שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העם דורש דבק חברתי
    תשעה באב מסתיים הערב. עכשיו, כשסיימנו להתענות ולהתאבל על חורבן בית המקדש, הגיע השלב המהותי ביותר - להתחיל לבנות אותו. לא מאבנים אלא באמצעות קירוב לבבות ואהבת אחים. הרב לייטמן מסביר מה אסור לנו לפספס בתשעה באב, הפעם יותר מתמיד

    בשיתוף קבלה לעם

     

    ערב חורבן הבית, שנת 70 לספירה. הרומאים מתקרבים עם לפידים בוערים לחומות הר הבית, אך גם ברגעים היסטוריים אלה מלחמת האחים בין מחנות היהודים בירושלים אינה נפסקת. שלוש קבוצות שונות נלחמות ביניהן על השליטה בעיר, מאבקי הכוח מתדלקים את שנאת האחים שמגיעה לשיאה בהצתת מחסני המזון שאגרו במשך שנים כהכנה למצור הרומאי על העיר. ירושלים מוכת רעב, איש אינו מסתובב ברחובות, אווירת טירוף משיחית אוחזת בכול.

     

    קראו עוד על תשעה באב

    הגבול הדק בין שנאה לאהבה

    הבית חרב - כי הפסקנו לאהוב

    השנאה הורגת אותנו. הגיע הזמן לשנות

     

    ההתפרקות החברתית, ההשחתה המוסרית וקריסת הערכים הובילו לשנאת חינם חסרת מעצורים, שבעטייה נחתם גזר הדין על עיר הבירה ועל היישוב היהודי בארץ ישראל.

    תבליט שער טיטוס. השבויים מארץ ישראל לאחר דיכוי המרד הגדול וחורבן המקדש נושאים את כליו השונים ברומא (מקור: ויקיפדיה)
    תבליט שער טיטוס. השבויים מארץ ישראל לאחר דיכוי המרד הגדול וחורבן המקדש נושאים את כליו השונים ברומא(מקור: ויקיפדיה)

    "כשקלקלו המקדש שבתוכם אז לא הועיל המקדש החיצוני ונהרסו יסודותיו" ("נפש החיים"). השפל הרוחני שאליו הידרדר העם היהודי, הפך את בית המקדש לחסר משמעות וריק מתוכן. הניסיון הכושל להקים ממשלה בירושלים ולצאת למרד ברומאים הוביל למצב שבו כל אחת מהקבוצות השונות שפעלו בעיר ניסתה להשתלט על האחרות, אלא שאיש מן המנהיגים לא הצליח לאחד את העם תחתיו, ולבסוף כבשו הרומאים את העיר, שרפו אותה, החריבו את המקדש, טבחו ביהודים שנותרו בחיים ובזזו את רכושם. עם ישראל נטש את הערכים שאפיינו אותו והיוו את הבסיס להיווצרותו – הערבות ההדדית ואהבת החינם – וכתוצאה מכך נפל בידי אויביו.

     

    איכה ישבה בדד

    הערב ייחתם תשעה באב  הסמל הבולט ביותר לשנאת חינם בתולדות העם היהודי, שהובילה לחורבן בית המקדש. זה אלפיים שנים שאנחנו מציינים את ה"שואה" המצערת של העם היהודי באותם זמנים. בוכים ומתאבלים כמיטב המסורת הגלותית, ואילו ביום המחרת נוהגים כרגיל... התענית והבכי על מה שהתרחש בעבר לא יספיקו כדי שבית המקדש השלישי "יפול מן השמיים", כמו שחושבים אחדים בעם.

     

    ביום זה של חשבון נפש לאומי עלינו לשאול את עצמנו: מהו השינוי המשמעותי שאנחנו מצפים לו מהמועד הזה? לאיזו תוצאה אנחנו שואפים? והאם עלינו להיות אבלים על חורבן מבנה ארכיטקטוני עשוי אבנים, או שמא עלינו לנהוג באבלות על חורבן מסוג אחר?

     

    בונים את בית המקדש

    על פי חכמת הקבלה, המונח "בית המקדש" מתאר הרגשה רוחנית שבה כולנו מרגישים "כאיש אחד בלב אחד". רשת פנימית הקושרת את עם ישראל כמו משפחה אחת גדולה, ובה כל אחד מזדהה עם הרגשת הזולת – משתתף בשמחתו וכואב את כאבו. רק כאשר נגיע בינינו לדרגת קשר שמחזקת את אהבת האחים ואת החיבור בין הלבבות, יוכל לקום בינינו בית המקדש.

     

    חז"ל אמרו ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו". כל עוד אנחנו זונחים את חידוש הקשרים בינינו, ולא נוהגים באכפתיות, במסירות נפש ובדאגה כלפי הזולת, אנחנו מחריבים במו ידינו את ההזדמנות שלנו לחיים טובים. היעדר האהבה והאחדות מאפשרים לשנאת החינם לחלחל ולהפריד בינינו, ומפקירים את השטח בידיו של הטבע האגואיסטי שבנו לגבור על כל הנקרה בדרכו ולרמוס אותו.

     

    הבעיה היא שאנחנו שקועים בתרדמה. האגואיזם מתעתע בנו, ותחושות העליונות והגאווה גורמות לנו להפנות אצבע מאשימה כלפי האחרים במקום להשתנות בעצמנו, והשנאה רק הולכת וגדלה גם אם לא במודע.

     

    כדי לרפא את המחלה הזו, כמו כל מחלה, תחילה עלינו להכיר בכך שאנחנו חולים. לאחר מכן עלינו לפענח מהו השורש של המחלה, ורק אז נוכל להתאים את הטיפול הנכון. לשם כך הותירו בידנו המקובלים שיטה עתיקה ובדוקה - חכמת הקבלה.

     

    איזהו חכם? הרואה את הנולד

    העין האנושית חלשה מכדי להבחין בעצמים זעירים. בדיוק משום כך הומצא המיקרוסקופ. חכמת הקבלה יכולה לשמש מעין "מיקרוסקופ" שיסייע לנו להבחין ביחס האגואיסטי שמאיים להתפרץ ולהדביק את כולנו, לאתר את הכשלים במערכות היחסים בינינו וללמד אותנו כיצד לאחות את הקרעים, כך שתיווצר בינינו תחושת הרמוניה ותתפשט הרגשה של אחדות מתוקה שתכסה על כל צרה.

     

    המלך שלמה, שבנה את בית המקדש הראשון, כתב "על כל פשעים תכסה אהבה". כל גילוי של פשע הוא תזכורת לכך שעלינו להשקיע בזולת את מרב מאמצינו, על כל טיפת אגו שלילית שמסכסכת ומפרידה בינינו עלינו להשתדל לבנות מיד רקמת חיבור שתכסה באהבה. זה מתחיל ב"אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך", וממשיך בלוותר לאחרים ולהתחשב בהם, ממש כשם שהיינו עושים לו היה מדובר בילדים שלנו.

     

    עוד לבנה בחומה

    "כמו שאמרו חז"ל (מסכת קידושין): 'בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין', הכוונה היא למאור שבתורה שמחזיר למוטב". כוח החיבור שטמון בתורה מסוגל להאיר את כל המקומות החשוכים והנסתרים במערכות היחסים בינינו, ולאזן בין שני כוחות מנוגדים: כוח הפירוד (השלילי) וכוח החיבור (החיובי).

    הגיע הזמן להתחיל לבנות (צילום: דודי אהרוני)
    הגיע הזמן להתחיל לבנות(צילום: דודי אהרוני)

    ככל שנתמיד ביצירת קשרים לבביים בין איש לרעהו, נגלה בהדרגה את "שרידי בית המקדש", כך נניח את הלבנים הראשונות בחומה, אבני היסוד בבית המשותף. האבנים ייערמו יחד לחומה, והחומות יחברו למבנה שלם. "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו – עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים" (תלמוד ירושלמי). לאט לאט נתחיל לחוש כיצד החיבורים המגוונים בינינו בונים במבנה הרוחני "דלת", "חלון", "משכן", "מזבח" ועוד. גם מושגים נוספים שאנו מכירים ומבטאים צורות ודרגות של חיבור בינינו, יוכלו להתברר: "כוהנים", "לויים", "נשים", "טף" ואפילו הבחנות של בעלי חי. מערכה רוחנית שלמה הנבנית מתוך רצונות אגואיסטיים שמתמזגים בכוונה נכונה, או במילים פשוטות: בית המקדש!

     

    חורבן בית המקדש היא בניינו

    דווקא הניתוק וחידוש הקשרים בינינו הם שמעניקים לנו את הרמה העמוקה של האחדות האנושית, הנקראת בקבלה "דבקות". כשם שילד קטן מפרק את הצעצוע האהוב עליו לחלקים קטנים, מרכיב אותם מחדש ורוכש את השכל של ממציא המשחק, כך פועל גם בנו אותו העיקרון. חורבן הבית ותקומתו המחודשת מגלים בנו את עומקי החכמה האדירה הפועלת בבריאה. אין זה פלא שנביאים שחזו בתמונה השלמה התייחסו אחרת אל החורבן. רבי עקיבא, למשל, צחק למראה בית המקדש החרב וניחם את תלמידיו: "כל עוד הוגשמה נבואת הגלות, ומקום החורבן והשבר נגלה, תתקיים גם נבואת הגאולה. כעת בטוח אני כי התקומה בפתח, ובקרוב ייבנה בית המקדש השלישי".

    העם דורש דבק חברתי (צילום: קבלה לעם)
    העם דורש דבק חברתי(צילום: קבלה לעם)

    "כל הגלויות והצרות יבואו באחרית הימים לטובה, והם לתכלית עצם הטוב", כותב השל"ה הקדוש. מנקודת מבטם של חכמי הקבלה, חורבן הבית, אלפיים שנות הגלות, ההתבוללות והסבל הנורא שאחז ביהודים לאורך דורות, הם הזדמנות גדולה שנפלה בחלקנו. הערבוב בין עם ישראל לבין אומות העולם גרם לנו לספח רצונות, שאיפות ודחפים חדשים, שהיו חסרים לנו כדי להשלים את בניית הבית. שאלנו מהאנושות "חומרי גלם" אשר בעזרתם נבנה את המקדש גם בעבורם, כי בסופו של דבר על כל העולם להיות בחיבור כמו משפחה אחת גדולה, כמו שהתנבא הנביא ישעיהו (ב'-ד'): "והיה באחרית הימים יהיה הר בית-ה' בראש ההרים, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוהי יעקב. וְיוֹרֵנוּ מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה".

     

    חודש אב מביא איתו גם משב רוח של אהבה, שאותה אנו מציינים בחג האהבה העברי - ט"ו באב. לא במקרה ט' באב, היום שמסמל את השנאה, וטו' באב, היום שמסמל את האהבה, חלים בסמיכות באותו החודש. אהבת האחים שניצור בינינו מעל שנאת החינם, היא שתבנה בינינו את "בית המקדש השלישי" - מציאות חברתית חדשה של אושר ואהבה, שכולנו זקוקים לה.

     

    מה עוד כתבו המקובלים על תשעה באב?

     

    הרב ד"ר מיכאל לייטמן עומד בראש תנועת "קבלה לעם " העולמית, ומדי יום מעניק שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 ובאתר האינטרנט. התנועה מזמינה את כולם לבוא וללמוד את חכמת החיבור המבוססת על כלל היסוד של העם שלנו, "ואהבת לרעך כמוך". לפרטים על מעגלי שיח חווייתיים ברחבי הארץ ועל מסלולי הלימוד התקשרו לטלפון 1-700-509-209

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "העם דורש דבק חברתי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מקור: ויקיפדיה
    תבליט שער טיטוס
    מקור: ויקיפדיה
    צילום: טים נוקס
    הרב ד"ר מיכאל לייטמן
    צילום: טים נוקס
    ותן חלקנו
    מומלצים