שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים
    במחקר ה-DNA האנושי הקדום ביותר במזרח התיכון, ערש המהפכה החקלאית, נמצא בין היתר כי אוכלוסיית החקלאים הראשונים בישראל התפתחה כאן ומקורה איננו בקבוצה אתנית אחרת שהיגרה לאזור והביאה איתה את סודות החקלאות. בין החוקרים: פרופ' נדל מאוניברסיטת חיפה

    מחקר ה-DNA האנושי הקדום ביותר במזרח התיכון, כולל מאתרים בישראל, שפורסם הערב (יום ב') בכתב העת היוקרתי NATURE, מצא שעם תחילת המהפכה החקלאית, לפני כ-12 אלף שנים, היו באזור שלוש אוכלוסיות מובחנות גנטית זו מזו: אוכלוסייה באיראן, אוכלוסייה בלבנט (ישראל וירדן) ואוכלוסייה באנטוליה (טורקיה).

     

    פרופ' נדל מסביר על המחקר    (צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "ידענו שבמהלך אלפי השנים שלאחר ראשית המהפכה החקלאית היו הגירות רבות במזרח הקדום ובאירופה, וכתוצאה מכך נוצרו אוכלוסיות חדשות 'מעורבבות' גנטית, אבל לא ידענו מה קורה ממש בערש המהפכה - היכן ומתי שהכול התחיל. כעת אנו יודעים, למשל, שאבות-אבותינו, החקלאים המקומיים, התפתחו כאן בישראל, והם לא צאצאים של קבוצה אתנית שמגיעה מאזור אחר ומביאה איתה את סודות החקלאות - כמו שקרה באירופה למשל", אמר פרופ' דני נדל מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, אחד השותפים במחקר.

     

    באוניברסיטת חיפה אמרו כי ממחקרים קודמים ידוע שהמהפכה החקלאית, אחת מנקודות המפנה החשובות ביותר בהיסטוריה האנושית, התחילה במזרח הקדום - בעיקר לאורך הקשת הפוריה הכוללת את עמק הירדן - לפני כ-11,500 שנים. בתוך זמן קצר מאוד המהפכה החקלאית הביאה עימה שפע של מזון, גידול אוכלוסין ניכר וגלי הגירה גדולים בכל המרחב האירופי-אסייתי, שגרמו לכך שבדומה להיום, אוכלוסיות האזור כבר אינן מובחנות זו מזו מבחינה גנטית.

     

    אולם עד כה לא היה ידוע כמעט דבר על ערש המהפכה - על התקופה הראשונית שבה חברות מסוימות החלו לביית צמחים ובעלי חיים ולפתח טכנולוגיות חקלאיות: האם קבוצה גנטית אחת פיתחה את החקלאות ובדרך של הגירה העבירה את הידע הזה למקומות שונים במזרח הקדום או שמא הרעיון והפרטים המעשיים של ראשית החקלאות עברו בדרך כלשהי בין הקבוצות השונות, כמעט ללא הגירה. בכדי לקבל תשובה לשאלה זו היה צורך במחקר גנטי, אולם בגלל האקלים החם של המזרח התיכון שגרם להשתמרות מועטה מאד של דנ"א בעצמות אדם קדומות, עד היום היה בלתי אפשרי לבצע מחקר שכזה.

     

    כל זאת עד המחקר הנוכחי, שאותו הובילו פרופ' רון פנחסי מיוניברסיטי קולג' בדבלין ופרופ' דייויד רייך מהרווארד, כשקבוצת המחקר כללה את פרופ' נדל מאוניברסיטת חיפה, ואת ד"ר ורד אשד ואהובה-סיוון מזרחי מרשות העתיקות. כדי להתגבר על הקושי להשיג DNA אמין מתקופה כה קדומה השתמשו החוקרים בשיטות חדשות, כמו למשל בטכניקה הנקראת in-solution hybridization שמתגברת על זיהום הדנ"א הקדום על ידי חיידקים. אבל חשוב יותר, הם בחרו להתמקד בעצמות אוזן אשר יכולות לספק עד פי 100 יותר דנ"א מאשר עצמות גוף אחרות.

     

     (צילום: שי רוזנצוויג)
    (צילום: שי רוזנצוויג)

     

    שילוב הטכניקות החדשניות איפשר לקבוצת המחקר לאסוף מידע גנטי איכותי מ-44 פרטים אשר חיו במזרח התיכון לפני 14,000-3,400 שנים: ציידים-לקטנים שחיו כאן לפני המעבר לחקלאות, החקלאים הראשונים עצמם והצאצאים שלהם. בין האתרים היו מערת רקפת שבכרמל, שנחפרת על ידי פרופ' נדל ועצמות האדם שנמצאו שם מתוארכות ללפני 12-14 אלף שנים, כששלדים אלה מהווים למעשה את הקדומים ביותר במחקר זה ובמזרח התיכון בכלל אשר הופק מהם דנ"א. אתר נוסף מישראל (מוצא שליד ירושלים, אותו חפרו ד"ר אשד ומזרחי) ואתרים מירדן, איראן, ארמניה וטורקיה שולבו במחקר הנוכחי.

     

    על ידי השוואת הרצפים הגנטיים אחד לשני וגם לכמעט 240 פרטים שחיו בעבר באזורים סמוכים וכ-2,600 אנשים שחיים כיום, החוקרים למדו שאוכלוסיות החקלאים הראשונים בלבנט, באיראן ובאנטוליה היו שונות גנטית זו מזו - ודומות מאוד לציידים-לקטים שחיו שם קודם לכן. השוני היה כה רב עד שהחוקרים הגדירו את האוכלוסיות החקלאיות הראשונות כ"שונות זו מזו כמו אוכלוסיות אירופה והמזרח הרחוק כיום". כמו כן, בעוד שהאוכלוסייה הגנטית הנפרדת באנטוליה הייתה ידועה, המחקר מצא לראשונה כי גם בלבאנט ובאיראן היו בתקופה זו קבוצות גנטיות נפרדות. המשמעות היא כי ההתפשטות הראשונית של החקלאות במזרח התיכון התרחשה בעיקר בעקבות המצאות מקומיות ואימוץ טכנולוגיות מקבוצות שכנות ולא בעקבות הגירות גדולות, "אנחנו לא יודעים אם הידע עבר בדרך של שיתוף או העתקה, בשלום או במלחמה - יש לבני אדם הרבה דרכים להשיג ידע. אבל אנחנו כן יודעים שהוא עבר כמעט ללא הגירה של אנשים בשלב זה", הסביר פרופ' נדל.

     

     

    כ-5,000 שנים מאוחר יותר מובחנות גנטית זו נעלמת כשהחברות החקלאיות במזרח התיכון התערבבו בינן לבין עצמן. ואולם, המחקר הנוכחי הצליח להמשיך ולעקוב אחר קבוצות החקלאים הקדומים ולראות את התרומה הגנטית שלהם לאזורים שונים באירו-אסיה: קבוצות של חקלאים מאזור ישראל, למשל, התפשטו דרומה לתוך מזרח אפריקה. חקלאים מן הקבוצה האנטולית התפשטו מערבה לתוך אירופה, אנשים מן הקבוצה האיראנית או הקווקאזית התפשטו צפונה לתוך המישורים הרוסיים, ואנשים הקשורים לחקלאים באיראן ולציידים-לקטים מן המישורים הזה התפשטו לדרום אסיה.

     

    בעקבות ההצלחות של השיטות הגנטיות החדשות מאמין פרופ' נדל כי כעת יצללו החוקרים עמוק עוד ועוד לתקופות קדומות יותר – כולל לתקופות שההומו-ספיאנס והאדם הניאנדרטלי חיו יחדיו בארץ ישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ביטוח רכב
    מומלצים