לא מה שחשבתם: ישראל מצטיינת בקליטת מהגרים

על פי מחקר של ה-OECD והאיחוד האירופי משנת 2015, הנוגע להשתלבותם של מהגרים בארצות הקולטות, ישראל מקבלת תעודת הצטיינות יתירה ובולטת במיוחד מול מדינות אירופה.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

המחקר קובע כי בישראל מצויה אחת מאוכלוסיות המהגרים הגדולות בין מדינות ה-OECD, כאשר הדור הראשון של מהגרים (עולים חדשים) מהווה 23% מסך האוכלוסיה. רק ב-2 מדינות שיעור דור המהגרים הראשון גבוה יותר: שוויץ עם 27% ואוסטרליה עם 26%. כאשר מוסיפים את דור המהגרים השני, משמע ילדי מהגרים, ישראל קופצת למקום השני ברשימה עם 37% - אחרי שוויץ עם 39% ולפני אוסטרליה עם 36%.

עוד נמצא שישראל הינה אחת מתוך קומץ מדינות בהן שיעור השתתפות המהגרים בכוח העבודה גבוה מאשר המקומיים. למעשה, שיעור ילידי חו"ל המשתתפים בכוח העבודה בישראל, ביחס לאוכלוסיה המקומית, הינו הגבוה ביותר ב-OECD, שיעורי האבטלה בקרבם כמעט הנמוכים ביותר (רק בהונגריה נמוכים יותר וגם אחוז המהגרים המעוניינים לעבוד אך אינם מוצאים עבודה נמוך למדי.

יתירה מזו, העולים החדשים בישראל חשים הכי פחות אפליה במקום העבודה ביחס לכל מדינה אחרת ב-OECD. לעומת זאת, הארצות בהן המהגרים מרגישים הכי מופלים הן הולנד, אוסטריה וצרפת.

ישראל: שיעורי העוני בקרב העולים מהנמוכים בעולם המפותח

בהשוואה בינלאומית, 19% מאוכלוסיית ה-OECD מצויה מתחת לקו העוני ו-33% מתוכם הם מהגרים. כמו כן, גם פה ישראל מואר באור חיובי כאשר שיעורי העוני בקרב העולים בישראל מהנמוכים בעולם המפותח - רק בגרמניה ואירלנד המספרים נמוכים יותר (למעשה בישראל העוני שכיח בקרב הערבים, המהווים כמחצית מעניי ישראל, והחרדים המהווים כשליש).

בנוסף, נבדקו תנאי המחיה של המהגרים בקרב מדינות ה-OECD, ונמצא שבישראל שיעור העולים החדשים החיים באזורים צפופי אוכלוסין (משמע אזורי עוני) גבוה אך במעט מזה של כלל האוכלוסיה (כ-5% בלבד), לעומת ממוצע של כ-15% ב-OECD וכ-18% באיחוד האירופי.

אפילו בכל הנוגע לשיעור הבתים שבבעלות עצמית, התברר שהעולים החדשים בארץ נמצאים במצב מצוין עם שיעורי החזקה של יותר מ-60% - מקום שמיני מקרב המהגרים במדינות ה-OECD. זאת לעומת הישראלים ששיעורי ההחזקה של בתים בבעלותם אמנם מעל 70%, אך בפרמטר זה הישראלים מצויים רק במקום 19.

אינדיקטור נוסף שנבחן הוא שיעור מקבלי האזרחות מהמדינה הקולטת לאחר שהות של 10 שנים לפחות. באופן לא מפתיע, בישראל, בה קיים חוק השבות, קבלת אזרחות היא כמעט אוטומטית. לכן ישראל מצויה במקום הראשון ב-OECD גם בתחום זה. כמעט כל עולה, ללא יוצא מן הכלל, מקבל מהר מאד תעודת אזרח של המדינה, לעומת ממוצע של כ-65% ב-OECD ופחות מ-60% באיחוד האירופי. גם שיעורי ההשתתפות בהצבעה בבחירות לכנסת כמעט זהה בקרב העולים החדשים לאלה של הישראלים.

עולים חדשים(צילום: ירון ברנר)

ההבדלים בין המהגרים השונים

חשוב להדגיש כי המחקר של ה-OECD מתייחס למהגרים חוקיים בלבד, כאלו שמגיעים במסגרת איחוד משפחות או מגישים בקשה ומקבלים מעמד של פליט כתוצאה מהיותם נרדפים בארצות מוצאם. משמע, באירופה כמו בישראל, "עובדים זרים" אינם מקבלים מעמד של פליטים.

בשנים האחרונות אירופה קולטת הרבה מאד מהגרים, חלקם חוקיים וחלקם לא. שיעור המהגרים החוקיים לאירופה, מספר מיליונים מידי שנה, גבוה משיעור המהגרים הבלתי חוקיים.

אין ספק שלישראל קל יותר כיום לקלוט את המהגרים המגיעים אליה לעומת אלו המגיעים לאירופה. לישראל מגיעים יהודים בעוד שלאירופה לא מגיעים נוצרים אלא מוסלמים. יחד עם זאת, רוב המהגרים המגיעים לארה"ב, אוסטרליה וניו-זילנד הם נוצרים.

כידוע, קיים  שוני תרבותי ניכר בין מהגר המגיע לאירופה מסודן או אפגניסטן, שאפילו בקרב מדינות עולם שלישי נחשבות בתחתית הסולם, לבין מהגר המגיע לישראל מצרפת או רוסיה למשל. זו כנראה הבעיה הכי גדולה של האירופים - מגיעים אליהם צעירים בגיל עבודה, אך היכולת שלהם להשתלב מבחינת ההתאמה לשוק עבודה מודרני, להבין או לרצות את התרבות השונה  - נמוכים מאד וגורמים לאירופים צרות.

מחצית מהיורדים מישראל הם עולים חדשים

בכל העולם המהגרים החדשים הם אלו שגם נושרים וחוזרים לארץ מוצאם מפאת קשיי היקלטות. גם בישראל העולים החדשים מהווים בין שליש למחצית מן היורדים מישראל בכל שנה נתונה. מאז המשבר הכלכלי של 2008, מספר היורדים הממוצע מישראל ירד באופן מהותי ועומד על כ-15 אלף בשנה.

לעומתם, שבים לישראל כל שנה בממוצע כ-9 אלפים תושבים חוזרים. על אלו יש להוסיף כ-20 אלף עולים חדשים בממוצע בשנה. מכאן שבניגוד למה שנהוג לחשוב, בישראל מתקיים מאזן הגירה חיובי בסביבות 14 אלף איש מידי שנה. בשנים האחרונות המספר עלה למעל 20 אלף (עולים חדשים + תושבים חוזרים בניכוי יורדים).

הכותב יו"ר רויטר מידן ומנכל חיסונים פיננסים

צפו בקבלת פניהם של עולים חדשים לישראל