הגבר שלי כבר בקושי שוכב איתי

כשדנה התחילה לצאת עם גיא, הכל היה נפלא. הם לקחו את הזמן להכיר, והיא התרגשה מהתחושה שסוף-סוף מישהו מעוניין להכיר אותה באמת, ולא את הדרך הקצרה ביותר למיטה שלה. מבחינתה, היה זה שינוי סוער בנוף המקומי, מאחר שעד לאותה הנקודה, דנה כבר רשמה לעצמה קילומטרז' מכובד של דייטים, אכזבות וכאבי לב.

התרגשתי איתה, וככל שהזמן עבר הייתה תחושה מאד מדויקת באוויר. אחרי כמה שבועות הם נכנסו למיטה, והיה אחר ונפלא, לדבריה. הם המשיכו לדהור קדימה ולסמן וי על כל סעיפי תחילת הקשר - לפגוש את החברים שלו, שלה, את המשפחה, נסעו לצימר... יו ניים איט.

ארבעה חודשים אחרי שאני ודנה סיימנו את תהליך העבודה בינינו, קיבלתי ממנה לפתע הודעה. "עדי, אני מרגישה שאני הרבה יותר מינית ממנו והוא מתחמק ממגע איתי. זה מעליב אותי ומתסכל. נראה לי שאני לא יכולה להמשיך להיות איתו בקשר. מה את אומרת?", כתבה.

קבענו פגישה, והיא נראתה כמו הגרסה החיוורת של דנה שממנה נפרדתי בפגישתנו האחרונה. את הבחורה המאושרת, מלאה הביטחון והנינוחה, החליפה פתאום אישה שפופה, עצובה וחסרת ביטחון. כשהתחלנו לפרום את מה שקורה, התגלתה תמונה חמצמצה. היחסים ביניהם נפלאים חוץ מהסקס, שקורה לטעמה לעיתים נדירות מדי.

באופן כללי, דנה לא נהגה לדבר על רגשות אמיתיים, בטח לא עם גברים. הדפוס שלה לטאטא דברים מתחת לשטיח – דפוס עליו דיברנו המון במהלך הדרך, צף פתאום ועלה במלוא עוצמתו. היא כל כך פחדה מפגיעות, מלשמוע את מחשבותיה הנוראיות נאמרות בקול רם, עד שהיא פשוט לא שאלה כלום ורק התכנסה בעצמה. מיותר לציין שהיא כמעט ולא יזמה סקס בעצמה, וכשהוא לא יזם, היא הרגישה שמישהו דורך לה על הלב, על הביטחון ועל הנשיות.

הכל נפלא בינינו, אז למה הוא לא יוזם סקס?(צילום: Shutterstock)

בפעמים הנדירות ההן, לדבריה, בהן כבר כן היה יוזם ומוביל אותם למיטה, העלבון חגג כשהוא כפול ומכופל, כי היא לא האמינה לכוונותיו והרגישה שהוא עושה איתה אהבה סתם כי הוא צריך, לא כי הוא באמת נמשך אליה. מבחינתה, אי אפשר היה לצאת מהלופ הזה. הכל היה נגדה. הכל התנקז לפצע הזה שהדהד בכאבו והוזן מהמחשבה המכאיבה מכל - שהוא לא נמשך אליה יותר. עם הזמן, העלבון הזה, שנדחק לו עמוק בפנים, הלך ובצבץ החוצה יותר ויותר. הוא יצא בכעס, בעקיצות ובפאסיב-אגרסיב מרחיק.

גיא לא ידע מה לא בסדר, ומבחינת דנה, זה היה ברור שהוא יודע. היה לה ברור שהוא מבין למה היא כעוסה, מרוחקת ועצובה. שהוא בוחר לא לדבר על זה. שהוא מרמה אותה. וכאב לי. כאב לי שהיא מרגישה ככה. אז החלטנו ביחד שרגע לפני שהיא לא יכולה להכיל יותר וחותכת, ננסה לצמוח מתוך הסיטואציה הזו. אומנם דנה התקשתה להציף ולדבר על הנושא המכאיב הזה, אבל במקרה כזה אין הרבה ברירה. כי עד שאנחנו לא מאווררים את התחושות והמחשבות שלנו, הן הופכות למציאות חיינו, וכשאנחנו חושבים שהמחשבה שלנו היא האמת, אנחנו במלכודת רגשית מכאיבה.

דנה הרי לכודה בלופ של מחשבות לרעתה, שיש סיכוי שהן נכונות, אבל באותה המידה הן גם יכולות להיות שגויות. במקום להישאר עם ספק, שווה לפתוח את הנושא ולראות מה קורה אצל הצד השני. ועל מנת שהשיחה הזו תהיה אפקטיבית, שווה לפתוח ה-כ-ל. וזה אומר לא רק להציף את השאלה - למה אנחנו עושים סקס בתדירות נמוכה? אלא ממש לשאול שאלות כמו: מה אתה אוהב בסקס? מה הפנטזיות שלך? מהם הרגלי הצפייה שלך בפורנו? למה אתה נמשך?

לדנה לא תהיה ברירה אלא לפתוח את הכל עם בן הזוג שלה(צילום: shutterstock)

אני יודעת שזה לעבור מ-0 ל-100 בשנייה אחת, ולא הכל חייב להיאמר בשיחה הראשונה, אבל אלו דברים שחשוב להבין אותם ביחד וליישר קו לגביהם. בעידן האינסטנט שלנו, הנושאים הללו נמצאים איתנו בכל סיטואציה לרבות במיטה, וכדאי להציף אותם על מנת לייצר מציאות מינית אחרת.

"אם אפשר היה לשים את האגו והעלבון בצד, מה היית עושה"? שאלתי את דנה, והיא השיבה – "הייתי יוזמת הרבה סקס. לא הייתי מחכה לו אלא פשוט עושה בעצמי". בפועל, גיא מעולם לא סירב כשהיא יזמה, ואם מטרתה היא לעלות את התדירות והתשוקה, אזי על כתפיה מונחת האחריות, לא פחות מעל שלו.

לעשות שינוי תפיסתי

הפצע של דנה, העלבון והספק שהטילה בעובדה שהיא מושכת אותו, הם רגשות ומחשבות ששייכים לה, וגיא הוא רק האדם התורן שמעורר אותם. לכן השינוי הכי גדול שצריך לקרות הוא באופן המחשבה שלה. אם הייתה בטוחה בעצמה ובסקסיות שלה, הדברים לא היו פוגשים אותה בכזו עוצמה והופכים לעלבון שצרוב בנשמתה.

דנה יצאה עם רשימה ארוכה שאומנם גרמה לחרדה אצלה, אבל גם הרגיעה אותה מתוך ההבנה שיש מה לעשות. אני מחכה שהיא תעדכן אותי מה עלה בשיחה, ואיך הולך לה עם היוזמה.

מבטיחה לעדכן גם אתכם.

הכותבת מאמנת אישית וזוגית בנקודתיים - תהליכי זוגיות