שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עיצוב: הדר הלל
    המחקר שיחזיר את האמפתיה לחדר המיטות
    בסדרה של שלושה מחקרים, הצליחו חוקרים ישראלים ואמריקאים להוכיח עד כמה אמפתיה זוגית משפיעה על התשוקה שאנחנו חשים כלפי בני הזוג שלנו. "אם אתם רוצים שבן הזוג שלכם יענה לצרכים המיניים שלכם, כדאי שתהיו קשובים, אכפתיים ותתנו לו את ההרגשה שאתם לגמרי איתו, לא רק בזמן שאתם מעוניינים בסקס, אלא כל הזמן", מסבירה בראיון ל-ynet פרופסור גורית בירנבוים, מעורכות המחקר

     

    תקציר המחקר החדש

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לא מעט אנשים מאמינים שאינטימיות היא גזר דין מוות לתשוקה במערכות יחסים מתמשכות. הם סבורים שמרגע שאנחנו מכירים אחד את השני לעומק, התשוקה לגעת ולחקור ולהתרגש זה מזו – יורדת. פרופסור גורית בירנבוים מהמרכז הבינתחומי שחקרה את הנושא, מבקשת להרגיע את החוששים: "לאנשים יש צרכים סותרים במערכות יחסים", היא אומרת בראיון ל-ynet. "הרוב מחפשים תחושה של 'הגעתי הביתה', כלומר: שייכות, ביטחון וקירבה. מערכת יחסים טובה מספקת את הצרכים האלו כבר בשלבי בנייתה הראשוניים, והתחושות החיוביות הללו עשויות להתעצם עם חלוף השנים".

     

    "אבל לצד זה, אנשים כמהים גם לתשוקה סוערת. ותשוקה, בניגוד לתחושת הביטחון בקשר, ניזונה מהלא נודע, מזרות, מגעגוע ומנופך של מסתוריות. כשאתה מכיר מישהו בהתחלה, הוא אכן זר והכל חדש, שונה ולא מוכר. אולם, עם הזמן, אתה מתרגל לאדם שלצדך, ופחות מתאמץ להרשים אותו. כחלק מתחושת הנוחות וההתרגלות, אנשים מוצאים את עצמם מתנהלים באופנים שהם לא היו מרשים לעצמם לסגל בתחילת מערכת היחסים: מתלבשים פחות יפה, מתבשמים פחות ועוד התנהגויות שמאפיינות אנשים. התנהלות כזו נובעת מתחושת מוכרות, אך עלולה לפגוע בתחושת התשוקה".

     

    ומה טוען המחקר החדש שערכת בתחום בעצם?

    "המחקר שלנו מתייחס למורכבותה של האינטימיות, שהיא מונח מאוד רחב, שכולל היבטים שונים כמו תחושה של נינוחות, מוכרות, קרבה, חשיפה וכן תגובתיות לצרכים של בן הזוג; התחושה שבן הזוג באמת מבין אותי, שאכפת לו ממני ושהוא קולט אותי ברבדים עמוקים, מבין את הניואנסים שלי. כשמישהו באמת מצליח להשרות עליך תחושה שכזו, אתה חש שמערכת היחסים ביניכם מיוחדת וחד-פעמית ושאתה ייחודי עבורו".

     

    "היות שאדם תגובתי שכזה מוערך כמשקיע ברווחתך הכללית ובקשר ביניכם, הוא נתפס כבעל ערך כבן זוג לא רק בעיניך, אלא באופן כללי. רוב האנשים תרים אחר מישהו שבאמת יבין אותם, יתמוך במטרות שלהם, יגבה אותם ויאשר להם את מה שהם חושבים על עצמם. כשהם פוגשים אדם שעונה על האפיונים האלו, הם מרגישים נהדר עם עצמם וכחלק מהקשר עם אדם זה. המחקר שלנו מראה, אם כן, שתחושה כזו רק מלבה את התשוקה בין בני הזוג".

     

    איך מוכיחים דבר כזה? ועוד במעבדה?

    "ערכנו סדרה של שלושה מחקרים, שבחנו את תרומת תגובתיות בן הזוג לתשוקה המינית כלפיו. במחקר הראשון זימנו למעבדה זוגות שמצויים בקשר רומנטי משמעותי. ביקשנו מאחד מבני הזוג לספר לשני סיפור אישי מעציב (או משמח) שארע לו לאחרונה, כמו כישלון במבחן חשוב. בן הזוג השני התבקש להגיב לסיפור, כפי שהיה מגיב בכל שיחה אחרת ביניהם. בן הזוג יכול, למשל, להגיב לסיפור מעציב בצורה אמפטית, ולומר משהו כמו: 'אני מבין מה עבר עלייך, אני יודע כמה המבחן היה חשוב לך ועד כמה רצית להצליח בו'.

    פתרה את פרדוקס האינטימיות. פרופסור גורית בירנבוים (צילום: גדי דגון)
    פתרה את פרדוקס האינטימיות. פרופסור גורית בירנבוים(צילום: גדי דגון)
     

    "להבדיל, בן הזוג יכול להגיב באדישות או בצורה לא רגישה, ולומר משהו כגון: 'אני לא מבין מדוע את מתרגשת כל כך; יש דברים הרבה יותר חשובים בחיים'. וברור שבין שני קצוות אלו קיים רצף של תגובות הנבדלות ברמת האמפטיה, שניתן להביע כלפי בן הזוג. בהמשך, ביקשנו ממי שסיפר את הסיפור לדווח עד כמה הוא נמשך לבן זוגו. הממצאים הראו שאנשים נמשכו יותר לבן הזוג שלהם, ככל שהוא היה תגובתי יותר לסיפור שסיפרו, כך שאי-תגובתיות פגעה בתשוקה המינית שאדם חש כלפי בן הזוג שלו".

     

    "המחקר השני היה ניסוי, בו שוב זימנו זוגות למעבדה. הפעם הם לא תיקשרו פנים אל פנים, אלא התבקשו לספר לבן זוגם את הסיפור המעציב (או המשמח) שאירע להם אונליין. במחקר הזה, בניגוד לקודמו, מי שהגיב בפועל לסיפור לא היה בן הזוג האמיתי אלא עוזר מחקר מיומן, שהגיב לסיפור בצורה תגובתית או בצורה לא תגובתית. האדם שסיפר את הסיפור היה בטוח שבן זוגו האמיתי הוא זה שמגיב לסיפור. הפעם לא הסתפקנו רק בדיווח של בני הזוג על רמת המשיכה שהם חווים כלפי בן זוגם, אלא רצינו לבחון ביטויי תשוקה בפועל. לשם כך, בני הזוג הונחו להביע אינטימיות פיזית במעבדה, כך שלמעשה, הם התמזמזו במעבדה בעודם מוסרטים (בידיעתם, כמובן), מיד לאחר חשיפת הסיפור בפני בן זוגם".

     

    ממש "מאסטרס אוף סקס", רק בלי האלקטרודות.

    "לא בדיוק. אנחנו נשארנו בשלב המשחק המקדים", צוחקת בירנבוים ומוסיפה: "אבל יש לזה המשך - עוזרי מחקר מיומנים צפו באינטראקציות המוסרטות של האינטימיות הפיזית, ודירגו עד כמה הובעה תשוקה במהלכן: עד כמה בני הזוג הביטו זה בזה במבטים חודרים, פלרטטו, צחקקו, התנשקו בלהט, והביעו ניואנסים שמבחינים בין אינטראקציה אנמית למגע תשוקתי וסוער. ממצאי המחקר הראשון שוחזרו במחקר השני: גם גברים וגם נשים הגיבו לתגובתיות בצורה חיובית, והביעו יותר תשוקה מינית כלפי בן זוגם, כשהוא היה תגובתי כלפיהם".

     

    "במחקר השלישי עקבנו אחרי הזוגות במהלך שישה שבועות. הורינו להם לנהל יומן ובו לדווח יום-יום, מבלי לדבר זה עם זה על המחקר, עד כמה הם תפסו את בן הזוג כתגובתי בכל מיני סיטואציות ועד כמה הם חשקו מינית בבן הזוג שלהם. שוב מצאנו שהתשוקה המינית מתחזקת כאשר אדם תגובתי יותר לצרכים הרגשיים של בן זוגו".

    אחרי הדיווח על רמת התשוקה, ביקשו החוקרים לבדוק ביטויי תשוקה בפועל (צילום: Shutterstock)
    אחרי הדיווח על רמת התשוקה, ביקשו החוקרים לבדוק ביטויי תשוקה בפועל(צילום: Shutterstock)
     

    אבל... אתם ניסיתם להוכיח משהו שכולנו רוצים להאמין בו בכל מקרה. אז נורא קל לשכנע אותנו. ניסיתם להוכיח את המובן מאליו.

    "לפעמים לאמונות שלנו יש בסיס אמפירי. אם אדם מעוניין שבן זוגו יענה לצרכיו המיניים, כדאי שהוא יהיה קשוב, אכפתי, יפגין חיבה וייתן לו תחושה שהוא לגמרי שם איתו. חשוב לבנות תחושה של תגובתיות בקשר לאורך ימים, ולא רק ביום בו אתה מעוניין מינית בבן הזוג. תגובתיות היא אמנות; רבים האנשים המתקשים להביע תגובתיות בצורה שתיתפס ככזו על ידי האחר. להיות תגובתי זה לא רק לדעת להאזין, אלא לבטא הקשבה פעילה".

     

    מה זה אומר?

    "לצאת מעצמך, להתנתק מהצרכים של עצמך, להתמקד לחלוטין באחר ולהיות שם איתו ובשבילו נטו; לתת לו תחושה שאתה בראש אחד איתו, שאתה לא שופט אותו, לא מפריע לו, לא מכניס לשיחה את החיים שלך ואת הניסיון שלך כל שנייה, כמו שאנשים כה אוהבים לעשות".

     

    אני עושה את זה מלא. אוי ואבוי.

    "רובנו נוהגים כך. צריך לכבוש את הדחף להתערב ולהציע 'היית צריך לעשות לו ככה, והיית צריך להגיד לה ככה'. במקום זה חשוב לזכור שהאדם שמולך מספר לך סיפור על אירוע בו הוא כנראה לא היה בו במיטבו, והוא חווה תחושות שליליות של כעס, חוסר אונים ועצבות. אם אתה מוסיף את הביקורת שלך, את ניסיונך ומשליך עליו, אתה לא נתפס כתגובתי אלא כשקוע בעולמך ובצרכיך. להיות תגובתי זה להיות מסוגל להתנתק מעצמך ובאמת ובתמים להיכנס לנעליים של האחר, לתת לו את התחושה שאתה שם איתו באותו רגע קשה. וזה נכון גם לרגעים ולאירועים משמחים, כמו שיתוף בן הזוג בזכייה במשרה נחשקת. לרבים קשה לפרגן מכל הלב להצלחה של בן הזוג, ואם הם לא מתלהבים בצורה אקטיבית אלא רק יוצאים ידי חובתם ופולטים בעגמומיות 'איזה יופי' - בן הזוג חש בזיוף, והאפקט הרצוי לא מתקבל".

     

    את רוצה להגיד לי שלאנשים לא קשובים יש סקס לא טוב?

    "לא. יש להיזהר מהסקת מסקנות גורפות, אך אנשים שבאופן שיטתי לא קשובים לבן הזוג שלהם, סביר יותר שיחוו פגיעה מצטברת במערכת היחסים שלהם לאורך השנים. אם בן הזוג לא קולט ולא מבין אותך, אתה צובר כעסים ותרעומת שמחבלים בדחף המיני שלך כלפיו. תגובתיות היא התנהלות חיונית לאיכות קשרים באשר הם, והיא משפיעה על היבטים רבים של הקשר; בין היתר, גם על המיניים שבהם".

    תקשיבו אחד לשני, אבל באמת. בלי שיפוטיות ובלי אנוכיות (צילום: shutterstock)
    תקשיבו אחד לשני, אבל באמת. בלי שיפוטיות ובלי אנוכיות(צילום: shutterstock)
     

    ומה לגבי התפיסה הרווחת שרבים מאיתנו מתאהבים בזו מהלימודים שלא יודעת שאנחנו קיימים או ההוא מהעבודה שלא רואה אותנו ממטר?

    "שאלה טובה. צריך להבין שמשמעות התגובתיות משתנה על ציר הזמן של קשרים, כך שדפוס התגובות המיניות לבני זוג תגובתיים שונה כשמדובר במפגשים ראשוניים בהשוואה לקשרים מבוססים יותר. דינמיקת 'הקשה להשגה' מאפיינת יותר תחילת קשרים, כשאנשים פחות בטוחים לגבי כוונותיו של בן זוגם ומידת העניין שלו בהם, ואז חלק מהאנשים נהנים מעצם המצוד ותחושת אי-הוודאות המלווה אותו. כשמישהו יותר קשה להשגה, הוא נתפס יותר מוערך ונחשק, בעיקר ע"י נשים. כשמישהו זר, בדייט ראשון, מאוד קשוב, הוא מתנהל באופן לא טיפוסי, ונשים רבות מתחילות לחשוד בכוונותיו. בניגוד לכך, תחושות של חוסר זמינות וחוסר וודאות בהמשך הקשר פחות לגיטימיות ונעימות, ובן זוג שאינו קשוב וזמין רגשית ייתפס בצורה שלילית, ולא כבן זוג נחשק".

     

    "מחקרים אחרים שלנו מראים שאם אישה נמצאת בדייט ראשון, והגבר שמולה תגובתי מאד כלפיה, מקשיב לה ונמצא שם בשבילה – הוא עלול להיתפס בצורה שלילית, מאחר שגבר 'טיפוסי' לא מתנהג כך. נשים הופכות להיות חשדניות בסיטואציות כאלו ושואלות את עצמן: 'מה הקטע שלו? מדוע הוא מקשיב לי? מה זה אומר עליו? שהוא נואש? שהוא לא בררן? שהוא מנסה להשכיב אותי? שהוא פחות גברי אולי? פחות דומיננטי?'. לעומתן, גברים כן מגיבים בחיוב לאישה תגובתית, משום שהם מפרשים התנהלות כזו כהבעת עניין בהם. הם עשויים כמובן לבלבל בין תגובתיות לדבריהם לבין עניין מיני בהם. נשים נתפסות ככאלו שאמורות להיות קשובות ואמפתיות, וכשאישה מתנהגת כך, היא נתפסת כיותר נשית ומושכת וכמישהי שתוכל לענות על צרכיו הרגשיים של בן זוגה גם בטווח הארוך, ולכן כבת זוג נחשקת יותר".

    בירנבוים. "גברים קשובים מדי בדייט הראשון עלולים להיתפס בצורה שלילית" (צילום: רזי ליכטנשטיין)
    בירנבוים. "גברים קשובים מדי בדייט הראשון עלולים להיתפס בצורה שלילית"(צילום: רזי ליכטנשטיין)
     

    אז יש קו פרשת מים לגבי מה שאנחנו צריכים בהתחלה ובהמשך של הקשר. זה ממש מתהפך!

    "נכון. כי נשים רגישות במיוחד לסממני נכונות להשקיע בקשר אצל בן הזוג שלהן. לכן, אם גבר אינו נתפס כתגובתי, הוא גם לא ייתפס כהורה טוב בפוטנציה, וכל התפיסה שלו כבן זוג איכותי תפגע, מעבר לפגיעה בהיבט המיני של הקשר".

     

    זו גישה מודרנית או שגם בעבר זה היה קיים, כשגבר היה אמור להיות פחות קשוב?

    "אני חוקרת את הכאן ועכשיו, אך יכולה לשער שנשים כן היו שמות לב לסממנים של אכפתיות גם בעבר. זו רגישות שנשים פיתחו במרוצת האבולוציה, היות שהמשמעות של קיום קשר קצר או ארוך טווח עם בן זוג שאינו משקיע משאבים חומריים ורגשיים בקשר, הייתה הרת גורל מבחינת שרידות הצאצא בעבר, אף יותר מאשר בימינו. תגובתיות היא ייחודית מבחינת התגובה המינית שהיא מייצרת, ואינה דומה בהשפעותיה על התשוקה שנחווה לבן זוגנו בהשוואה להיבטים אחרים של אינטימיות".

     

    שמות המחברים של המחקר: פרופ' גורית בירנבוים מהמרכז הבינתחומי, הרצליה (חוקרת ראשית); פרופ' הארי ריס, אוניברסיטת רוצ'סטר, ארה"ב; ד"ר מורן מזרחי וד"ר יניב קנט-מימון, המרכז הבינתחומי, הרצליה; עמרי שש, קורנל טק, ארה"ב; וחן גרנובסקי-מילנר, אוניברסיטת בר-אילן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המחקר שיחזיר את האמפתיה לחדר המיטות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    רוב האנשים מחפשים שבן הזוג יבין אותם ויתמוך במטרות שלהם
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים