שתף קטע נבחר

ונדליזם בגן הלאומי ואתר עתיקות בשומרון: גרפיטי ומצבה שבורה

בגן ליד שכם, שמכיל את שרידי העיר הקדומה שומרון, תיעד ynet הרס רב של אתרים מתקופת התנ"ך ומראשית הנצרות. בין היתר נעקרו מושבי אבן ועמוד שיש רומאי הפך למחסום. ראש המועצה האזורית שומרון: "הפקרות של אוצרות היסטוריה". יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים: "מודעים למצב"

 

 

כתובות גרפיטי בערבית, עמוד שיש עתיק שהפך למחסום כביש, שרידי צמיגים שרופים ומצבה מנותצת. אלה הם רק חלק מהמראות שנחשפו באחרונה בגן הלאומי שומרון (סבסטיה), שממוקם כ-10 קילומטרים מצפון לשכם וכקילומטר מצפון ליישוב שבי שומרון. במועצה האזורית שומרון מחו על כך שבתוך הגן הונף דגל פלסטין. ראש המועצה יוסי דגן אמר בעקבות הממצאים במקום: "זוהי הפקרות של אוצרות היסטוריה וארכיאולוגיה בני אלפי שנים".

 

ביקור בגן הלאומי חושף מציאות קשה של השחתה והרס אתרים וחפצים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות לאומית מתקופת התנ"ך ומראשית הנצרות. באתר הארכיאולוגי שהוגדר על ידי חוקרים כארמון ההיסטורי של בית עמרי - שושלת המלוכה הישראלית המפוארת - יצקו אלמונים בסיס בטון מעוטר ברימוני הלם משומשים, ועליו העמידו עמוד ברזל עם דגל פלסטין. בלחץ המתיישבים בשומרון פעל צה"ל להוריד את הדגל בתחילת השבוע. הכוחות אף הסירו את עמוד הברזל אך יציקת הבטון נשארה.

 

עמוד שיש רומאי מתקופת הקיסר אוגוסטוס, שאותו הקימו פועליו של המלך הורדו, נגרר מהמקום שבו התגלה והפך למחסום כביש המונע מכלי רכב להיכנס אל האתר.

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

בכנסייה הביזנטית, שבה לפי המסורת מימי הביניים קבור ראשו של יוחנן המטביל, התגלו כתובות גרפיטי בערבית על עמודים וקירות. במקום אחר באתר נותצה ונהרסה מצבה של קבר נוצרי עתיק.

 

בתיאטרון הרומי, שהיה שמור היטב, נעקרו מושבי אבן ובוצעה חפירה בלתי-חוקית לתוך התיאטרון למטרת שוד עתיקות. במקביל, בשבילי האתר ניתן למצוא שרידי צמיגים שרופים ודגלי פלסטין שמתנופפים בין העצים.

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

הארכיאולוג פרופ' אברהם פאוסט, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר אילן, אמר כי האתר הוא בעל חשיבות היסטורית ושהוונדליזם וההרס מזעזעים. לדבריו, "כואב הלב, זה מאוד מצער. חייבים לשמור על האתר. מדובר בעיר בעלת ערך תרבותי יהודית ונוצרית הקשור לכל העולם. האתר לא שנוי במחלוקת מדעית. זו הייתה עיר מפוארת ששימשה כבירת ישראל במשך 150 שנה, מהקמת העיר על ידי עמרי מלך ישראל ועד להחרבתה על ידי ממלכת אשור, והיא אף מוזכרת בכתובות אשוריות".

 

האתר הארכיאולוגי הענק, שכולל בתוכו את בירת ממלכת ישראל הקדומה, נוסד לפי ספר מלכים על ידי המלך עמרי בשנת 880 לפנה"ס ושמה נגזר משמו של המוכר - שמר. רבים מסיפורי התנ"ך המפורסמים התרחשו בתחומי האתר. בין היתר מדובר על "בית השן" - הארמון של המלך אחאב ומלחמתו באליהו הנביא, ארבעת המצורעים בשער המלך ונבואות עמוס הנביא על השומרון.

 

ליווי צבאי למבקרים יהודים 

האתר עצמו נמצא בשטח C בשליטה ישראלית, אך מגרש החנייה שלו וכביש הגישה נמצאים בשטח B בשליטה פלסטינית. בכפר הפלסטיני סבסטיה הצמוד לגן הלאומי קיימת תשתית לתיירות נוצרית ואוטובוסים עם מדריכי טיולים פלסטינים מבקרים בו בחופשיות. מנגד, תיירים ומבקרים יהודים חייבים בליווי צמוד ואבטחה של הצבא.

 

יאיר אלמקייס, ראש מרכז סיור ולימוד שומרון, הוביל את הסיור לצילום השחתת האתר. לאחר שהצבא ביטל באופן מפתיע את אבטחת הסיור נאלצנו להסתנן דרך השטח אל האתר כדי לעקוף את הכפר סבסטיה, ששוכן בכניסה לאתר ושולט על הציר.

 

אלמקייס, שנהג להדריך קבוצות באתר בקביעות במשך השנים, טען כי בחודשים האחרונים קיים קושי להגיע לגן הלאומי וההרס וההשחתה של העדויות הארכיאולוגיות החשובות מראשית תולדות עם ישראל - עצוב וכואב. "אני מאוד כועס ומודאג", אמר אלמקייס. "אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות לאומית נופל בין הכיסאות ואף אחד לא מטפל בו".

 

ברשות הטבע והגנים, שאליה משתייך הגן, טענו כי המקום לא נמצאה בשליטתה וכי "לכל תגובה יש לפנות למנהל האזרחי". מיחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה כי "ההגעה לאתר סבסטיה מחייבת ליווי של כוחות הביטחון בעת כל כניסה, זאת לאור המציאות הביטחונית שישנה במקום. אנו מודעים למצב הקיים באתר ובכפוף לשיקולים מבצעיים מבוצעות כניסות אליו כדי לפתח אותו. יחידת שמורות הטבע של המנהל האזרחי וכוחות הביטחון פותחים את האתר לציבור הרחב בסוכות ובפסח, תוך השקעת מאמצים רבים ומתן מעטפת ביטחונית לנושא".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אסף קמר
השחתה בגן הלאומי שומרון
צילום: אסף קמר
מומלצים