שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יותר נשים, חרדים וערבים: תוספת 6 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה
    השר בנט הציג תוכנית שש-שנתית לתקצוב המוסדות: מ-10 מיליארד שקל יגדל התקציב עד לכ-12 מיליארד ב-2022. המטרות: שילוב הפריפריה, הצלת מדעי הרוח ועידוד מצוינות מחקרית. נשיא הטכניון: "חוקר ישראלי בארה"ב יסכים לוותר על המשכורת שם ולחזור, אבל הוא ירצה מעבדות"

     

    מסיבת העיתונאים, הבוקר (צילום: גיל יוחנן)
    מסיבת העיתונאים, הבוקר(צילום: גיל יוחנן)

    תוספת של שישה מיליארד שקל בשש שנים, שילוב מגזרים פריפריאליים באוניברסיטאות, הגברת שילוב נשים במדעים המדויקים ומהלך הצלה של לימודי מדעי הרוח: שר החינוך נפתלי בנט הציג הבוקר (ג') תוכנית שש-שנתית לתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה עד 2022.

     

    הדברים הוצגו במסיבת עיתונאים שקיים בנט עם יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' יפה זילברשץ, עם יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' פרץ לביא, ועם יו"ר התאחדות הסטודנטים גלעד ארדיטי. השר הציג שמונה נקודות עיקריות שמרכיבות את התוכנית, הראשונה שבהן תוספת שני מיליארד שקל לקידום תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית. השנייה היא תקצוב של 120 מיליון שקל לחדשנות ושיפור ההוראה, בין השאר באמצעות מענקים להפקת קורסים מגוונים.

     

    כמו כן כוללת התוכנית כוונה להגדיל תוך שש שנים את מספר הסטודנטים הבינלאומיים מ-12 אלף ל-25 אלף; הגדלת מספר חברי סגל והסטודנטים בדגש על תחומי הנדסה ומדעי המחשב; והקצאת מיליארדי שקל להרחבת הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית ולחברה הערבית, כמו גם קידום נשים וישראלים ממוצא אתיופי.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    במסגרת התוכנית יוקצבו 100 מיליון שקל לקידום מדעי הרוח במוסדות השונים להשכלה גבוהה, שיוקרתם והביקוש אליהם נמצאים בעשורים האחרונים בירידה תלולה. בין השאר יוקדש הכסף לדיגיטציה של הלימודים וקליטה של דוקטורנטים.

     

    על פי הנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים, בסיס התקציב למוסדות ההשכלה הגבוהה ב-2016 הוא 10 מיליארד שקל, והוא יעלה מעתה מדי שנה: ב-449 מיליון שקל ב-2017, 723 מיליון ב-2018, מיליארד שקל ב-2019 וכן הלאה עד כ-1.8 מיליארד שקל ב-2022.

     

    פרופ' לביא ציין שהמוסדות סבלו בשנים האחרונות מחוסר תקציבים משמעותי: "כשרוצים להחזיר חוקר שנמצא באחת האוניברסיטאות בארה"ב - הוא מוכן לוותר על המשכורת האמריקנית, אבל הוא רוצה את אותן מעבדות שיש לו שם. לצורך כך האוניברסיטאות משוועות לתקציבים.
    אני חושב שעתה נוכל להחזיר ארצה את אותם חוקרים ישראלים שקנו לעצמם שם עולמי".

     

    פרופ' זילברשץ ציינה שהתוכנית הרב-שנתית מהוה הישג גדול ותעמיד את תקציב ההשכלה הגבוהה על הסכום הגבוה ביותר אי פעם: "התוכנית מיועדת בראש וראשונה להקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית להפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (BIG DATA), כמו גם לקידום המחקר במדעי הטבע, היהדות, החברה והרוח, תוך מחויבות לעקרונות החופש האקדמי",

     

    בנט הוסיף: "להשכלה הגבוהה יש תפקיד מרכזי בשימור היתרון היחסי של מדינת ישראל. העתיד של מדינת ישראל תלוי בה. בתוכנית השש-שנתית אנחנו מציבים רף גבוה יותר, ואחת המטרות היא צמצום הפערים בחברה הישראלית. אנחנו נדע שהצלחנו כשחתן פרס ישראל הבא יגיע משדרות, שהפקולטה לרפואה בתל אביב תהיה מלאה בסטודנטים מהפריפריה. אז נדע שעמדנו ברף".

     

    ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי: "התוכניות לשילוב חרדים וערבים בחברה הישראלית מתחילות כבר מגיל צעיר, אבל ההבשלה שלהן היא באותה נקודת פסגה באקדמיה. אחת המטרות היא להגדיל את מספר הסטודנטים האלה באקדמיה. המטרה שלנו היא גם שיותר נשים ילמדו יותר מקצועות מדעים מדויקים והנדסה".

     

    יו"ר התאחדות הסטודנטים ארדיטי: "אם בעשור הקודם האתגר של מערכת ההשכלה הגבוהה היה בעיקרו כלכלי, כעת האתגר הוא לגבי מהות ורלוונטיות התואר. לתפיסתנו, התוכנית הרב-שנתית שמובילה הות"ת היא יריית פתיחה למהלכים חשובים ואנו מודים לשר החינוך, שר האוצר וליו"ר ות"ת על התמיכה המשמעותית בה. כעת האתגר עובר אל המוסדות, המרצים, וגם אלינו הסטודנטים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יותר נשים, חרדים וערבים: תוספת 6 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים