירדן הדרומי, לצד פעולה תקיפה למיסוי שימושם של מפעלי ים המלח במי הים בצורה שתוביל להפחתת שימושם הבזבזני של המפעלים. אין פתרונות קסם".