סופי צדקה: "מקופח הוא מי שבוחר להיות כזה"

קשה לקטלג את "מי ישקני יין", סינגל הבכורה של סופי צדקה שיוצא היום (א'). מצד אחד, הוא משופע השראות ים תיכוניות ונשמע כמו שיר ערבי לכל דבר. מצד שני, בקצוות אפשר להרגיש את נגיעות הפסיכדליה של רן שם טוב, איש להקת איזבו שהפיק לה את האלבום. חדי האוזן ימצאו גם השפעות של התרבות השומרונית - אתם יודעים, זו שסופי צדקה מזוהה איתה כל כך - על אף שהיא לא נמנית עם בני הדת כבר שנים.

"יש שני דברים צריך להפריד ביניהם", היא אומרת. "יש את החברה השומורונית שגדלתי בה, ששם באמת הדברים היו מאוד מורכבים ולא הסתדרתי שם מבחינה חברתית, ויש את המסורת השומרונית שבאתי ממנה, שאני חלק ממנה. כשעברתי גיור, אבא שלי אמר לי 'איזו טיפשה את, את בחיים לא תהיי יהודייה. את חושבת שאם עברת גיור אז את עכשיו יהודייה? את לנצח תישארי שומרונית שהתגיירה'. זה נכון, כי עד היום אם תגיד למישהו 'סופי צדקה', הוא יגיד לך 'מי, השומרונית?'. עד היום קוראים לי השומרונית. היחידים שקוראים לי יהודייה הם 700 השומרונים".

בשבילכם היא השומרונית, בשביל השומרונים היא יהודייה. סופי צדקה(צילום: אילן סימן טוב)

את החברה השומרונית, כאמור, היא עזבה מזמן, אך התרבות עדיין נטועה בה. זו באה לידי ביטוי במופע החדש המלווה את האלבום, ולא רק היא. "רציתי להרים מופע שישלב את כל התרבויות שגדלתי עליהן", היא מסבירה. "כילדה שגדלה בבית שומרוני נחשפתי גם לתרבות העברית וגם הערבית. השומרונים חיים בין יהודים לערבים בשילוב נפלא של שלום ואחווה וחשבתי לעצמי שאם אעלה את זה לשעה אחת על במה אחת ואטשטש את הגבולות בין ערבים, יהודים ושומרונים - אוכל להביא מוזיקה שמחברת בין כולם בצורה הכי טובה ומדויקת.

"גדלתי על המוזיקה הערבית הקלאסית", היא ממשיכה. "ההורים שלי דוברי ערבית ואני מאוד אוהבת אותה. מאוד אהבתי את פאריד אל אטרש. כמובן שיש גם את התפילות השומרוניות שגדלתי עליהן בבית, להן אבא שלי היה מאזין ומתפלל, ויש גם את המוזיקה הישראלית. אני הייתי מחובבי ז'אנר מוזיקת הקסטות של התחנה המרכזית, ובסופו של דבר מה שאתה שומע בבית אלה ההשפעות שלך.

"רציתי להרים מופע שבעצם משלב את כל התרבויות שגדלתי עליהן"(צילום: ענת מוסברג)

אמרת שגדלת על זמרי הקסטות של התחנה המרכזית. את מרגישה שהן זכו לעדנה מאוחרת?

"אף פעם לא ממש התייחסתי לזה ככה. מאוד אהבתי את דקלון, אהובה עוזרי, זהר ארגוב. כילדה אלה היו נשמעות לי יצירות נפלאות. אבא שלי תמיד היה אומר שהאמת צפה, היא לא שוקעת, ואם שרו פה את המוזיקה הזו לפני 40 שנה והיא עדיין חיה ובועטת - כנראה שהיו בה גם אמת וגם יופי. בסופו של דבר זה הקובע העיקרי של הדברים האלה, ואם הזמן לא השכיח אותן אז כנראה שמדובר באמת ביצירות שיישארו פה לעוד הרבה זמן וצריך להתייחס אליהן כיצירות לכל דבר".

את עצמך הרגשת מקופחת אי פעם?

"רק אם אתה מחליט שאתה מקופח אתה הופך להיות מקופח, זה הכל בהרגשה. אני לא הרגשתי מקופחת, זה לא עבר אליי הדברים האלה. אבא שלי תמיד היה אומר לנו לזכור שאלוהים ברא את כולנו שווים, עם אותן תכונות. זה שאחר כך בני אדם מתעסקים בשוני ביניהם זה כבר בעיות שלהם".

מקופח הוא מי שמאמין שהוא כזה. צדקה(צילום: רפי דלויה )

ספרי קצת על השיר, "מי ישקני יין".

"זה בעצם שיר ששרים לחתן יום לפני יום חתונתו. יין, נאמר עליו שהוא משמח לבב אנוש. בסופו של דבר 'השקיני מן היין' זה 'תשמחי אותי'. החתן אומר לכלה 'אם תשמחי אותי אהיה לך עבד, אעשה את כל מה שתרצי, וכל מה שאני מבקש ממך זה שתעשי אותי בן אדם שמח' וזה הדבר הכי חשוב שיש. לשמח אחד את השני".

נשמע כמו עסקה טובה.

"לגמרי. שתו כל היום".  

"מי ישקני יין"

מילים ולחן: מקורות השומרונים 

קום קח כדך בידיך

והשקני מין היין

שלושה מוזמנים

הראשון הוא אני

השני ישיר

שלישי ישקני יין

עבד עבדים אהיה לו

עבד עבדים אהיה לו

Who will bring me to drink from the wine

I will be for him slave of slave

Stand up! Take your jug in your hands

And let me drink from the wine.

Three invited

The first is me

The second is singing

The three giving me to drink from the wine

I will be for him slave of slave

I will be for him slave of slave