שתף קטע נבחר

הפייסבוק גילה: 4,000 משתמטים ניהלו אורח חיים חילוני

מנתונים שהגיעו ל-ynet עולה כי מאז החמרת האכיפה בצה"ל, נמצאו אלפי חרדים צעירים שמנהלים אורח חיים חילוני. מעמד הפטור בוטל, וחלקם כבר גויסו לצבא. "היום עם סמארטפון אפשר לעשות עבודת בילוש אדירה", אמר בכיר באכ"א. חרדי שנתפס: "חטאתי, אבל צה"ל מחמיר יותר מחז"ל"

השיטות החדשות בצה"ל להתמודדות מול תלמידי ישיבות מתחזים הובילו לביטול אלפי מעמדות של זכאים לפטור "תורתו אומנותו": שנה לאחר שבצבא החלו לאכוף ביתר שאת את חוק שירות הביטחון, שתוקן ב-2014 על ידי הממשלה הקודמת במטרה להגדיל את כמות החרדים המשרתים, נחשפים כעת ב-ynet נתונים על היקפים חסרי תקדים של המלחמה בתופעת "נערי הברזלים". כתבה נרחבת בנושא לפני כמה חודשים במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" חשפה את היקף התופעה.

 

לפי גורם בכיר באגף כוח האדם, מאז החמרת האכיפה נגד צעירים חרדים שמזייפים את היותם תלמידי ישיבות כדי לקבל דיחוי שנתי לשירות בצה"ל, נמצאו כ-4,000 חרדים בני 24-17 שקיבלו פטור אך מנהלים אורח חיים חילוני. אותם צעירים לא עמדו במכסת 45 שעות לימוד שבועיות במוסד תורני המוכר ומפוקח על ידי משרד החינוך, ובשל כך בוטל מעמדם כבני ישיבה. החמרת האכיפה החלה באוגוסט בשנה שעברה.

 

לא עמדו במכסת 45 שעות לימוד שבועיות (ארכיון) (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
לא עמדו במכסת 45 שעות לימוד שבועיות (ארכיון)(צילום: מוטי קמחי)

משמעות הביטול היא שאותם צעירים מחויבים בגיוס לצה"ל, ולרובם כבר נשלח צו פוקד. חלקם אף התייצבו בבקו"ם והחלו בשירותם הצבאי. לפי אותו גורם בכיר באכ"א, מאות מהצעירים הגישו ערעור על ההחלטה בפני גורמים בכירים באכ"א, ולחלקם שהצליחו להוכיח כי אכן הם עומדים כיום בקריטריונים כבני ישיבה, הוחזר הפטור מגיוס. בחלק קטן מהמקרים, שבהם מחויבי גיוס נעצרו על ידי מצ"ח לאחר שסירבו להתגייס, גרר המהלך מחאות והפגנות של חרדים מול בתי הכלא ובתי הדין הצבאיים.

 

השיטות של צה"ל להתמודד עם תופעת החרדים המתחזים נגזרות בחלקן ממאבק אחר של הצבא בשנים האחרונות – איתור הוכחות, גם באמצעות חברות חקירות פרטיות, לכך שאלפי נערות משיגות מדי שנה בקלות פטור מגיוס מטעמים דתיים, אף על פי שבפועל הן מקיימות אורח חיים חילוני.

 

בחוף הים בלבוש חשוף 

חיילים מאכ"א ערכו חיפושים ברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק של נערים וצעירים חרדים, וגילו שאלפים מהם יוצאים לחוף הים בלבוש חשוף, מגיעים למרכזי הבילויים בסופי שבוע ומתרועעים עם צעירות – והכול בתיעוד עצמי שלהם או של חבריהם ברשת.

 

"לרבים במגזר החרדי יש פייסבוק", הסביר הגורם באכ"א. "ברגע שאנו מבינים שהצעיר לא עומד בתנאי הדיחוי אנו מבטלים את המעמד אחרי שזומן לשימוע ובו אנו מציגים לו את הראיות ומאפשרים לו זכות ערעור. גם יציאות לחו"ל נחשבות להפרה של דרישות המעמד ועבודה במקום לימודים בישיבה. המידע מגיע אלינו מגופים שונים. הדבר היחיד שהשתנה זה היכולת שלנו לאכוף באמצעים טכנולוגיים תוך העברות מידע הדדיות למשרד החינוך, וכך אנו 'נוגעים' באנשים".

 

הפגנה בירושלים במחאה על מעצר חרדי שקיבל צו גיוס (ארכיון) (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
הפגנה בירושלים במחאה על מעצר חרדי שקיבל צו גיוס (ארכיון)(צילום: רויטרס)

הוא הוסיף כי "אנו נותנים ללמוד למי שצריך ללמוד. גילינו שהרבה בישיבה אבל הם לא באמת בישיבה. אכיפה תמיד הייתה, ומה שהתחדש שזה השימוש ברשתות החברתיות בחברה החרדית. אנו מגיעים אליהם בקלות בפייסבוק, היום עם סמארטפון אפשר לעשות עבודת בילוש אדירה. כשילד מגיע אליך עם מכנסיים רחוקים מהנעליים, אתה מבין שהמכנסיים לא שלו, וכשאתה מוצא אותו בפייסבוק אתה רואה שיש לו עשרות חברים כמוהו".

 

הגורם ציין כי מדובר בעבירה פלילית של החותם עצמו על מכתב ההצהרה ושל נציג המוסד הרבני. הגורם ציין כי בצה"ל לא מגישים תלונות במשטרה נגד אלפי בני הישיבות שבוטל מעמדם, "כי אנו לא רוצים להציף את המשטרה וזה לא בסדר העדיפות שלנו. עצם העניין שמעמדו מבוטל והוא עתיד להתגייס לצה"ל זה ההישג המשמעותי יותר".

 

עוד ציין הגורם כי למוסדות תורניים (כיום יש יותר מ-1,000 ישיבות ציוניות וחרדיות וכוללים) שבהם תלמידים נתפסו משקרים לגבי לימודיהם במקום, נשלחים מכתבי התראה מהצבא עם דרישות להבהרה: "יש מקרה שבו ישיבה הועברה לטיפול משרד הביטחון על מנת ששר הביטחון יבחן אם לשלול את מעמדה. כל מי שבוטל מעמדו ולא התייצב לגיוס, נעצר על ידי מצ"ח ומובא כאחד האדם לשרשרת החיול בבקו"ם. אני לא אופטימי ואגיד שכל נערי הרחוב ו'נערי הברזלים' לא יהיו יותר, אבל על מרביתם נדע. בדרך הזו אנו מאפשרים לחברה החרדית ולנוער החרדי להשתלב טוב יותר בחברה הכללית ובשוק העבודה".

 

"צה"ל מחמיר יותר מחז"ל"

אחת הדוגמאות להחמרת האכיפה נוגעת ל-א', צעיר חרדי שקיבל מעמד של בן ישיבה אך באכ"א ביטלו זאת וחייבו אותו בגיוס. בימים אלה הוא ערער על ההחלטה, בטענה שחזר למוטב וכיום הוא בן ישיבה תורנית מהמניין. במכתב ששלח עורך דינו, מנחם שטאובר, לגורמי אכ"א, נטען כי הליך השימוע שנערך לו לא היה תקין, כיוון שנשללה ממנו זכות הטיעון וכי לדיון בוועדה שביטלה את המעמד לא נרשם פרוטוקול: "רק בוועדה עצמה חשפו אותו לחומר ה'מפליל' מבלי שיכול היה להיערך לכך מראש".

 

לגופן של טענות אכ"א, שחשפו בפייסבוק תמונות "חילוניות" של א', טען עורך דינו כי "מרשי עבר תקופה קשה בחייו החרדיים, דבר שאינו יוצא דופן בחיים האינטיסיביים שעיקרם הדתי הוא מאבק תמידי ביצר, שכולל מטבע הדברים כישלונות. בעגה הישיבתית הוכרו אלה כרגעי כניעה ליצר ואף עוגנו לשונית בביטוי 'משבר' (במלעיל). האתוס הישיבתי רואה ב'משבר' מעין ירידה לצורך עלייה".

 

א' כתב עוד כי "בחור החווה 'משבר' יזכה לתקופה של יחס סלחני מצד ראשי הישיבה שלו שינסו לתמוך בו, כולל ביציאתו מהתקופה הקשה. אכן, מרשי חטא, ומכיר בכך שתקופות מסויימות בחייו היו שלא בהתאם לדרישות הדת ואף לא בהתאם לדרישותיו מעצמו. את דרך החטאים הוא נטש לאור הקביעה הדתית לפיה רק 'מודה ועוזב - ירוחם'. שלטונות הצבא נוקטים גישה מחמירה יותר מזו של חז"ל שאמרו 'אף על פי שחטא - ישראל הוא'".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים