העתקת מפעל האמוניה לדרום: לממשלה יש זמן

דו"ח מוניטור חדש של המרכז להעצמת האזרח על מפעל האמוניה חושף סחבת, חוסר תיאום ומכרז שנגרר. הדו"ח, העוסק בהחלטת הממשלה להעתקת מפעל האמוניה לנגב מ-2013, סוקר את ההליכים המתמשכים וכיצד לא ייושמו החלטות.

בלב התהליך של העתקת המפעל עומד מכרז ממשלתי שבו אמור להיבחר זכיין שיבצע את העתקת המפעלים. בזמן שהחלטת הממשלה קבעה את ספטמבר 2015 כתאריך אחרון לביצוע המכרז ואת אוגוסט 2016 לחתימה עם הזכיין - עדיין לא פורסם שמן של החברות המתמודדות. הצפי העדכני להתקדמות עם חתימת החוזה יהיה לא לפני תחילת 2017. במקרה הטוב המפעלים יעותקו לדרום רק ב-2020.

"אחד הדברים שלכדו את תשומת הלב היה כמה הזקן של ההחלטה הזו ארוך", אומר תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "כשבדקנו את ההיסטוריה של ההחלטה הזו ראינו שלמעשה הסיפור הזה מתחיל ממלחמת לבנון השניה ואילך. למעלה מעשור שדו"ח האמוניה הוא נושא ציבורי שצריך לטפל בו. והנה אוטוטו אנחנו בספטמבר 2016 ואפילו זכיין במכרז אין. המשך הכל כך ארוך של התהליך יוצא דופן".

שלוש שנים לאחר המועד שנקבע בהחלטת הממשלה. אחת הסיבות לעיכוב המשמעותי במכרז היא מתווה הגז. מפעל האמוניה מבוסס על אספקת גז טבעי וכיוון שמתווה הגז הביא למחירי שוק לא מפוקחים ולמעשה גבוהים מהמתוכנן, המכרז הפך לא כדאיי עבור יזמים. הדבר יצר עיכוב בתהליך המכרז ורק לאחרונה גובשו הגנות פיננסיות ליזמים שאמורות לפתור את הבעיה שנוצרה.

בשורה התחתונה - הממשלה מקדמת את מתווה הגז, אך מעכבת את ההחלטה שלה עצמה בעניין מפעל האמוניה. "יש סיפור מתווה הגז. ופה זה מאוד מעניין. מה שקרה כאן זה שבעוד שביד אחת המדינה לוחצת על קידום מתווה הגז, על כל המאבק הציבורי, אבל ביד שניה היא קיבעה מחיר שוק ש'דופק' את מפעל האמוניה. המחיר החדש שנקבע במתווה הוא מחיר עבור מי שאמור להפעיל את המפעל, וזה מחיר לא משתלם. זה היה חסם שעד לפני כמה חודשים היה חסם מאוד גדול. כרגע הוא נפתר באמצעות חבילת סיוע שהבטיחו לזכיינים שטרם נבחרו. אבל זו דוגמא טובה איך יד אחת מקדמת מדיניות שאמורה בשוק האנרגיה שבאותה נשימה פוגעת במה שהיד השניה מנסה לעשות. נשרפו חודשים רבים לייצר את מערכת התמריצים לפצות את הזכיינים. וזה אפילו לא עבר את תקציב המדינה. אלה שני פרוייקטים גדולים ולאומיים שמתנגשים".

יש לציין כי בתקופת כהונתו של אבי גבאי כשר להגנת הסביבה חלה תפנית בטיפול במכרז האמוניה, עם ערבויות מהמדינה. "מעבר לסיכון האמיתי שיש פה לאזרחים, יש עניין פסיכולוגי לא קטן. מיליון איש יושבים וחרדים מהדבר הזה", אמר גבאי. "לקחנו את הנושא ברמה העסקית ופתרנו את הבעיות. מי שבא מהעולם העסקי יודע לפתור בעיות עסקיות. נקודה. וזה ניהול. עושים ישיבות, עוקבים וזה מתקדם. גם שר האוצר הבין את המשמעות".

השר לשעבר, אבי גבאי(צילום: מוטי קמחי)

"סיפור האמוניה הוא ענק", אומר לוטן. "אבל זה מתוייג כנושא ירוק. המשרד להגנת הסביבה הוא לא חזק, ונורא קל לנפנף את הנושאים האלה ולגרור אותם ממשרד למשרד. אבי גבאי לקח את הנושא הכי ברצינות מבין כל השרים. הייתה שם עבודה רצינית. אז הייתה סוג של תקווה לראות את זה עולה על דרך המלך בעקבות מעורבתו. אבל הוא, כפי שידוע התפטר. אין לנו את רמת המחוייבות הפוליטית הזו כמו שראינו".

"מחיר הגז הוא קטסטרופה", אמר השר לשעבר גבאי, שפעל לסיכום חבילת התמריצים עבור היזמים. מחיר הגז נע סביב 4.5 דולר ליחידת אנרגיה לפי המתווה. אך כדי שהקמת המפעל בדרום יהיה כלכלי מי שיזכה במכרז יזדקק למחיר של כ-2.5 דולר ליחידה. בממשלה ידעו שיהיה צורך בפיקוח מחירים, אך ההחלטה על חבילת הסיוע התמהמה.

בינתיים, רק באמצע חודש אוגוסט הוארך המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז להקמת המפעל לייצור אמוניה בדרום לסוף ספטמבר. המכרז עצמו פורסם בסוף יוני 2016. במסגרת ההסכם עם המדינה, המציעים יתחרו על מענק הקמה מהמדינה בסכום מקסימלי של 240 מיליון שקל, ויוכלו גם להציע מענק בעצמם למדינה. בנוסף, המציעים יתחרו גם על גובה הפיצוי שהמדינה תספק , למקרה קיצון שיביא לסגירת המפעל, בגובה מקסימלי של 480 מיליון שקל. "הזזת המועד הוא לא דרמטי. המדינה רוצה מתמודדים טובים. צריך מתמודדים טובים במכרז. אחרי הזכייה במכרז, הזוכה הולך לקבל מימון בנקאי שזה החלק היותר משמעותי. אם ייגשו אליו גופים לא מספיק טובים הוא לא יקבל מימון והכל יחזור להתחלה. אם צריך עוד חודש כדי שיהיו קבוצות יותר טובות שיתחרו זה כלום", אומר לוטן.

מכרז האמוניה היא רק תסמין, ועוד נותר לראות את הצעות המתמודדים במכרז. "המדינה נורא נורא גרועה במכרזים", אומר לוטן. "אנחנו רואים את זה בהרבה החלטות ממשלה אחרת. במכרזי ענק, במכרזים גדולים ומורכבים, למדינה נורא קשה. זה נעשה לא מקצועית ונמרח. יש מכרזי ענק שהמדינה כשלה בהם. זו נקודת חולשה של הממשלה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "יישום החלטת הממשלה להקמת המפעל במישור רותם וסגירת מיכל האמוניה בחיפה, הינו אחד הפרויקטים המורכבים ביותר מבחינה טכנית, הנדסית וכלכלית שעמו התמודד המשרד. אכן התרחשה חריגה מלוחות הזמנים, שנבעה ממורכבות המכרז; מהצורך להפוך אותו לכלכלי - ועל כן, הצלחנו בפעם הראשונה לייצר את התנאים הפיננסיים שיאפשרו את הקמת המפעל; וכן בשל האתגרים החיצוניים שעימם נאלץ המשרד להתמודד - ובכלל זה העדר זמניות גז טבעי ומחיר הגז, בהיותו חומר גלם עיקרי לתפקוד המתקן".

עוד נמסר: "המשרד להגנת הסביבה וועדת המכרזים הבין-משרדית פועלים בכל המרץ לשיפור תנאי המכרז, על מנת לקבל הצעות מיטביות שיובילו להקמת מפעל במישור רותם וסגירת מיכל האמוניה בחיפה. נושא האמוניה עומד בראש סדר העדיפויות במשרד ועל כן אנו פועלים ללא הרף על מנת לסיים את הנושא במהירות האפשרית".