בעזרת השם: מה עומד מאחורי המועמדות של הילרי?

מהפכה אולי לא, אבל בהחלט מדובר ברגע היסטורי. למרות שהזירה הפוליטית בדמוקרטיות היא במוצהר ניטרלית ושוויונית לכל מי שמוכן או מוכנה להתאמץ, הרי שבפועל, עוצמה פוליטית כמו העוצמה שבעמדות ניהול בכירות בשוק העבודה נשמרת באופן מסורתי בשליטה גברית. היכולת לכרסם בהגמוניה הגברית היא תוצאה של מערך הקשרים שנגישים בממסד, של מסלולים "עוקפי ממסד" ושל פתיחות המערכת לנשים בעמדות עוצמה, שניכר כי התחזקה במיוחד במפלגה הדמוקרטית. הילרי קלינטון מגלמת את שלושת הפרמטרים האלה - הרבה בזכות ניצול שם משפחה שפותח דלתות.

עוד בערוץ הדעות:

מאבק באפליה - יח"צ או שינוי מגמה?

לא את טובתם, רק את רעתנו

בדרך לעוד שנה של כישלון בכבישים

סך כל הפחדים כולם

פתרון שתי מדינות בין שתי ועידות

ההישגים הפוליטיים של נשים וגברים כאחד תלויים בעבודה קשה של טווית קשרי תמיכה, גיבוי וחסות. כדי להיבחר לראשות מדינה, ראשות עיר או מושב במועצה, יש צורך בקשרים עם א/נשים בעלי מוניטין, קשרים פוליטיים, וגישה למשאבים חומריים שיקדמו, יתמכו ציבורית, ו"יריצו" את המועמד/ת. לפני בחירות תרים צוותי איתור ובדיקה מטעם המפלגות ובעלי עניין בחיפוש אחר מועמדים עם סיכויי הבחרות, פעמים רבות על בסיס המלצות וקשרים. במקביל, פועלים גם צוותי המועמדים שבוחנים את רשתות התמיכה הפוטנציאליות שלהם וסיכוייהם להיבחר בקרב קהל היעד.

על פי רוב הנגישות לנותני החסויות ותמיכות גבוהה יותר לגברים מאשר לנשים. העבודה של טווית קשרים רלוונטיים לאורך שנות פעילות ציבורית ופוליטית או מקצועית, בשוק העבודה, מועילה בממוצע יותר לגברים מאשר לנשים. כן, יש נשים שבנו קריירה על בסיס פעילותן הפוליטית, אבל הייצוג נותר נמוך בצורה משמעותית והמעטות שהגיעו היוו "נציגות סמליות" לנשים באשר הן, מעין מחווה לייצוג נשים, צידוק לטיעון שהממסד הפוליטי פתוח וניטרלי למגדר והכשר להמשך הרוב הגברי המוצק בעמדות עוצמה.

מסלולים עוקפי ממסד כמו: האקדמיה, המערכת המשפטית, פעילות ציבורית חוץ ממסדית וכדומה מעניקים הכרה ובולטות המאפשרים ל"אאוטסיידרים" המסורתיים (נשים או קבוצות מיעוט אתני או גזעי) להתגבר על חסמים. על אחת כמה וכמה, מי שיש לה או לו קשרי משפחה עם המושכים בחוטים בצמרת הפוליטיקה, כמו הילרי קלינטון למשל, קיבל/ה מן המוכן רשת קשרים, תומכים, ונותני חסות. עם כישורים פוליטיים מחודדים ונכונות להיאבק, להנהיג ולהיכוות ברותחין, השכילה הילרי קלינטון לנצל את הקשרים שנבנו במהלך שנותיה כאשת פוליטיקאי בכיר, מושל ונשיא. היא דילגה על שלבי הביניים ובנתה קריירה פוליטית עצמאית כסנאטורית, כמועמדת בפריימריז 2008, כשרת חוץ וכמועמדת המובילה בפריימריז הדמוקרטיים ב-2016.

לבסוף, המפלגה הדמוקרטית על שלוחותיה כבר הוכיחה ב-2008 בשלות למנהיגים שמגיעים מחוץ למועדון הפוליטי הסגור והכרה בסדר היום של קהל היעד שלה. זהו קהל יעד שאינו בהכרח גברי/לבן/הטרוסקסואלי ואינו מקבל עוד כמובן מאליו סדר יום כזה. נשיאות אובמה והרפורמות שביצע הממשל שלו הם ביטוי לגישה שלוקחת בחשבון את סדר היום של קהל יעד זה ומכשירה את הקרקע לבאה בתור. קלינטון מצידה, יצרה אנטי תזה לגל השמרני הרפובליקני ואימצה את המגזרים מהם התעלם הממסד הפוליטי הוותיק, אותם מגזרים שגם יריבה, סנדרס, התעלם מהם.

ב-2008 "הימרו" המושכים בחוטים במפלגה הדמוקרטית על סנאטור אפרו-אמריקני צעיר שיצעיד אותם אל הבית הלבן. נראה כי גם הפעם מציגה המפלגה הדמוקרטית לבוחריה הפוטנציאליים דמות פוליטית שתואמת יותר אותם ופחות את הממסד הפוליטי המסורתי. אם ההימור יצדיק עצמו וקלינטון, כנשיאה, תמשיך בקו הזה נוכל לראות ניצן ראשון למהפכה אמיתית.