שתף קטע נבחר

הקבוצה הישראלית בדרך לירח: "SpaceIL הפתיעו את כולם"

בוועידת הפסגה הבינלאומית האחרונה של תחרות "גוגל לונאר אקספרייז" שמתארחת בתל אביב, סיפרה מנהלת התחרות שאנדה גונזלס על "אפקט אפולו" שעשוי לקרות בישראל, על תעשיית החלל שנשלטת בידי גברים וגם על הציפיות הגבוהות מהצוות הישראלי

ב-20 ביולי 1969, מיליוני אמריקנים נצמדו אל מקלטי הטלוויזיה בגאווה: הנחיתה ההיסטורית על הירח היתה ועודנה אירוע מכונן בקנה מידה גלובאלי, והיא מצליחה לספק השראה לכל מי שחולמים על גבולות רחוקים בשמיים עד היום. זה היה "רגע האפולו" של החברה האמריקנית, ועם קצת מזל והרבה נחישות - יכול להיות שבתוך שנה נוכל גם אנחנו בישראל לחוות "רגע אפולו" שכזה, גם אם במימדים קטנים יותר.

16 צוותים, ירח אחד. משתתפי התחרות מתארחים בתל-אביב (צילום: אלון הדר) (צילום: אלון הדר)
16 צוותים, ירח אחד. משתתפי התחרות מתארחים בתל-אביב(צילום: אלון הדר)

 

עמותת SpaceIL מייצגת את המאמץ הישראלי הפרטי במסגרת תחרות "גוגל לונאר אקספרייז", להנחתת רכב חלל בלתי מאויש על הירח. התחרות, שהוכרזה רשמית בשנת 2007, שואפת להביא לידי ביטוי כלכלת מחקר חלל מסוג חדש - כזו שפתוחה לכלל האזרחים ולא שמורה למעצמות. לרעיון של מעורבות ציבורית בחקר החלל יש זרועות חינוכיות ארוכות, שכוללות בראש ובראשונה עידוד וטיפוח של מצוינות בתחומי ההנדסה והמדעים בקרב תלמידים וצעירים. 

בשנים שחלפו מאז הוכרזה התחרות, צוותים מרחבי העולם הצטרפו ונשרו ואילו קו הסיום הלך והתרחק, וכיום הוא מתוארך לסוף שנת 2017. במסגרת התחרות נערכת בכל שנה ועידת פסגה בינלאומית, אירוע שמטרתו לחבר בין הצוותים השונים, להחליף רעיונות ולהתעדכן בהתפתחויות. השנה, נבחרה הקבוצה הישראלית של SpaceIL לארח את הוועידה האחרונה בהחלט בתל-אביב, באירוע שנפתח אתמול (רביעי) וצפוי להימשך שלושה ימים.

 

הישראלים היו הראשונים לקנות כרטיס טיסה לירח

נכון להיום מתחרים על הזכות להנחית רכב חלל בלתי מאויש על הירח 16 צוותים מרחבי העולם. הנציגות הישראלית SpaceIL, היא עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה בשנת 2011 במיוחד עבור התחרות. באוקטובר 2015, חתמה על הסכם שיגור עם חברת Space X של אילון מאסק, ובכך היתה הקבוצה הראשונה בתחרות להבטיח לעצמה כרטיס לירח.

מקווים לאפקט אפולו. החללית הישראלית (צילום מסך) (צילום מסך)
מקווים לאפקט אפולו. החללית הישראלית(צילום מסך)


"SpaceIL באמת הצליחו להפתיע את כולם", מספרת שאנדה גונזלס, מנהלת בכירה ב"גוגל לונאר אקספרייז", כשהיא נשאלת על סיכויי הצוות הישראלי לנצח בתחרות. "במהלך השנים התקשורת התמקדה תמיד בשתי קבוצות וטענה שהן מובילות את המירוץ, אבל מה שיפה בתחרות הזאת זה אלמנט ההפתעה, והיום הצוות הישראלי נחשב למועמד מוביל. אבל אין לנו דרך לדעת מי הולך לנצח את זה".

שאנדה גונזלס, באירוע הפתיחה של ועידת הפסגה הבינלאומית (צילום: אלון הדר) (צילום: אלון הדר)
שאנדה גונזלס, באירוע הפתיחה של ועידת הפסגה הבינלאומית(צילום: אלון הדר)

 

מחקר חדש, כלכלה חדשה

ניצחון בתחרות יקנה לצוות שינחית בהצלחה את רכב החלל שלו, יתקדם 500 מטרים על פני השטח ויצליח לשגר חזרה תמונות ברזולוציה גבוהה - פרס של 20 מיליון דולרים. המקום השני יזכה בחמישה מיליון דולרים, ויש קטגוריות "קטנות" שיעניקו לזוכים מיליון דולרים. בסך הכל, תעניק גוגל 30 מיליון דולרים במסגרת התחרות.

 

אנחנו מדברים כל הזמן על "אנשים פרטיים", אבל בסוף מדובר בסכומים מאד גדולים שמושקעים בתחרות. איך כסף פרטי מתיישב עם המטרות החינוכיות?

 

"גוגל שמה הרבה מאד כסף כדי להבטיח שנוכל בכלל לקיים את התחרות, אבל גם לתת תגמול עבור המשתתפים", אומרת גונזלס. "אני יודעת ש-30 מיליון דולרים נשמע כמו הרבה כסף, אבל התקווה היא שהסכומים שיושקעו יהיו גבוהים יותר מסכום הזכיה. לקחת משימה לירח זה דבר שעולה הרבה מאד כסף, נדמה לי ש-SpaceIL גייסו בסביבות ה-80 מיליון דולרים. הם באמת היו פנומנליים בתהליך גיוס הכספים שלהם, בייחוד כשמדובר בעמותה ללא מטרות רווח שמתרכזת בעיקר בחינוך, לא רק של ילדים - אלא גם של הציבור הכללי, לגבי המשמעות של חקר החלל. כמובן שיש מיליונרים שתומכים בפרויקטים האלה, אבל נדמה לי שיש הרבה מאד אנשים רגילים שפשוט כתבו צ'ק על-סך 100 דולרים רק בגלל שהם כל כך מאמינים במשימה".

 

גברים ממאדים, נשים על הירח

גונזלס הצטרפה לצוות שמניע את התחרות בשנת 2009, ומאז הספיקה למלא תפקידים שונים עד שהתמקמה בעמדת מפתח, ה-Prize Lead. "המומחיות שלי היא בקשרי לקוחות ובפיתוח של פרויקטים שקשורים למעורבות מדעית בקהילה", היא מספרת. "יש לנו שתי מטרות מרכזיות עם התחרות הזאת, הראשונה היא דחיפה אל עבר גבולות חדשים של חקר החלל. אם את חושבת על מחקר חלל בשנות ה-60 וה-70, זו הדרך הישנה שבה נהגו לעשות את הדברים. אנחנו מנסים להתקדם משם, להגיע לטכנולוגיות חדשות וכמובן לאפשר לאזרחים פרטיים להיות מעורבים בפרויקטים האלה. המטרה השניה תמיד היתה קשורה במעורבות עם הקהילה, להיות מקור השראה ולגרום לאנשים לרצות ולרדוף אחרי קריירה בהנדסה ובמדעים, יש כל כך הרבה עבודות בתוך התעשייה הזאת".

 

את אישה בעמדת מפתח, בתעשייה שהיא גברית באופן מובהק.

 

"זה אתגר גדול מאד, אני חייבת לומר, לעבוד בתוך התעשייה הזאת. קרו מקרים שבהם במהלך העבודה על התחרות אנשים חשבו ברצינות שאני עוזרת של מישהו, ואפילו שאלו אותי אם אני יכולה להביא להם פפסי. רגע אחר כך הם כבר רואים אותי צועדת לבמה ומתחילה לנאום. אז כן, זו תעשיה שמאד נשלטת על ידי גברים, ואני מקווה שהעובדה שאני מנהלת את כל הפרויקט העצום הזה בשווי של מיליוני דולרים, זה ייצוג טוב עבור אחרות".

 

יש נשים בצוותים המתחרים?

 

"יש נשים, אבל לצערי לא בעמדות הניהוליות של הצוותים. יש לנו כאן כמה מהנדסות, אבל בוודאי שזה לא מספיק. הסוד הקטן שלי פה, הוא הפרויקט שאנחנו עושים שהוא מעין גרסה של התחרות - אבל לילדים. הם עושים בדיוק מה שהצוותים פה עושים, ואני כל כך גאה בפרויקט הזה בעיקר בגלל שיש בו הרבה מאד ילדות צעירות שלוקחות בו חלק ושואבות השראה. אני פשוט יודעת שבעוד 15 שנים אנחנו נהיה בנקודה אחרת מהבחינה הזאת".  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים