שוב: נדחתה בקשת משה קצב להשתחרר מהכלא

קצב. קיבל את ההחלטה בכעס(צילום: עומר מירון)

יישאר מאחורי סורג ובריח: ועדת השחרורים ליד שב"ס הודיעה היום (ה') כי היא דוחה פה אחד את בקשת הנשיא לשעבר משה קצב לקצר את עונשו על הרשעתו בגין אונס. קצב מרצה כבר חמש שנים בכלא מתוך שבע, ובקשה קודמת בעניינו נדחתה בחודש אפריל. בתחילת השבוע נערך דיון ארוך בעניינו בוועדה והיום התקבלה החלטה סופית. לפני שנכנס לדיון בוועדה אמר עורך דינו יהושע רזניק כי אם ההחלטה לא תתקבל, הם יערערו לבית המשפט.

בהחלטת ועדת השחרורים נכתב כי חברי הוועדה היו בתחילה חלוקים. אחד החברים תמך בתחילה בשחרור קצב, אך לבסוף כולם החליטו לדחות את הבקשה. "לא הגיעה העת להורות על שחרורו של האסיר ואין מקום לבטל את החלטתה הקודמת של הוועדה", נכתב. "הוועדה קבעה כי קצב יוכל להתייצב לפניה בתוך שישה חודשים מהיום בתנאי שימשיך בהליך הטיפולי בכלא".

קצב שמע את ההחלטה וקיבל אותה בצורה קשה. ראשו נשמט ובכעס הוא אמר לחברי הוועדה: "איפה היו כולם לפני ארבע שנים? אף אחד לא הציע לי טיפול והיום אתם נזכרים שלא קיבלתי טיפול?". בוועדה התברר כי קצב עומת עם חוות הדעת הקודמת שהגישה הרשות לשיקום האסיר: "אני לא רוצה להוכיח את חפותי", אמר לאנשי הרשות. "אין לי כוח למאבק. אני עייף. אין לי כבר כוחות לכלום".

עו"ד ציון אמיר, פרקליטו של קצב, היה נסער מאוד: "אנחנו כמובן נערער על ההחלטה הזאת לבית המשפט. אנחנו חולקים על ההחלטה באופן נחרץ. מבחינתנו היא החלטה קשה מאוד. זה יום קשה, יום עצוב, יום של פגיעה בעקרון השוויון של כולם בפני החוק. החרטה היא לא חלק מדרישות החוק, כל אזרח צריך להזדעזע שלא נתנו לו להשתחרר אחרי שנים ארוכות".

אמיר הטיח האשמות בוועדת השחרורים, וטען כי מהלכיה הודלפו לתקשורת. "אם הייתה הדלפה החוצה זו שערורייה שאין כדוגמתה. הדבר הזה צריך להיבדק ולהיבחן, אנו עדים למעשה קמפיין חסר תקדים שמשפיע ומכניס רוח רעה לתוך ההליכים המשפטיים, משנת 2006 ועד היום. נעשו ניסיונות בלתי פוסקים להשפיע על ההחלטות, באמצעים חמורים". הוא טען כי "כשעיתונאי מרשה לעצמו להתקשר לחברי הוועדה, זה דבר חמור מאוד. חמור מאוד שחברת הכנסת גלאון שלחה לחברי הוועדה מכתב. אני אומר את הדברים הללו לאחר שההחלטה כבר ניתנה, אני כבר מזועזע". 

עורכי הדין של קצב: אילוז (מימין) ורזניק

פרקליטו השני של קצב, עו"ד יהושע רזניק, הוסיף: "חרטה זה על מעשה שעשית ומר קצב טען לאורך כל הדרך 'אני לא עשיתי את המעשים שהאשימו אותי בכתב האישום'. להגיד לוועדת השחרורים אל תשחררו אותו זה לא נכון ולא ראוי. אנחנו מקבלים החלטה שהוא ימשיך להיות עוד שישה חודשים בטיפול בתוך הכלא לאחר שארבע שנים לא הציעו לו אף טיפול, זו החלטה שאומרת רק דבר אחד: אנחנו לא רוצים לשחרר אותך כי אתה נשיא מדינה, ביצעת עבירה מינית, הורשעת באונס".

אודליה כרמון, שעבדה תחת קצב עת כיהן כשר התחבורה והעידה שהטריד אותה מינית, הביעה סיפוק מההחלטה: "מדובר בהחלטה מאוד אחראית וערכית. אני בעומק לבי הייתי משוכנעת ששלושה אנשי מקצוע רציניים ומכובדים לא ייכנעו ללחצים הפוליטיים ולקמפיין אלא יחשבו קודם כל על הקורבנות ולא על העבריין. אני אומרת את זה בהקשר של הרבה בחורות צעירות שהיום מתלבטות אם לפעול או לעשות מעשה בעניין הזה של הטרדות מיניות, והיום הן קיבלו חיזוק מאוד משמעותי ולפיו ניתן לסמוך על מערכת אכיפת החוק בארץ".

כרמון הוסיפה: "המאבק שלי היום הוא לא אישי נגד קצב. אני פועלת היום לטובת העניין. החרטה שלו ברור שהיא תהיה מניפולטיבית ואסטרטגית כדי להביא לשחרורו. הוא היה האזרח מספר אחת והוא ביזה את המערכת ואת הנשים הכפופות לו. לכן, רק מן הראוי שיסיים לרצות את העונש שהוטל עליו".

א' ממשרד התיירות, שעבדה אף היא תחת קצב והתלונה נגדו, מסרה את תגובתה באמצעות עו"ד דניאל סרור: "א' חשה הקלה וקורת רוח נוכח ההחלטה הצודקת של וועדת השחרורים לדחות את בקשת מר קצב לקצר את עונשו. עבריין מין שפגע בנשים רבות ואינו מסוגל להביע חרטה ולהפנים את חומרת מעשיו, אינו זכאי לכל הקלה בעונשו, קל וחומר כשמדובר במי שניצל את מעמדו הרם לפגוע בנשים הנתונות למרותו".

קצב מרצה שבע שנות מאסר בגין הרשעתו באונס. לאחר החלטת ועדת השחרורים, ייתכן כי כעת ינסו להתניע מחדש ניסיון להליך החנינה. התוכנית שהוכנה לקצב על ידי הרשות לשיקום האסיר כוללת לימודים תורניים וטיפול קבוצתי. היא הוגשה לוועדה אף שקצב לא עבר שיקום במהלך מאסרו, לא הודה במעשיו ולא הביע חרטה בפני קורבנותיו.

ניסה לשחרר את קצב. עו"ד ציון אמיר(צילום: יריב כץ)

הפרקליטות התנגדה לשחרור אפשרי בטענה שקיצור העונש לא מהווה זכות של כל אסיר, אלא רק של מי שהוכיח כי הוא ראוי לו. בפרקליטות טוענים שלא יוכלו להסכים לשחרורו משום שהוא עבריין מין שלא עבר טיפול בכלא, טרם הביע חרטה על מעשיו ולקח אחריות, ובנוסף קיים נושא אמון הציבור שהוועדה פירטה לגביו כשיקול חשוב בפעם הקודמת.

בחודש אפריל נדחתה בקשה קודמת של קצב. בהודעה הרשמית נאמר אז כי הוועדה החליטה על כך לאחר שבחנה אלמנטים של "ראוי לשחרור על תנאי" ו"מסוכנות אם ישוחרר". הוועדה התרשמה כי "האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם".