בולט ישחזר את הדאבל / טור אישי
צפו: שיאן העולם המכהן בקפיצה לגובה, הקובני האגדי חאבייר סוטומאיור, מנתח את תחרויות האתלטיקה, מודה שהענף נמצא במשבר ובטוח שריו תהיה מארחת מצוינת
אני חושב שאיש מהם לא היה מנצח פה אחד באף סקר, למרות שישנם כאלו שתמיד יגיעו קרוב לראש הרשימה. זה נכון לגבי בולט, פלפס ולואיס, אבל קשה לומר מי מהם גדול יותר. כדי להיות אתלט ברמה של בולט, אתה זקוק לכישרון. עם זאת, בלתי־אפשרי להשיג תוצאות טובות לאורך זמן אלא אם אתה עובד קשה ומתכנן נכון. ולכן בולט מסתכן כשהוא מתחרה בריו, אבל הסיכון שווה את זה אם הוא מרגיש מוכן לאתגר. האפשרות שיזכה בשלוש מדליות זהב נוספות שווה את הניסיון. במקומו, גם אני הייתי לוקח את הסיכון.
בולט יהיה בן 30 באוגוסט. אני לא חושב שהוא ישבור שיאים, אבל הוא בהחלט בעמדה לזכייה. התוצאות שלו בעבר היה יותר ממדהימות: 19.19 שניות ב־200 מ', ו־9.58 ש' ב־100 מ'. בריו, גם בלי לשפר את התוצאות הללו, הוא יכול לנצח – אפילו עם הפציעה הקלה ממנה סבל בהכנה. אם הפציעה אינה רצינית ובולט יכול היה להמשיך באימונים הרגילים, אני לא חושב שתהיה לו בעיה באולימפיאדה. הבעיה תצוץ אם האימונים הופסקו. לא חשוב עד כמה אתה טוב, הסיכויים שלך יקטנו אם לא תוכל להתאמן. הוא חייב להגיע קרוב ככל האפשר לשיא הכושר שלו.
בשנה שעברה, כל חובבי האתלטיקה הטילו ספק בכך שבולט יוכל לזכות בזהב באליפות העולם בבייג'ינג, ובסופו של דבר הוא זכה בזהב הכפול. אני מתרשם שזה מה שעומד לקרות גם הפעם.
באופן כללי, האתלטיקה עוברת משבר קל. היא לא אטרקטיבית במיוחד, ומתקיימות פחות תחרויות בינלאומיות. ההתאחדות הבינלאומית תהיה חייבת למצוא נותני חסות או כוכבים חדשים. הבעיות הללו מתעצמות אם מוסיפים את שערוריות הסמים, איתן ניתן להתמודד לדוגמה על־ידי בדיקות מחוץ לתחרויות.
בחזרה לבולט, אני חושב שיש יתרון וחסרון לכך ששלט במקצועות שלו באופן כל־כך בולט בשנים האחרונות. כשהוא מתחרה, 6,000־7,000 צופים מגיעים לאירועים בהם כמות הקהל קטנה יותר בדרך כלל. גם האישיות והכריזמה שלו עוזרות. אבל האתלטיקה תלויה בו מאוד. בתור ענף, יהיה לה צורך למצוא מקום לאחרים.
ועדיין, מבלי להתכוון בולט עוזר לענף להתמודד עם החיים אחרי שיפרוש. בעונות האחרונות הוא לא התחרה יותר מדי, ונוצר הצורך למלא אצטדיונים בלעדיו. הוא מתחרה 4-3 פעמים בשנה, לא יותר מחמש. כל יתר האירועים כבר מתקיימים מבלי שיהיה שם.
ביחס לאולימפיאדה, אני חושב שלריו יש את כל מה שנחוץ בעיר מארחת: הכל יהיה מוכן בזמן, והברזילאים אוהבים ספורט ויפגינו זאת. אמריקה הלטינית התפתחה, עם ספורטאים שהתבלטו. אם לציין מדינה אחת, קולומביה עשתה התקדמות אדירה. דברים דומים קרו בוונצואלה ובאקוודור. עם סיום האולימפיאדה, טבלת המדליות תראה שיפור עבור אמריקה הלטינית והקריביים לעומת לונדון 2012.
באתלטיקה, יהיו מספר מוקדים מרכזיים בריו. ישנן כמובן הריצות ל־100, 200 ו־100X4 מ', בהן בולט יוכל להשיג שלוש מדליות זהב. לצד זאת, יהיו קרבות נהדרים גם בקפיצה המשולשת, במקצועות הזריקה ובריצת ה־1,500 מ' בין הקנייתים לאתיופים. מחוץ לאתלטיקה, טורניר הכדורסל יהיה מעניין עם נבחרת ארה"ב, והברזילאים יתלהבו מנבחרות הכדורעף שלהם. גם טורניר הכדורגל יהיה מרתק, ואנחנו הקובנים נעקוב מקרוב אחרי תחרויות האיגרוף, מאחר ששם אנחנו יכולים להשיג הכי הרבה מדליות.
עבורי, ריצת ה־100 מ' היא אחד מרגעי השיא של האולימפיאדה. באופן היסטורי, תמיד היו ספרינטרים נהדרים, מאז ימיו של ג'סי אואנס. בן ג'ונסון שלט במשך תקופה, גם לואיס, וכיום זה בולט. למזלו של המקצוע, תמיד יש פייבוריט, אבל גם יריבים שיכולים להשתוות אליו, מה שהופך את הריצה למרהיבה. אני חושב שהגמר ב־13 באוגוסט הוא אחד מהרגעים להם האוהדים מחכים במיוחד.
הזכויות שמורות לחאבייר סוטומאיור, 2016, סוכנות DPA
