שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המדפיס הקתולי שעיצב את התלמוד
    איך קשורה תחרות עסקית על הדפסת ספרים יהודיים בין מדפיסים קתוליים, לשריפת התלמוד ברומא בהוראת האפיפיור? מה קרה לעותקים הבודדים שניצלו? מה חיפשו הנוצרים בארון הספרים היהודי - וגם מה תרומתם של אנשי ונציה במאה ה-16 ל"ישיבות הקדושות" היום. 500 שנים לגטו היהודי הראשון - ובאיטליה עושים כבוד ליהדות

    כך נראה התלמוד (מסכת קידושין) בשנת 1482, לפני דפוס בומברג (באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)
    כך נראה התלמוד (מסכת קידושין) בשנת 1482, לפני דפוס בומברג(באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)

     

    דניאל בומברג – על אף שמו המבטיח – היה קתולי בן המאה ה-16, אבל יש לו חלק נצחי בהיסטוריה של העם היהודי. לא רבים בישיבות הקדושות יודעים, אבל האחראי הישיר על צורת הגמרא המקובלת בימינו, האמין בכלל בשילוש הקדוש.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

     

    במלאת 500 שנה לגטו היהודי הראשון בעולם - המצאה שהועתקה בהמשך מוונציה לשאר חלקי אירופה - האיטלקים עושים כבוד ליהדות, ופותחים, בין היתר, תערוכה חדשה בארמון הדוג'ה. הספרייה הלאומית השאילה לתערוכה שלושה פריטים נדירים שהודפסו בוונציה בתקופה זו, וד"ר יואל פינקלמן – אוצֶר אוסף יהדות בספרייה הלאומית - מגלה איך קשורה תחרות עסקית על הדפסת ספרים יהודיים בין מדפיסים קתוליים, לשריפת התלמוד ברומא בהוראת האפיפיור, וגם מה תרומתם של אנשי ונציה הנוצרים דאז, ל"ישיבות הקדושות" היום.

     

    מוונציה לפוניבז': תלמוד בהדפסת בומברג המקורית, המאה ה-16. כך הכל התחיל (צילום: באדיבות הספריה הלאומית ירושלים)
    מוונציה לפוניבז': תלמוד בהדפסת בומברג המקורית, המאה ה-16. כך הכל התחיל(צילום: באדיבות הספריה הלאומית ירושלים)
     

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות:

  1. מופע: מניו-ג'רזי לאיתמר: יעקב שוואקי לא מפחד
  2. מוזיקה: ביט-בוקס לפנים: החרדים שנכנסו ל-America's got Talent
  3. תופעה: אוי, בוי: הכוכב החרדי שמבלבל את הבנות

    טלוויזיה: "רבי נינג'ה": הצעיר החרדי שמשגע את אמריקה

     

    את השיחה בינינו הוא פותח בבשורה משמחת: הצצה בלתי אמצעית ל"אחים" של שניים מהפריטים הנדירים שעשו את דרכם לוונציה, ותוך זמן קצר נכנס אל החדר אוצֶר חייכן בשם אלכס, עם אוצָר - אחד מחלקי "משנה תורה" של הרמב"ם מדפוס ונציאני, שריד מן העבר לתקופה סוערת זו.

     

    "משנה תורה" בן 500 שנה: ספר זה נחשב לנדיר במיוחד, מאחר ומעט מאוד ספרים מהדפוס האיטלקי של אותם הימים שרדו את "שריפת התלמוד" (באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)
    "משנה תורה" בן 500 שנה: ספר זה נחשב לנדיר במיוחד, מאחר ומעט מאוד ספרים מהדפוס האיטלקי של אותם הימים שרדו את "שריפת התלמוד"(באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)

     

    ספר זה נחשב לנדיר במיוחד, מאחר ומעט מאוד ספרים מהדפוס האיטלקי של אותם הימים שרדו את "שריפת התלמוד" - שריפת הספרים היהודיים ברומא וברחבי איטליה, בשנת 1553. "אני תמיד אומר שמאחורי ספר יפהפה יש בדרך כלל סיפור עצוב, וכך גם במקרה זה", אומר פינקלמן, בעודי מנצלת את ההזדמנות הבלתי חוזרת לגעת בדפיו של ספר נדיר ויחיד במינו בן 500 שנה.

     

    תחרות בין מדפיסים שהסתיימה בטרגדיה לעולם היהודי

    פינקלמן תולה את שרשרת האירועים שהובילה, בסופו של דבר, ל"שריפת התלמוד" - בבית הדפוס שהנפיק את הספר המונח לפנינו, בבעלותו של איטלקי מקומי בן התקופה בשם אלויסי בראגדין. "רבי מאיר קצנלנבוגן (המכונה המהר"ם מפדואה, עיר הנמצאת לא רחוק מוונציה), כתב פירוש למשנה תורה לרמב"ם", מסביר פינקלמן. "הוא ניגש למדפיס אנטוניו יוסטינין והציע לו להוציא 'משנה תורה' עם הפירוש שלו עצמו. יוסטינין סירב, לכן הרב ניגש למדפיס-מתחרה חדש בשוק, מיודעינו בראגדין, שהסכים.

     

    פירוש המהר"ם מפדואה שהביא, בסופו של דבר, ל"שריפת התלמוד" בוונציה ובאיטליה כולה (באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)
    פירוש המהר"ם מפדואה שהביא, בסופו של דבר, ל"שריפת התלמוד" בוונציה ובאיטליה כולה(באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)

     

    "מן הסתם, אותו בראגדין ראה את ההצעה כהזדמנות לפרוץ אל שוק הספרים היהודי, שהיה ענף ספרותי רווחי באותם הימים. אך יוסטינן שהתחיל להריח תחרות - החליט לגנוב את פרושו של הרב קצנלנבוגן, ומהר מאוד הוציא מהדורה מתחרה עם פירוש מקוצר של הרב, שהחלה להימכר בהצלחה. המחבר שכעס על הגניבה הספרותית, פנה לרבי משה בן ישראל איסרלישׂ (הרמ"א, גדול רבני אשכנז) שבפולין, מי שנחשב לסמכות דתית עליונה, והוא פסק כי אסור לקנות את ספרים שהודפסו במרמה על ידי יוסטינין".

     

    פינקלמן מספר כי המאבק המר על זכות היוצרים של הטקסט, לא נשאר על תקן "מריבה עסקית" בין מתחרים. באותם הימים, הדפסה של טקסט יהודי כלשהו, הצריכה אישור מיוחד מטעם המדינה ורשויות הכנסייה. המאבק הספרותי בין המדפיסים הגיע לבסוף עד לאוזניו של האפיפיור, והוביל לצו אפיפיורי הדורש לבדוק בצורה פרטנית כל יצירה ספרותית יהודית על ידי האינקוויזיציה המקומית, מהלך שהוביל, בסופו של דבר, לשריפת התלמוד.

     

    גם אנטישמיות וגם שיתוף פעולה תרבותי

    החיים הסוערים בוונציה באותם הימים היו, לדברי פינקלמן, "שילוב מרתק של אנטישמיות ופתיחות כלפי יהודים, בעת ובעונה אחת. באותו מקום שהמציא את הגטו הראשון, ואת ההגבלות על עבודה, מגורים וצנזורה על ספרים – היו, מהצד השני, שיתופי פעולה תרבותיים. יהודים למדו באוניברסיטה בפדואה, ונוצרים למדו עברית והתעניינו בחיבורים יהודיים. נוצר שילוב מרתק של נוצרים שלמדו מיהודים, ויהודים שלמדו מנוצרים. זו ערבוביה תרבותית. היסטוריה שלא נכנסת לקטגוריות הצרות והחד-ממדיות שלנו".

     

    למה ונציה הפכה להיות כל כך מרכזית בארון הספרים היהודי שלנו?

     

    "במאה ה-15 היו למעשה שני מרכזים של דפוס עברי: אחד בספרד והאחר באיטליה. אחרי גירוש ספרד, המרכז שם נעלם, ומרכז הדפוס עבר לאיטליה בכלל, ולוונציה בפרט. זה קרה גם בגלל קשרי המסחר המפותחים של ונציה, שאפשרו להביא חומרים וגם לייצא סחורות לכל רחבי אירופה ולאימפריה העות'מנית.

     

    "היו לא מעט מדפיסים נוצרים שחיפשו שוק להתרחב בו. הדפוס השתלב היטב ברעיון העיקרי של תקופת הרנסנס של תחייה וחזרה למקורות הקלאסיים, בין היתר, לאלה של הנצרות הקדומה והחיבור שלה ליהדות. לצד הקריאה בחיבורים יהודיים בשפת המקור על ידי נוצרים, הייתה אפילו 'קבלה' נוצרית שחיה ותססה באותה התקופה".

     

    ונציה במאה ה-16 מפתחת לראשונה את לוחות הדפוס הקלאסיים של הספרים המרכזיים ביהדות (באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)
    ונציה במאה ה-16 מפתחת לראשונה את לוחות הדפוס הקלאסיים של הספרים המרכזיים ביהדות(באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)

     

    "ונציה במאה ה-16 מפתחת לראשונה את לוחות הדפוס הקלאסיים של הספרים המרכזיים ביהדות: התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, משנה תורה לרמב"ם, מקראות גדולות (תנ"ך עם פירושים) וגם ספרי הגות מודפסים באותה תקופה, כמו 'מורה נבוכים' של הרמב"ם ו'הכוזרי' של רבי יהודה הלוי, לצד התחלה של ספרות פופולארית יותר (באידיש למשל), ושפה מדוברת של מנהגים וסיפורי תורה עבור בעלי השכלה תורנית פחותה. לכן דפוס ונציה שיחק תפקיד מכריע באופן שבו אנחנו רואים את ארון הספרים היהודי שלנו עד היום".

     

    התלמוד - כמו "הבשורה על פי יוחנן"

    באותה התקופה מגיע מאנטוורפן - דניאל בומברג. מדובר במדפיס החשוב ביותר בוונציה בתקופה הזו, והוא זה שאחראי, לדברי פינקלמן, על האופן שבו עוצב דף הגמרא כטקסט מרכזי, שסביבו מוצגים הפירושים השונים אודותיו, פירושים שהוא עצמו בחר להכניס כרש"י ואיבן עזרא ובעלי "התוספות". למעשה, בומברג בחר להציג גרסה אחת עם רבנים מסוימים, מבין לא פחות מחמש גרסאות שונות של מקבץ פרשנים שהסתובבו בשוק התלמוד באותן השנים.

     

    צילום: יוגב אטיאס, אורי דוידוביץ ואלי סגל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "אותו קתולי שהוא שהמציא את שיטת הדף והעמוד. למשל בבא מציעא י"ד, עמוד א", מציין פינקלמן, שאף מתעתד לתת הרצאה על הנושא בכנס מחקרי שעורכת הספרייה הלאומית בוונציה, במסגרת התערוכה. "הוא היה זה שהדפיס לראשונה, באופן מלא, את הש"ס.

     

    "בומברג היה איש עסקים מספיק טוב כדי להפוך את האופן שבו הוא עיצב את הדף לשיטה הבלעדית. עד אז, מראה דף הגמרא כלל סגנונות שונים ומגוונים. החוש העסקי שלו הוביל אותו לכלול בפירושים אצלו גם הפניות לכרכים אחרים שאליהם מתייחסים הפרשנים, על מנת שאנשים יצטרכו, בסופו של דבר, לקנות את כל הסט כולו".

     

    בין מבנה דף התלמוד לבין שיטת הלימוד המקובלת של הטקסט יש, מתברר, קשר הדוק. "יש שאלות של ביצה ותרנגולת", מסביר פינלקמן. "האם העובדה שבומברג יצר את דף בצורה מסוימת השפיעה על שיטות הלימוד של הגמרא? או שהעובדה שהעימוד שלו דווקא הפך לקאנוני, מעידה על ההתאמה שלו לשיטת הלימוד היהודית כפי שהייתה נהוגה?"

     

    פינקלמן מספר כי מבנה זה של טקסט מרכזי עם פירושים מסביב, איננו שייך באופן בלעדי לטקסטים היהודיים של אותם הימים. דוגמאות לעימוד הזה ניתן לראות גם ב"בשורה על פי יוחנן" מהברית החדשה, שהודפסה בסגנון זהה של טקסט עיקרי - ופירושים של מלומדים נוצריים מסביב.

     

    "מבנה זה עשוי להעיד עד כמה גדולה הייתה הזיקה בין שיטות הלימוד הנוצריות באותם הימים, לבין האופן הדומה שבו עיצב בומברג את התלמוד היהודי עבור לומדיו", הוא מסכם.

     

     


  4.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המדפיס הקתולי שעיצב את התלמוד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית
    צורה מאוחרת יותר של התלמוד, כפי שמוכרת לנו כיום
    ותן חלקנו
    מומלצים