שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    לגדל יזמים מצליחים: בואו ללמוד מאלו שעשו זאת
    בתחרות "חברת השנה" בשוויץ השתתפו 35 מדינות אירופיות וגם ישראל שלחה נציגה שחבריה היו בין הצעירים ביותר. המוצר של הצעירים הישראלים היה מתקן שמנטרל ריחות רעים במדיח הכלים באמצעים טבעיים. אמנם הם לא זכו במקום הראשון, אך ממחקר עולה כי העסקים שבוגרי התחרות פותחים מחזיקים זמן רב יותר. כך נגדל יזמים טובים יותר

    בעיר לוצרן שבשוויץ התמודדו 35 מדינות מרחבי אירופה על תואר "חברת השנה". הם הציגו בפני פאנל שופטים שהורכב מדירקטורים ומנכ"לים ובעלים של חברות בינלאומיות את חברות המשקאות, המזון, הדיגיטל והספרים שלהם. המציגים סקרו בפני הפאנל את הפעילות ברשתות החברתיות, ואת גיליונות ההשקעות ותזרים המזומנים שלהם.

     

    גם ישראל שלחה קבוצה וחבריה היו בין הצעירים ביותר בחבורה. בסך הכל בני 15 וכבר הקימו את Citrus company. הם אומנם לא זכו, אך בהתחשב בעובדה שרשימת היעדים לעתיד שלהם כוללת אקזיט, סטארט אפ, היי טק ו-8200, לאו דווקא בסדר הזה, הם קיבלו שיעורים חשובים לחיים. שיעורים שמרבית בני הנוער בישראל לא יזכו להם.

     

    תמיר גרשברג, נוי זוהר, שון ברקן ואור סמצ'חובסקי מקרית החינוך עמית בראשון לציון זכו במקום הראשון בתחרות היזמים הצעירים בישראל בו השתתפו

    200 בתי ספר מרחבי הארץ. הם המציאו מתקן שמנטרל ריחות רעים במדיח הכלים באמצעות קליפות לימון. מעל חצי מיליון שקל בשנה מעניק בנק לאומי לארגון הישראלי, כמעט שליש תקציב הפעילות. הוא תומך בארגון כבר 18 שנה ומארח את גמר התחרות הארצית. בנוסף, בכירי הבנק משתתפים בתהליך שעוברות הקבוצות במהלך השנה כמנטורים המלווים את התכנית העסקית של החברות הצעירות. 
     

    במדינת הסטארט-אפ אנו בטוחים כי היזמות טבועה בדם. אך בהתחשב בעבודה שרבים מהיזמים בתחום ההיי-טק בעלי פרופיל סוציו אקונומי דומה, ורבים בוגרי 8200 ודומיהם, התוכנית מהווה מקפצה לתלמידים מהפריפריה. כשני שליש מתלמידי התוכנית משם. יחד עם זאת, במדינות אחרות נחשבים התלמידים בתוכנית כ"אליטה". בישראל התוכנית מיושמת מאז שנת 1991.

     

    נוי זוהר, שון ברקן, אור סמצ'חובסקי ותמיר גרשברג בדוכן שלהם בתחרות (צילום:  ארגון JA)
    נוי זוהר, שון ברקן, אור סמצ'חובסקי ותמיר גרשברג בדוכן שלהם בתחרות(צילום: ארגון JA)

     

    רוצים ללמד חדשנות ויזמות ולא רק להקים סאטרט-אפים

    אורי ילוז, מנכ"ל יזמים צעירים ישראל, מצר על העבודה שאוריינות פיננסית אינה חלק מתוכנית הלימודים. "רק במקומות מיוחדים", הוא מדגיש. וכאשר הוא אומר מקומות מיוחדים, ברור שהכוונה היא לבתי ספר מהמרכז, עם תקציבים והורים בעלי אמצעים.

     

    אנחנו הסטארט אפ ניישן, אנשים שלא פוחדים לפתוח עסקים וליזום

    "זו השמועה. אבל בשטח המצב אחר. גם בפריפריה. יותר מעשור אני בתחום וגם אני חשבתי שזה בדם. מסתבר שלא. אחוז קטן הולך למקום הזה. אנחנו רוצים ללמד חדשנות ויזמות ולא רק להקים סטארט אפים. תוך כדי אנחנו מלמדים אותם הרבה ערכים וכישורים, עבודת צוות, להבין איך מתנהל חשבון בנק, כלכה, ניהול ועוד. סטארט אפים מתחילים אחרי צבא, ביחידות ה- 8 למיניהם. אנחנו מתחילים בכיתה ט' ו- י'. יש בתי ספר עם מגמת שיווק או מנהל עסקים. או בתי ספר שבחרו ללמוד אוריינות פיננסית. בדרך כלל בתי ספר חזקים מהמרכז. אבל יש בכך צורך".

     

    העובדה שבנק לאומי הוא המשקיע הכבד ביותר צריכה לגרום לאנשים במשרד הכלכלה והחינוך לעשות חושבים, אך בהתחשב במחקרים המעידים על התרומה הכלכלית של המיזם אין זה מפליא. הבנק מגדל את הלקוחות העסקיים העתידיים שלו, וזה בהחלט משתלם. השותפים של העולמיים הם החברה הפיננסית הבנקאית UBS, והשותפים האירופאיים הם, בין היתר, Citi.

    הדוכנים שבתחרות ממבט על
    הדוכנים שבתחרות ממבט על

     

    על כל דולר השקעה תקבלו 45 חזרה

    במחקר שניסה לכמת את הערך של פרוייקט היזמים הצעירים (JA), שנעשה על ידי ה- BCG ( The Boston Consoulting Group) בשנת 2011, נמצא כי על כל דולר שהשקיעו בפרוייקט המדינה קיבלה 45. בחברה, הנחשבת לאחת מחברות הייעוץ האסטרטגי היוקרתיות בעולם עם סניפים במעל 40 מדינות, ביצעו את המחקר בהתנדבות בעקבות פניית הארגון. ב- BCG סיפרו כי בעקבות הפנייה גילו כי בקרב עובדיהם קיים מספר לא פרופורציונלי של בוגרי הארגון. "אנחנו מחויבים לא רק ללקוחות התאגידיים שלנו אלא גם ליצור השפעה חיובית על החברה", הסבירו. את המחקר ערכו על 500 בוגרים קנדים שענו על שאלות, והשוו אותם ל- 5,000 קנדים "רגילים".

     

    בקנדה, בדומה לישראל, קיים פער בין לימודי החובה לאקדמיה. יזמות, ספרות כלכלית והכנה לשוק העבודה אינם חלק מלימודי הליבה ותלמידים רבים מחמיצים הזדמנויות לפתח את היכולות הקריטיות הללו. לפני למעלה מ- 50 שנה החל הארגון לפעול בקנדה ומעל 2.5 מיליון תלמידים לקחו בה חלק. JA הוא ארגון ללא מטרות רווח, הממומן על ידי תאגידים פרטיים ותורמים. התקציב השנתי שלו עומד על 12 מיליון דולר, והוא נחשב לאחד התורמים היעילים ביותר הפועלים כיום בקנדה בתחום החינוך.

     

    הבוגרים הקנדים נמצאו כמתאימים יותר לשוק העבודה. בנוסף, הבוגרים נוטים יותר להפוך ליזמים וליצור עבודות שמתדלקות את הכלכלה המקומית. הבוגרים ציינו בשאלון כי התוכנית הייתה קטליזטור שהעניקה להם אמביציה לפתח את כישוריהם העסקיים. 80% מהבוגרים ציינו כי התוכנית פיתחה את כישוריהם האנליטיים והחוש העסקי שלהם. 70% ציינו כי התוכנית השפיעה משמעותית על רצונם להפוך ליזמים. 65% ייחסו לתוכנית השפעה משמעותית לבחירה בקריירה בתחום העסקים.

     

    תורמים תרים אחר תוכניות בהן החזר ההשקעה ישתלם. במחקר של BCG קבעו כי ההשפעה הכלכלית השנתית הישירה של התוכנית היא כ-105 מיליון דולר קנדי (חישוב של פער ההכנסות והשכלת הבוגרים לעומת האוכלוסיה הכללית). התרומה הכלכלית כתוצאה מעסקים שנפתחו ועבודות ישירות ועקיפות שנוצרו הינה 425 מיליון דולר קנדי. בנוסף במחקר הראו כי העסקים שפותחים הבוגרים מחזיקים מעמד זמן רב יותר. בהתחשב בעובדה שבישראל רבים העסקים החדשים שנסגרים, ניכר שהתוכנית הזו יכול ללמד אותנו לא מעט. בשנה האחרונה בלבד נסגרו בישראל 44.5 אלף עסקים (לפי בדיקה של דן אנד ברדסטריט ישראל). בפועל, כל שבוע נסגרים 850 עסקים, כאשר 50% נסגרו מחוסר כדאיות כלכלית ו- 30% תוצאה של החלטות עסקיות שגויות.

     

    "במחקר הראו כי על כל דולר שהוציא הארגון, הוא החזיר 45", הסבירה קרוליין ג'נר, מנכ"לית JA אירופה. "מדובר בהחזר השקעה מרשים. לבוגרים יכולת השתכרות גבוהה יותר והם זזים למשרות מנהיגות מהר מאחרים. הם גם פותחים יותר חברות לעומת עסקים מסורתיים". "הם לא יפתחו דוכן פיצה או חנות", מסבירים בתוכנית "הם מקימים יותר עסקים דיגיטליים ויוזמות חברתיות".

     

    אקולוגיים והוגנים יותר

    היבט מעניין במיוחד הוא העובדה שתחרות חברת השנה אינה מתמקדת רק בשורת הרווח. רוב החברות של היזמים הצעירים הן אקולוגיות ודואגות לסביבה. מעבר לכך, היזמים הצעירים דוגלים בסחר הוגן. כך, חברי הקבוצה השוודית הקימו חברה המשווקת פלפל קמבודי וקונה אותו ישירות מהחקלאים, שכן כיום חברות מזון רבות, בהן גם יצרניות שוקולד, תומכות בעבדות מודרנית.

     

    "הארגון מאפשר ניידות חברתית וכלכלית", מסביר רואדי נוזאר, מנכ"ל הארגון בשוויץ. "הטעות באירופה היא שאנחנו אומרים לצעירים שהממשלה תעשה עבורם. פה באירופה יש את הצעירים המוכשרים ביותר, והם בלי עבודה. יש להם ההשכלה הטובה ביותר והם יוצאים לשוק ומובטלים. אני לא מבין למה 30% מהצעירים בספרד מובטלים. חייבים לשנות את המסר". אומנם נוזאר נגד העובדה שהמדינה תסייע לאזרחיה, אך היא מעניקה להם את הכלים לדאוג לעצמם.

    העיר שבה נערכה התחרות. לוצרן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
    העיר שבה נערכה התחרות. לוצרן(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    במחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת קינגסטון בבית הספר לעסקים, לרגל שנת ה-50 לפעילות הארגון בבריטניה, עלה כי 42% מהבוגרים מנהלים עסק משלהם. המחקר סקר 371 בוגרים לעומת קבוצת בקרה של 202 איש שלא לקחו בה חלק. בבריטניה מרבית החברות הקטנות עוסקות בבניין, ובעלות מספר עובדים קטן מאוד והכנסה צנועה. בוגרי JA בעלי סיכוי של 21.1% יותר לנהל חברות בתחום הדיגיטל (שירותי ענן), וסיכוי של 18.6% לנהל עסק בתחום ההיי-טק כולל בתחום ההנדסה (10.3%) וחברות העוסקות בטכנולוגיות בתחום איכות הסביבה. בכל הקשור להתמודדות עם קשיים, דוגמת מיתון, העסקים של הבוגרים אמידים יותר, ובמקום צמצום הם מנסים להיות יצירתיים יותר על מנת להתגבר על משבר כלכלי. 30% דיווחו על רצון לפיתוח מוצרים או שירותים חדשים ו- 49.6% דיווחו על עלייה במכירות כיעד מרכזי לעומת 3% שביקשו לצמצם את החברה כדי להתמודד עם המשבר.

     

    "אלפים פתחו עסקים", אומר מייקל מצייקה, מנכ"ל הארגון הבריטי. "בתוכנית יש כמיליון בוגרים. לא כולם מנהלים עסקים אבל רבים הפכו לפוליטיקאים, חברי פרלמנט. 32% מהתלמידים מגיעים מהשכבות החלשות". הנבחרת הבריטית מגיעה מצפון אירלנד. קרול פיטצ'סיימון, מנהלת הארגון במקום, הסבירה כי "אנחנו פעילים כמעט 30 שנה. התרבות בצפון אירלנד הייתה של תעסוקה מטעם המדינה. התלמידים לא זוכים לראות מודלים יזמיים. ועבורם זה פוטנציאל לקריירה. ככלכלת פוסט קונפליקט אנו זקוקים לגידול במגזר הפרטי. אם לא ניתן לצעירים מודל הם לא יילכו בנתיב הזה". פיטצ'סיימון נותנת כדוגמא את בלפסט. "זה אחד המקומות הטובים ביותר להקים עסק, ומנסים לקדם שם את קהילת הסטארט-אפ, אבל הצעירים שלנו לא יידעו לזהות זאת. היכולת להיות עצמאי ולא לתת למישהו אחר לפתור עבורך את הבעיה זה חשוב".

     

    "עד לפני שנתיים המדען הראשי תמך בנו", אומר ילוז. "ייתכן שנזכה לתמיכה בהמשך. משרד החינוך כמעט ולא עוסק בנושא. אלה סדרי עדיפויות ורק צריך לקבוע. משרד הכלכלה ראה עצמו שנים רבות כמי שלא עוסק בחינוך. הטבע שלו הוא לעסוק בעולם המבוגרים, אבל הוא עוסק בנושא מעט. כדי שמשרד החינוך יכניס את נושא היזמות לתוכנית הלימודים הוא צריך לשנות אותה. וזו ספינה כבדה שקשה לשנות. יש יישובים רבים שראש העיר בחר לשים את יהבו על זה, דוגמת באר שבע, אשדוד, אשקלון ונצרת. יש שראש העיר אמר 'אני אשלם על התוכנית כי זה חשוב לי'. אנחנו נמצאים בתקופה בה כולם מתחילים לדבר על אוריינות פיננסית, ואנחנו באיחור של 10 שנים".

     

    הכותבת הייתה אורחת של בנק לאומי בתחרות יזמים צעירים בלוצרן

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לגדל יזמים מצליחים: בואו ללמוד מאלו שעשו זאת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טיסות
    mastercook
    מומלצים