הטוב הרע והמכוער: הרגעים הגדולים בריו
מעל 10,000 ספורטאים סיפקו דרמה בלתי פוסקת באינספור תחרויות במשחקים האולימפיים. זה הזמן להיזכר בתמונות היפות, המרגשות והכובשות ביותר מברזיל
אולימפיאדת ריו 2016 הסתיימה וזה הזמן להתרפק על הרגעים הגדולים ביותר. בעידן שבו אין דבר שמצליח לחמוק מעדשת המצלמה, 16 ימים של תחרויות עוצרות נשימה וסיפורים אנושיים הם כל מה שאפשר לחלום עליו.
כמו בכל אולימפיאדה, הרגע המכונן הראשון הוא הדלקת האש האולימפית. ונדרליי דה לימה, מרתוניסט עבר ברזילאי שהחמיץ מדליית זהב באולימפיאדת אתונה בגלל כומר אירי תמהוני שפרץ למסלול ודחף אותו, זכה לכבוד הגדול והוציא לדרך את המשחקים.
כוכב הרשת הראשון במשחקים האולימפיים הגיע מהאי טונגה. פיתה טאופאטופה, לוחם טאקוונדו ונושא הדגל של המדינה הצנועה, צעד בחזה חשוף כשהוא משוח בשמן וסיפק את הרגע הביזארי הראשון.
עדיין קשה לתפוס את המספרים עליהם מצביע ווייד ואן ניקרק, רגע אחרי שניפץ את שיא העולם ב-400 מ'. הדרום אפריקאי חרך את המסלול בכל מובן המילה ושיפר ב-15 מאיות את השיא של מייקל ג'ונסון מ-1999.
סימון ביילס הפכה לאחד השמות המוכרים בעולם, כזה שמוזכר בשורה אחת עם מייקל פלפס ואוסיין בולט. המתעמלת האמריקאית, בת 19 בלבד, הצליחה פעם אחר פעם להדהים את כולם ולבצע תרגילים שהיו נראים עד היום בלתי אפשריים.
דיאנדרה ג'ורדן ורייגן סמית' בתמונה במפגש גבהים. ככה נראית מתעמלת הקרקע האמריקאית (1.37 מ') ליד כדורסלן הנבחרת (2.11 מ'). מהם 74 ס"מ לעומת הרוח האולימפית?
כאן הוא עוד התחמם. אוסיין בולט הביט לאחור בחצי הגמר ל-100 מ'. מיותר להזכיר שהוא המשיך למדליית זהב שלישית ברציפות במרחק הזה ושתיים נוספות בריו.
התחרויות במים הולידו מקרים מוזרים וביניהם גם תופעת המצילים שזכתה לעניין רב, אבל יותר מכך, המים הירוקים שזעזעו את השחיינים והצופים. בוועדה המארגנת הסבירו שהסיבה היא האצות. אנחנו מעדיפים להישאר יבשים.
על התמונה הבאה באמת שאין מה להוסיף.
הקופץ במוט הצרפתי, רנו לאווילני, הפך לאויב הקהל המקומי, רק מכיוון שהתחרה בגמר מול תיאגו דה סילבה הברזילאי. לאחר מכן, הוא הסתבך עם האוהדים בעולם כולו בעקבות אמירה אומללה. אבל כשעלה על הפודיום והתפרק, אי אפשר היה שלא להתרגש איתו.
לא מעט קרובי משפחה הגיעו לברזיל והתחרו אחד לצד השני, במקביל או אפילו נגד. התאומות האנר מגרמניה לקחו את ריצת המרתון צעד אחד קדימה וחצו יחד את קו הסיום.
המרתוניסט האתיופי פייסה לילסה חצה את קו הסיום בריו שני והניף את ידיו בתנועת איקס, תנועת מחאה של בני אורומיה, אחת מתשע המדינות המרכיבות את אתיופיה, נגד האלימות המשטרתית במהלך הפגנות נגד הממשלה במקום. לילסה המודאג לעתידו, אמר: "אם לא יהרגו אותי כשאחזור, יכלאו אותי. עוד לא החלטתי, אבל אולי אעבור למדינה אחרת".
הפרשה שהחלה עם ספורטאי מעוטר שנשדד, הסתיימה בתור בדיה מביכה למדי. ראיין לוכטה הודה שנהג בילדותיות כשהמציא את הסיפור כולו, אך המעשים שלו ייחרטו כאחד האירועים הזכורים בריו 2016.
צמד שחקניות כדורעף החופים ממצרים זכו גם הן לתהילה קצרה במהלך המשחקים האולימפיים. ההופעות שלהן בבגדים לא שגרתיים לחוף הים, קיבלו חשיפה ברחבי הגלובוס.
ארבע שנים של עבודה קשה ולפעמים אף חיים שלמים עשויים להיגנז ברגע אחד של חוסר מזל. כך קרה לאבי ד'אגוסטינו האמריקנית שנפלה בריצה ל-5,000 מ'. על אף קרע ברצועה הצולבת, היא הצליחה לסיים את המקצה, רגע אחרי שניקי המבלין מניו זילנד עזרה לה לקום. השתיים קיבלו מהוועד האולימפי פרס להפגנת רוח ספורטיבית, שחולק 17 פעמים בלבד.
בביצה הקטנה שלנו, יש נטייה להיות מרוכזים בפרובינציליות ולא לשים לב לאירועים האחרים, אך גם במדינות אחרות עסקו בתקרית של אורי ששון ואיסלאם א-שהאבי המצרי.
האיש שכל כך אוהב את המצלמה, בדרך כלל שם את השואו בצד לעשר או עשרים שניות ומתרכז בדבר השני שהוא הכי טוב בו - ריצה. בחצי הגמר ל-200 מ', אוסיין בולט לא הצליח להתאפק ושאל את אנדרה דה גראס הקנדי לאן הוא ממהר.
"הספורט מגשר בין עולמות", גורסת הקלישאה. הונג און ז'ונג מצפון קוריאה ולי און ז'ו מדרום קוריאה הוכיחו שהן לא חלק מהמאבקים הפוליטים והציגו אחווה בתחרות ההתעמלות.
רגע השיא הראשון מבחינת הברזילאים הגיע בזכייה של רפאלה סילבה במדליית הזהב. היא השלימה את התסריט ההוליוודי שהחל בילדות קשה בפאבלות והסתיים בניצחון במשקל עד 57 ק"ג בג'ודו.
לא רק בולט ופלפס. המשחקים האולימפיים בריו הציגו כמה אלופים בלתי מעורערים ואחד מהם הוא מו פראח שזכה בזהב ב-5,000 מ' וב-10,000 מ'.
צ'ין קאי, קופץ למים מסין, התעלה על כל הצעת נישואין בהיסטוריה כשכרע על ברכיו, רגע אחרי שבת זוגו בשש השנים האחרונות, חה זי, זכתה במדליית כסף בקפיצות למים.
לא בכל יום רואים את השחיין הטוב בהיסטוריה חולק מקום על הפודיום עם שני שחייני על נוספים, צ'אד לה קלו ולאסלו צ'ה אחרי שסיימו באותו בזמן בדיוק. מדהימה עוד יותר היא העובדה שג'וזף סקולינג מסינגפור ניצח את שלושתם.
איזו דרך לזכות במדליית זהב. שוניי מילר מהבהאמס זינקה והצליחה לחצות ראשונה את קו הסיום בגמר ל-400 מ'. אליסון פליקס נותרה עם הכסף ועם לא מעט מחשבות על שינוי הטקטיקה בפעם הבאה.
זה היה קשה, זה היה מתסכל וזה היה ארוך, אבל בשורה התחתונה, ברזיל זכתה לראשונה בתולדותיה במדליית זהב הטורניר הכדורגל האולימפי. ניימאר הפך במהלך הדרך מגיבור לאויב האומה ובחזרה, וכל המסע הארוך התפרץ אחרי הפנדל המכריע.
16 ימים של תחרויות מסביב לשעון הסתיימו וכעת מתחילות ארבע שנים של המתנה עד לאולימפיאדה הבאה. מצד אחד, מדובר בזמן שמרגיש כמו נצח. מצד שני, זה מה שהופך את האירוע לגדול כל כך.
לפנייה לכתב/ת 
