אל תטעו, הניצחון של בולט לא מובטח / טור
אבינעם פורת, שעוקב באדיקות אחרי הפנומן הג'מייקני מהרגע שהגיח לחיינו, מעניק לו רק 55 אחוז סיכוי לנצח בגמר ה-100 מ' הלילה (4:25) ומסביר למה. וגם: מה הסיכויים של חנה מיננקו להעניק לישראל מדליה שלישית בריו?
אחרי פחות מ-10 שניות, בהנחה כמובן שחצי הגמר יעבור בשלום, נדע הלילה (בין ראשון לשני, 4:25) אם האיש מג'מייקה הופך לאדם הראשון בהיסטוריה הזוכה שלוש פעמים ברציפות במדליית הזהב האולימפית ב-100 מ', משימה ששלי אן פרייזר פרייס נכשלה בה הלילה. לראשונה אחרי שני גמרים אולימפיים בלתי שקולים בעליל, הפעם בולט יהיה זקוק לכל שבריר של ריכוז מול האויב הפוטנציאלי, ג'סטין גטלין.
אין מה לעשות, שיני הזמן נגסו גם באייקון אוסיין בולט, שבשבוע הבא יחגוג 30. הוא הפך לפגיע ככל האדם, וכתוצאה מכך יעד אפשרי לחיסול. באליפות העולם אשתקד עוד הצליח להקדים על חודה של מאית שנייה את גטלין, אבל היה זה רק היומן לסרט האוסקר הלילה.
בולט, ככל שהוא משדר ביטחון עצום, אולי גם כתרגיל פסיכולוגי על מתחריו, הוא שביר. במוקדמות בריו הותיר רושם כי הוא עדיין שולט בקצב ובעניינים, אבל צריך לזכור שגטלין לא רץ לצדו באותו מקצה.
זה יהיה קרב בין המלך, שרבים מתקשים להאמין כי הישגיו הפנומנליים נקבעו בצורה כשרה וחסרת עקבות סימום, לבין הספרינטר הנושא אות של מסומם לשעבר ואשר ריצה ארבע שנות הרחקה, אך התאושש כבדרך פלא דווקא בעשור הרביעי לחייו. בולט לא החמיץ מדליית זהב בזמן אמת מאז 2008 (למעט פסילתו בזינוק באליפות העולם בדרום-קוריאה 2011). גטלין השתפר בעונה שעברה בגיל 34 בצורה מופלאה, עמד בכל המבדקים המחמירים, ויצר סדרת תוצאות טובה מזו של בולט.
בימיו הגדולים התייצב בולט, שנוכח גובהו (1.96 מ') ורגליו הארוכות מסיים 100 מ' ב-42 צעדים, בעמדת הפייבוריט הברור. בפעם הראשונה כשהחזיק בתפקיד האנדרדוג בבייג'ינג 2015 מול גטלין בכושר נהדר, הוא הדהים והשאיר את התואר אצלו. פרשנים רבים טענו אז כי בולט יודע להתעלות, בניגוד לגטלין, שמאבד את הצפון כשהוא מבחין בו לצדו. לטעמי, לא צריך להגזים: גטלין הוציא אז ריצה איכותית של 9.80 ופיגר במאית השנייה.
האם רכש בכך יתרון פסיכולוגי? תלוי גם בגטלין. העונה, אולי כלקח מאליפות העולם, הוא לא השתולל כאשתקד כמו סייח צעיר בתחרויות ליגת היהלום, שמר על מינון תחרויות נמוך וההערכה היא שעשה זאת כדי להתייצב הלילה טרי.
מעריציו הרבים של בולט מאחלים לו לסיים הערב את פרק ה-100 מ' באולימפיאדות על הפודיום מספר 1. אחרי ריצות נפלאות בבייג'ינג 2008 עם 9.69 שניות ולונדון 2012 עם 9.63 שניות (התוצאה השנייה בהיסטוריה), הוא יסתפק גם בלוח שידליק ספרות מינוריות בהרבה. אלא שלא רק בולט יקבע, גם לגטלין יהיה מה לומר. אם, למשל, יחזור על סביבת ה-9.75 ש', שבה רץ ברוב 2015, בולט יתקשה להמציא פתרון תוך כדי הריצה. התחזית שלי: 55 אחוז בולט, 45 גטלין.
כולי תקווה כי יהיה זה מבוא לעוד אולימפיאדה מושלמת שתשלים עבורו תשע מדליות זהב. רץ כמוהו, גם אם יפסיד הלילה, עוד לא היה לנו.
הרבה תלוי במיננקו
לראשונה מאז שישראל החלה להשתתף במשחקים האולימפיים, יש לנו מועמדת רצינית למדליה באתלטיקה. חנה מיננקו לא חולמת על הזהב מכיוון שגם לה ברור כי הקולומביאנית קתרין איברגואן הפנטסטית תזכה בו, אך שתי המדרגות הנמוכות יותר על הפודיום קורצות לה.
הרבה תלוי בה. אם תחזור על ה-14.78 שלה באליפות העולם, רוב הסיכויים שתזכה במדליה. אך מה לעשות שהעונה הזו, שבה סבלה מלא מעט פציעות מעכבות אימונים, אינה מוצלחת כמו
הקודמת. ההישגים סולידיים בהרבה. סולידיים מדי.
הרבה צופים ישראלים החסירו אתמול יותר מפעימה למראה פסילותיה, הקבועות מדי, שהעמידו בסכנה את עלייתה לגמר. ההסבר של מיננקו ומאמנה אלכס מרמן הוא שכדי להגיע רחוק, צריך גם להסתכן. השאלה עד כמה. קצת הופתעתי מתגובתה, "התרגשתי". זה בסדר להתרגש לייצג את המדינה החדשה שלך, אבל אחת שכבר נגעה בפסגות בגיל 27 צריכה ויכולה לאפס את עצמה למטרה.
כשחשבתי על היום המאוד בינוני והמלחיץ של חנה אתמול, נזכרתי במקרה אמיתי מלפני 10 שנים בגטבורג, שוודיה. במוקדמות הקפיצה למוט אלכס אברבוך היה ביום חלש מאוד, קפץ 5.45, ולמזלו המארגנים החליטו להפסיק את המוקדמות בגלל הגשם והעלו 15 קופצים לגמר, כולל אותו. כשפגשתי בו במיקס-זון בגטבורג, ביקשתי שינתח ויתאר את היום החלש שלו.
"מה שהיה, כבר היה. חשוב מה יהיה בגמר וזו תחרות חדשה לגמרי". ואיפה הוא סיים? במרכז הפודיום עם מדליית הזהב ותואר אלוף אירופה. הלוואי שסיפור דומה, מדליה בכל צבע, יקרה גם לחנה הלילה.
לפנייה לכתב/ת 
