מהולנד באהבה: הסיפור של לינדה בולדר
הכוכבת היומית של הג'ודו הישראלי עלתה לארץ לאחר נישואיה לאיש עסקים יהודי, דאגה ללמוד במהרה את ההמנון ובטוחה שהתנאים בארץ עדיפים על פני אלו במולדתה. כך הגיעה לישראל התקווה הנוכחית למדליה
יש מדליה! חגיגה אולימפית ב-ynet
ג'רבי הראתה שאפשר גם אחרת / פלג
גם הנשיא וראש הממשלה התקשרו לברך
וגם: הלילה הענק של מייקל פלפס בבריכה
בולדר, שהתחתנה עם איש עסקים יהודי הולנדי בשם מנדל ויצנהאוזן והחליטה לעשות עלייה לארץ בעקבותיו, הגיעה לארץ בדצמבר. מדובר ברווח נקי מבחינת הספורט הישראלי, מאחר שבולדר הגיעה בתור אחת מהטובות בעולם במשקל עד 70 ק"ג. הג'ודוקא בת ה-26 אמנם ירדה בדירוג העולמי בגלל פציעה, אבל הוכתרה לסגנית אלופת אירופה ב-2013.
הקשר החל ב-17 בנובמבר 2014, אז בולדר שלחה מכתב לאיגוד ההולנדי בו היא מבקשת לעבור ולייצג את ישראל: "זו הייתה החלטה קשה מאוד ומהולה ברגשות מעורבים, אבל אני רוצה להגשים את החלום שלי ולעבור להתחרות עבור ישראל במקום הולנד". שבוע לאחר מכן, ואחרי מגעים עם איגוד הג'ודו הישראלי, ההולנדים החליטו לקבל את בקשתה ושיחררו אותה.
ח"כ יואל רזבוזוב ושרת התרבות והספורט דאז לימור לבנת עזרו בזירוז הליכי קבלתה, והיא הוסיפה עוצמה חדשה לנבחרת. לפני ריו היא אמרה בראיון ל"ידיעות אחרונות": ניצחתי יריבות איכותיות בעבר, כמו אלופת העולם בטורקיה ואת הקנדית שמדורגת שלישית בעולם. הכי חשוב שתהיה המשכיות ויציבות, אני מרגישה שאני בדרך הנכונה.
"לא התחריתי מעולם באולימפיאדה, אבל אני בטוחה בעצמי. המשקלים הכבדים אצל הנשים הם די מוצלחים במסורת ההולנדית, ואני מקווה להמשיך בזה. הבעיה בג'ודו שאתה יכול להתכונן ארבע שנים, להגיע לקרב אולימפי ולהפסיד בגלל איזו שטות. אבל אני בטוח לא ארגיש לחץ. ברור שמציבים אותי כמועמדת לזכייה במדליה אולימפית, אבל במשקל שלי המצב די שקול, עם לפחות שמונה ספורטאיות שרואות עצמן מועמדות למדליה. השאלה מי תגיע ביום הנתון הכי מוכנה, בעיקר מנטלית".
בנוסף, בולדר סיפרה בעבר כי היא "יודעת שההמנון חשוב מאוד עבור כל ישראלי, זו מדינה עם פטריוטיות שאני מגלה מדי יום. אני לומדת עברית כמה פעמים בשבוע ומבטיחה שבעוד כמה חודשים אדע כל מילה".
ראוי לציין בנוסף כי חלק מההחלטה של בולדר נבעה מכך שבגלל הפציעה הארוכה, קים פולינג תפסה את מקומה כהולנדית הבכירה במשקל, ובולדר הבינה שכדי להתמודד על מדליה אולימפית תצטרך למצוא לעצמה מקום אחר. היהדות והעלייה של בעלה שירטטו עבורה את המסלול. "תמיד הערכתי את מדינת ישראל", היא אמרה. "אחרי שהתחתנתי ושמעתי עוד סיפורים על המדינה, זה רק דחף אותי לעשות את המהלך הזה, ועכשיו אני מאוד שמחה שאני כאן. אני אוהבת פה פשוט את הכל. כולם מאוד נחמדים, מחייכים אליי ושואלים אם אני צריכה עזרה".
ולמי שמתלונן על הספורט בישראל, יש לה מה לומר: "כאן ללא ספק הרבה יותר מקצוענים. בהולנד רוב הבנות צריכות גם לעבוד, כי הכסף שמקבלים מהוועד האולימפי ההולנדי לא מספיק. אני עבדתי בדלפק הקבלה במועדון הג'ודו שלנו, כי הייתי צריכה להרוויח כסף לשכר דירה, וככה אי־אפשר להגיע להישגים. בשביל זה צריך להתאמן כמו שצריך ולהתרכז מאה אחוז בג'ודו".
