אולימפיאדה זו לא אליפות ישראל / טור
איגודי הספורט מתבכיינים על סיקור מינימלי בתקשורת, אבל מתעלמים בעצמם מהכוכבים הגדולים של הענפים שלהם ומרחיקים את הציבור
לפני מספר ימים עלה בעמוד הפייסבוק של איגוד טניס השולחן
פוסט לסיכום הטורניר האולימפי לגברים עם טעות מביכה. ז'אנג ז'יקה, משחקני הטניס שולחן הטובים בעולם ואלוף אולימפי מלונדון, הוצג שם כזוכה במדליית הארד למרות שבמציאות הוא זכה בכלל במדליית הכסף.
חוסר בקיאות כה בסיסי של איגוד ספורט בנעשה בענף שלו עצמו הוא מביך לכאורה. אלא שביקור בעמודי הפייסבוק של יתר איגודי הספורט בישראל מלמד שייתכן ודווקא איגוד טניס השולחן הוא צדיק יחיד בסדום.
הפוסט המביך(צילום מסך מתוך הפייסבוק)
בעוד איגוד טניס השולחן העביר דיווחים שוטפים מהמתרחש בטורניר האולימפי, גם אם לא מדויקים תמיד, בעבור רוב האיגודים האולימפיאדה היא ככל הנראה בגדר אליפות ישראל ותו לא. אצלם תמצאו אך ורק דיווחים על ספורטאים ישראלים.
המתעמלת האמריקאית סימון ביילס הפכה לסנסציה עולמית בימים האחרונים. בעולם כבר מדברים עליה במושגים של "הגדולה בהיסטוריה" וגם כאן בישראל היא הצליחה לעורר לא מעט עניין. אנשים שביום-יום לא עוקבים אחר התעמלות מכשירים התפעלו מהביצועים הפנומנליים של ביילס המופלאה, אתרי האינטרנט העניקו לה כותרות ראשיות ואפילו ח"כ זהבה גלאון שיתפה פוסט נרגש על ההופעה המדהימה שלה.
אם לא היא, מי היה עוקב בישראל אחרי התעמלות מכשירים? ביילס(צילום: AFP)
איפה לא תשמעו מילה על ביילס? בפייסבוק של איגוד ההתעמלות הישראלי. שם מתחילת האולימפיאדה הועלו שני פוסטים בלבד, הראשון כולל דיווח לקוני על ההופעה של אלכס שטילוב והשני מדווח על המראת נבחרת ההתעמלות האמנותית לריו.
לצד ההופעה הבאמת נהדרת של נבחרת הג'ודו הישראלית, היו עוד סיפורים אדירים בתחרויות הג'ודו באולימפיאדה האחרונה: פאולה פארטו הייתה לאישה הארגנטינאית הראשונה שזוכה בזהב אולימפי, רפאלה סילבה שגדלה בפאבלות הביאה לברזיל את מדליית הזהב הראשונה שלה בריו, מאילינדה קלמנדי שמה את קוסובו על המפה ופאביו באסילה האיטלקי זכה בזהב סנסציוני תוך הצגת ג'ודו מלא בחוצפה חיובית.
ואיהפ היא באתר איגוד הג'ודו? סילבה(צילום: AP)
כל הכוכבים הללו נעדרים מעמוד הפייסבוק של איגוד הג'ודו שדווקא התעדכן באופן מאוד תדיר במשך האולימפיאדה אבל אך ורק עם דיווחים בניסוח פומפוזי על הנבחרת הישראלית. איזה מזל יש לטדי רינר, הכוכב הבלתי מעורער של הענף, שהוא פגש בחצי הגמר את אורי ששון וזכה לאזכור בעמוד הפייסבוק של האיגוד הישראלי...
בפייסבוק של איגוד השחייה המצב לא טוב בהרבה. אם תחפרו שם עמוק בין הדיווחים על השחיינים הישראלים, תמצאו תמונה בודדת של קטינקה הוסו (וגם היא כשיתוף מעמוד אחר). ג'וזף סמולינג? אדם פיטי? קייטי לדקי? מייקל פלפס??? לא בבית ספרם.
בפייסבוק של איגוד האופניים יש ארבעה פוסטים על הרוכבת הישראלית שני בלוך ושני פוסטים על שלומי חיימי שיתחרה באופני הרים בהמשך האולימפיאדה. ההתייחסות היחידה שלהם לרוכבים זרים היא דיווח על הפציעה המפחידה של הרוכבת ההולנדית במרוץ הכביש. פרסומים מהסוג הזה בתקשורת הממוסדת גוררים לרוב ביקורת מצד הענפים הרוטנים על כך שרק אירועים ביזאריים וחריגים מכניסים אותם אל דפי העיתון או אל אתרי האינטרנט.
פלפס? לא בבית ספרם(Fotoware)
אינני טוען חלילה שהספורטאים הישראלים לא ראויים לקבל את עיקר הבמה, אבל התעלמות גורפת מכל המתרחש מלבדם, משרתת את המצב הקיים שבו מרבית הציבור רואה בענפים הללו ככאלו הראויים לצפייה אחת לארבע שנים וגם אז רק כדי לנסות ולעורר מעט את הזקפה הלאומית.
חיבור אמיתי של הציבור לענף יוצרים דרך סיקור אמיתי ומלא של הנעשה בו – גם ברמה הישראלית וגם ברמת הכוכבים הבינלאומיים. אולי אם רוב הציבור לא היה נחשף בפעם הראשונה לסימון ביילס בשבוע שעבר, הוא היה רוצה לעקוב אחריה גם בתחרויות מחוץ לאולימפיאדה? אולי בזכותה הם היו סקרנים יותר לדעת מה יש לענף בישראל להציע?
היא כמובן כן מוזכרת באתר איגוד האופניים, והרבה. בלוך(צילום: matti ouvinen)
התקשורת הממוסדת כמובן גם חוטאת בדבר ומסקרת את הענפים הללו, בטח ברמה הבינלאומית, באופן מינימלי למדי. הרשתות החברתיות הן בדיוק הפלטפורמה באמצעותה איגודי הספורט יכולים לעקוף את התקשורת ולהביא לציבור את הסיפורים המעניינים, הביצועים המדהימים והכוכבים הגדולים שעשויים לחבר אותו אל הענפים שלהם.
ענפים שמתבכיינים דרך קבע על חוסר איזון בתקשורת הספורט ועל חשיפה מזערית, מתעלמים בעצמם מרוב הנעשה בענף שלהם ומעניקים לציבור תמונה צרה ביותר הכוללת דיווחים לקוניים על ספורטאים ישראלים בלבד.
אבל אפשר גם אחרת, עמודי פייסבוק שאינם מופעלים על ידי האיגודים אלא ידי אוהדים פרטיים של הענפים האולימפיים עושים בית ספר לאיגודים בכל הקשור ליצירת עניין. עמודים כמו ריו 2016 (מתעסק בכל הענפים האולימפיים), ג'ימאניה (התעמלות), Swimming Israel (שחייה), Shooter (כדוריד) ורבים וטובים אחרים מעניקים עבור חובב הספורט את החוויה המלאה של הענף שהאיגודים האנמיים לא משכילים להביא. אצלם האולימפיאדה לא מסתכמת ב-47 ספורטאים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
