שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    טיפוח הכישרון או הצבת סטיגמה? להיות מחונן
    בישראל 20 אלף תלמידים מחוננים, בחמש השנים האחרונות זינק מספר התלמידים שעברו את המבחן. חלקם נאלצים להתמודד עם מציאות לא פשוטה: "זה יכול להוביל לנתק חברתי". כיצד מאתרים את התלמידים ועד כמה מעורבים ההורים?

      

    ההתמודדות במערכת החינוך עם מחוננים    (צילום: רועי עידן, אלי סגל )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בעוד פחות משבועיים תחל שנת הלימודים תשע"ז ומנתונים שהגיעו לידי ynet עולה כי בשנה הקרובה יהיו בישראל כ-20 אלף תלמידים מחוננים בכיתות ב'-י"ב. בשנת 2016 יש בישראל 2,400 תלמידים מחוננים בכיתות ב'-ג', לעומת 2,043 באותם גילאים ב-2012. מדובר בעלייה של כ-20 אחוז בחמש שנים. כיצד מאתרים את התלמידים המחוננים, עד כמה ההורים מעורבים בתהליך, וכיצד היותו של התלמיד מחונן משפיע עליו מבחינה חברתית?

     

    מדי שנה מבצע משרד החינוך, באמצעות זכיינים של האגף למחוננים ומצטיינים במנהל הפדגוגי, הליכי איתור לתלמידים מחוננים בכל הארץ. ההליך מחולק לשני שלבים: בשלב הראשון נערך מבחן בכיתות ב' במגזר היהודי ובכיתות ג' במגזר הערבי, לאיתור ראשוני של התלמידים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להשתתפות בתוכניות המחוננים. התלמידים שנמצאים בטווח 15 אחוז מהציונים הגבוהים ביותר מוזמנים לגשת לשלב השני, מבחן נוסף שמתקיים במרכזים עירוניים ואזוריים.

     

     העלייה במספר התלמידים המחוננים מ-2012
    העלייה במספר התלמידים המחוננים מ-2012
     

    התלמידים שנמצאים בשלושת האחוזונים של הציונים הגבוהים ביותר מופנים לתוכניות הייחודיות למחוננים, ויוצאים פעם בשבוע לאחד מ-57 מרכזי המחוננים שפועלים הארץ. האופציה השנייה היא כיתות מחוננים בבתי הספר, כאשר בחינוך היסודי יש כיום שבע כיתות כאלו בלבד ברחבי הארץ, בעוד שבחינוך העל יסודי יש כ-100. במרכזים התלמידים המחוננים זוכים לשעות העשרה שמותאמות פדגוגית לטיפוח יצירתיות, סקרנות, חשיבה רב תחומית, פתרון בעיות בסדר גבוה, שבאים לידי ביטוי פחות בבית הספר.

     

    אם יש תלמידים שלא צלחו את מבחני האיתור, הוריהם יכולים לערער על הציון והם ייבחנו פעם נוספת. אם הורים סבורים שילדיהם עדיין לא בשלים להתמודד עם מבחני האיתור – נשמרת לתלמידים הזכות להיבחן שנה או שנתיים לאחר מכן. פרט לכך מתקיימים מבחנים גם במעברים שבין היסודי לחטיבה ובין החטיבה לתיכון.

     

    מנחם נדלר, מנהל אגף מחוננים במשרד החינוך, אומר כי יש שלוש סיבות עיקריות לעלייה המתמדת במספר התלמידים המחוננים. "הראשונה - עלייה במודעות של ההורים לתוכניות הייחודיות. בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר הורים שמגישים ערעורים וליותר בתי ספר שמשתתפים בהליך האיתור. הסיבה השנייה היא שינוי סדרי הקבלה שנעשה לפני שלוש שנים. עברנו לסף קבלה ארצי, והמשמעות היא שילד שאותר כמחונן ביישוב בדואי בדרום או ביישוב בצפון או במרכז הארץ - הוא אותו מחונן. הסיבה השלישית היא הגידול באוכלוסייה".

     

    "מרגיש יחס שונה"

    התלמיד המחונן יהונתן בן יעקב יחל את לימודיו בכיתה ט' בבית ספר שרת בכפר סבא, אחרי שבשנותיו ביסודי נסע פעם בשבוע למרכז מחוננים. בחטיבה הוא למד בכיתת מחוננים, ובמקביל המשיך לצאת אחת לשבוע למרכז העשרה. בן יעקב כבר חושב על תואר ראשון ובשנת הלימודים הקרובה יחל לקחת קורסים בפיזיקה באוניברסיטה הפתוחה. "להיות מחונן זה לחשוב בצורה שונה, זו למידה ברמה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים מטלות שהמטרה שלהן היא להבין את הנושא, לדון בו, אנחנו לא משאירים דברים על פני השטח".

     

    בן יעקב. "יש בתים בהם ההורים מעורבים בצורה קיצונית מאוד"
    בן יעקב. "יש בתים בהם ההורים מעורבים בצורה קיצונית מאוד"
     

    עובדת היותו מחונן גבתה מבן יעקב מחיר חברתי במהלך השנים. "ברמה החברתית אתה מרגיש יחס שונה, פתאום אתה חנון, נוצרת עלייך סטיגמה וזה לא הכי תורם לקשרים חברתיים. אם האישיות שלך באמת שונה משאר התלמידים, זה יכול להוביל לנתק חברתי. אני למשל התרחקתי מרוב הכיתה שלי ביסודי, אבל מוצאים חברים אחרים". בן יעקב מספר כי מהבחינה הזו למידה בכיתת מחוננים היא קלה יותר. "כולם כמוך, אבל עדיין מאוד שונים ממך. מצד שני הדיונים בכיתה כזו תמיד מסובכים, כי כל אחד מביא את הדעה שלו".

     

    בן יעקב מספר כי הוריו משתדלים לעקוב מרחוק אחר לימודיו ולא לוחצים אותו יתר על המידה. "אני מאוד דוחף את עצמי. לפעמים הייתי רוצה שהם ידחפו אותי יותר. אני יודע שיש בתים בהם ההורים מעורבים בצורה קיצונית מאוד".

     

    נדלר אומר כי במשרד החינוך מודעים לסוגיה הזו. "אנחנו עובדים מול בתי הספר עם מדריכים פדגוגיים וחברתיים, והמטרה היא שהמוסד לא יכניס את התלמידים האלה לבועה, אלא להיפך, יערב וישתף אותם בנושאים חברתיים-שכבתיים. יצרנו כמה מודלים בנושא הזה כמו כיתה חצי פתוחה, חלק מהשיעורים נעשים במסגרת כיתת המחוננים וחלק בכיתות מעורבות".

     

    מהי מידת המעורבות של ההורים בכל הקשור לילדיהם המחוננים?

    "מצד אחד המודעות הולכת וגדלה כי הם רואים שיש במערכת פתרונות לדחוף את הילדים האלה קדימה. מצד שני יש הורים שדוחפים יתר על המידה ומבקשים להביא את ילדיהם להישגים באמצעות קורסים פרטיים שמכינים את התלמידים למבחנים הללו".

     

    ד"ר מילר. "הרבה הורים עושים קורסי הכנה כדי שהילד יצליח"
    ד"ר מילר. "הרבה הורים עושים קורסי הכנה כדי שהילד יצליח"
     

    נדלר מציין כי מדובר בתופעה מוכרת שמשרד החינוך מתנגד לה בתוקף. "אנחנו לא יודעים מה היקף התופעה, אבל בכל המחוזות אנחנו שומעים על חברות שונות שמגיעות לשערי בתי הספר, מחלקות פליירים ומבטיחות הבטחות. הכי חמור אם תלמיד עבר את המבחן שלנו רק בגלל הקורס הזה והוא לא באמת מחונן, כי אז אנחנו מציבים אותו מול אתגרים שלא מתאימים ומסתכלים אותו".

     

    נדלר מציין כי יש גם הורים שמתעקשים שילדיהם יתנסו במבחנים יותר מפעם אחת. "הם שולחים את הילד למבחני האיתור פעם שנייה, שלישית ורביעית. אבל צריך להבין שיש גם תלמידים שזה לא מתאים להם".

     

    האם התחלת המיונים בכיתות ב' ו-ג' לא מוקדמת מידי?

    "זו שאלה שאנחנו מתלבטים בה כל הזמן. לפני עשור הורדנו את הגיל בשנה, בשני המגזרים. בקרוב יתקיים במשרד החינוך דיון מעמיק בנושא. ביקשנו חוות דעת בינלאומיות והשוואות לתוכניות אחרות בעולם בשאלת הגיל הנכון".

     

    ד"ר ארז מילר הוא מרצה במחלקה לחינוך מיוחד במכללה האקדמית

    אחווה, פסיכולוג חינוכי מומחה.

     

    מהי המשמעות של ילד מחונן מבחינת ההורים , איך הם צריכים להתייחס אליו?

    ד"ר מילר: "קודם כל ברוגע ובשלווה. אחד הדברים המשמעותיים שקורים לקראת מבחני האיתור זה המון לחץ על הילדים, הרבה הורים עושים קורסי הכנה כדי שהילד יצליח ויהיה לו את הסיכוי הכי טוב. זה מבורך מצד אחד אבל מצד שני עולה השאלה האם יש לתלמיד את הבשלות הרגשית להבין את המשמעות של הלחץ של הדברים.

     

    "יחד עם זאת, ילד שמראה כישרונות ועניין, חשוב מאוד לטפח את זה", מוסיף ד"ר מילר. "צריך להיות מודע לחוגי העשרה. למשל חוג לגו הנדסי, דבר שנהדר גם לבנים וגם לבנות, מלמד עקרונות של הנדסה ותוך כדי זה בונים כלים, מכשירים, מבנים שמיישמים את העקרונות הללו. זה יכול להיות העשרה בקריאה, במוזיקה, במשחקים דידקטיים, לא דידקטיים. המטרה היא לא רק ללמוד עוד, אלא ללמד אותו לחשוב בדרך אחרת ולתת לו מגוון רחב של כלים לביטוי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "טיפוח הכישרון או הצבת סטיגמה? להיות מחונן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים