ישראל וארה"ב חתמו על הסכם הסיוע הביטחוני
במשרד החוץ בוושינגטון נחתם מזכר ההבנות לחבילת הסיוע הביטחוני של ארה"ב לישראל - 38 מיליארד דולר בעשור. היועצת לביטחון לאומי רייס: "ארה"ב תמיד תהיה שם עבור אזרחי ישראל". מ"מ ראש המל"ל נגל: "חד-משמעית, לא היינו משיגים יותר אם היינו חותמים לפני ההסכם עם איראן"
בתום חודשים ארוכים של מחלוקות ומשיכה של החבל לשני הצדדים, נחתם אתמול בערב (יום ד') הסכם הסיוע הביטחוני ארוך הטווח של ארצות הברית לישראל. סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי של הנשיא האמריקני ברק אובמה, אמרה במעמד החתימה על מזכר ההבנות הביטחוני בטקס שנערך במשרד החוץ בוושינגטון: "אני חושבת שהתוצאה הסופית מדברת בעד עצמה, זו התחייבות שלא נראתה כמותה בעבר, תזכורת למחויבות היציבה של ארצות הברית לישראל. כשאנחנו מחזקים את הביטחון של ישראל בעשורים הקרובים, אנחנו מחויבים לביטחון של ישראל בעתיד הרחוק".
ההסכם מסדיר את הסיוע הביטחוני שתקבל ישראל מ-2019 עד 2029. לפי ההסכם, ישראל תקבל 38 מיליארד דולר. כחמישה מיליארד דולר ישמשו לסיוע לטובת הגנה מפני טילים, שלראשונה יהיו חלק אינטגרלי מההסכם ולא כפי שהיה עד כה כתוספת מיוחדת שהקונגרס מאשר כל שנה. "שמעתי אמירות כאילו אפשר היה להשיג יותר אם היינו חותמים עליו לפני ההסכם עם איראן", אמר נגל. "בתור מי שליווה את התהליך מתחילתו עמדתי ברורה וחד-משמעית שלא".
נגל סיפר בתדרוך כי כשהחל המשא ומתן ראש הממשלה נתניהו אמר לו "אם אתה מביא סיוע צבאי 3.6-3.5 מיליארד דולר לשנה תקבל מדליית זהב, אם תביא 3.3 מיליארד מדליית כסף ואם תביא 3.1 מיליארד כמו בהסכם הקודם תקבל מדליית ארד". לדברי נגל, "הזכרתי לו לפני שבוע שהוא חייב לי מדליית כסף".
בהתייחסו לפרטי ההסכם אמר נגל כי "כל מה שאנחנו מקבלים עכשיו הוא על רקע קיצוצים בתקציב הביטחון האמריקני. כשהתחלנו בתהליך לפני שלוש שנים היו הרבה מאוד שאמרו שאין לנו סיכוי לקבל הסכם עם 3.1 מיליארד, שהכלכלה האמריקנית במצב קשה ואיך אנחנו יכולים לבקש תוספות כשתקציב הביטחון האמריקני סובל מירידה".
נגל ציין כי הוא לא מגדיר את השיחות שהיו עם האמריקנים "משא ומתן", אלא דיון של אלפי שעות שנפרסו על פני שלוש שנים. לדבריו, "מדובר כאן על הסיוע של ארה"ב לישראל מכספי משלם המסים האמריקני. אני מקבל מתנה ודן איתם על התנאים".
סלע המחלוקת המרכזי בשיחות נסוב סביב סוגיית ההמרה לשקלים. בהסכם הקודם השתמשה ישראל ב-26.3% מחבילת הסיוע לרכישות בשקלים בתעשיות הביטחוניות בארץ. בתחילת המשא ומתן התעקש הממשל האמריקני שההמרה תיפסק מהיום הראשון, דהיינו שישראל לא תוכל להשתמש באף דולר אמריקני לרכישות בשקלים בארץ, ותצטרך להפנות את כל הרכישות למשק האמריקני.
בישראל חששו מפגיעה קשה בתעשיות הביטחוניות בארץ והסבירו לאמריקנים שבסופו של דבר זה יפגע גם בתעשיות שלהם שעובדות בשיתוף פעולה עם התעשיות הישראליות. "לא רצינו שההמרה לשקלים תיפסק בכלל", אמר נגל. "בשורה התחתונה הגענו לפשרה שלפיה נוכל להשתמש בשקלים ב-70% ממה שהשתמשנו עד כה, דהיינו סדר גודל של 5.6 מיליארד דולר מכל חבילת הסיוע עד 2028 – אפשר יהיה להמיר אותה לשקלים. צריך להבין שזה מקנה לצה"ל תכנון הצטיידות במערכות נוספות שיוכלו לקנות בארה"ב".
ישראל התחייבה לשמור על גובה ההסכם ולא לבקש תוספות בקונגרס בנושא ההגנה מפני טילים. בהסכם הוכנס סייג אחד, שיאפשר שינוי במקרה של עימות ביטחוני דוגמת ההתרחשויות במבצע צוק איתן, כשישראל פנתה לאמריקנים ותוך פחות משבועיים קיבלה צ'ק על סך 220 מיליון דולר להצטיידות. "האמריקנים אמרו חד-משמעית, שאם יהיה עימות נוכל לבוא ולבקש תוספות. אנחנו חושבים שזה היה מאוד חשוב לקבל בהסכם הזה תמיכה דו-מפלגתית בקונגרס", אמר נגל.
בנושא ההגנה מפני טילים אמר מ"מ ראש המל"ל כי "אפשר היה להמשיך בשיטה שבה כל שנה באים ומבקשים, ואין לנו ביטחון כמה נקבל. חבריי במפא"ת, שר הביטחון וראש הממשלה, חושבים שלקבל עשר שנים קדימה יציבות חמישה מיליארד דולר להגנה מפני טילים ויכולת תכנון גם לפיתוח והצטיידות – זה דבר שהיה חשוב לעשות".
במסגרת ההסכם ישראל מתחייבת למסור לאמריקנים דיווח מה היא עושה עם כספי הסיוע גם בדולרים וגם בשקלים. "הכול מוצג להם בצורה מפורטת, רשימת כל הפריטים, והם מאשרים אותה. דולר אחד מכספי ההמרה לא הלך לפיתוח בתעשייה הישראלית. הוא נועד כדי לקנות אחזקה, הצטיידות במערכות ישראליות שייכנסו למרכבה ולנמר וכדומה. יש פחות כסף בשקלים אבל יש עוד כסף לקנות בארה"ב עוד מערכות אמל"ח שהן מאוד חסרות לנו".
הסנאטור שעיכב את החתימה
נגל ציין כי ההסכם למעשה הושלם כבר לפני חודש, אך מה שעיכב את חתימתו היה ההתנגדות של הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם. "הוא חשב שאנחנו צריכים לקבל יותר ושלא צריך לחתום. הוא רצה לתת לנו תוספת חד-פעמית ב-2017 של 300 מיליון דולר מעבר ל-3.1 מיליארד שאנחנו מקבלים בהסכם הקודם. אנחנו חשבנו שלא צריך לפרוץ את ההסכם. ראש הממשלה דיבר איתו ואמר לו שזה לא נראה לו נכון".הוא אמר עוד בהקשר זה כי "נוצרה התנגדות גדולה בממשל, ולכן הצענו להם והם הסכימו – שניתן מכתב שבו אנחנו מתחייבים שאם בקונגרס ייתנו לנו בשנתיים האחרונות להסכם הישן יותר מאשר 3.1 המיליארד שיש בהסכם – נחזיר להם את הכסף. היו כבר מקרים כאלה בעבר. גרהאם לא היה מרוצה מזה. ראש הממשלה דיבר איתו ואמר לו שאם אני צריך לבחור בין הסכם יציב לעשור לבין עוד 300 מיליון ל-2017 אני מעדיף לחתום לעשור קדימה. גרהאם לא השתכנע".
נגל הוסיף כי "אני יודע שראש הממשלה מאוד מרוצה וכך גם שר הביטחון, שר האוצר ומערכת הביטחון. זה ייתן להם את האפשרות לצאת מהאי-ודאות ולרוץ קדימה". הוא הדגיש עוד כי "ההסכם הוא לא פיצוי על ההסכם האיראני. הוא יתמוך בביטחונה של ישראל. אין בו שום סעיף שמדבר על כך שצריך לתמוך בישראל בגלל ההסכם עם איראן. האמריקנים לא היו מוכנים לזה. ההסכם עם איראן לא השפיע על השיחות שלי. ההסכם הזה הוא לא רק לטובת ביטחון אזרחי ישראל אלא גם לטובת תושבי ארה"ב".
ראש הממשלה נתניהו ציין בדבריו בעקבות החתימה בוושינגטון כי "ההסכם הזה יבטיח היקף סיוע ביטחוני חסר תקדים לישראל בעשור הקרוב. זוהי חבילת הסיוע הצבאי הגדולה ביותר שארה"ב נתנה אי-פעם למדינה כלשהי".
בנוגע לצד השני אמר נתניהו כי הוא "מבקש להודות לנשיא אובמה ולממשלו על ההסכם ההיסטורי הזה. אני גם מודה לחברינו הרבים-רבים בקונגרס האמריקני, וגם לעם האמריקני, על תמיכתם הגדולה, תמיכה שחוצה מפלגות וחובקת את אורכה ורוחבה של ארה"ב. רבים בארה"ב מבינים שהשקעה בביטחון ישראל מחזקת את היציבות במזרח התיכון הבלתי-יציב ושהיא משרתת לא רק את האינטרס הביטחוני שלנו, אלא גם את האינטרס הביטחוני של ארה"ב".
נתניהו גם ביקש להודות לנגל ולראש אגף התכנון במטכ"ל, אלוף עמיקם נורקין. "הם עשו שניהם עבודה מצוינת, פעלו באחריות, בדיסקרטיות, במקצועיות, עד שהגיעו לתוצאה המיטבית. ההסכם הזה ממחיש אמת פשוטה: היחסים בין ישראל לארה"ב איתנים, עוצמתיים. אין זה אומר שאין בינינו מחלוקות מעת לעת, אבל אלו מחלוקות בתוך המשפחה. הן אינן משפיעות כהוא זה על הידידות הגדולה בין ישראל לארה"ב, ידידות שמתבטאת בהסכם הזה שיסייע רבות להמשך ביצור כוחה של ישראל בעשור הקרוב".
שר האוצר ויו"ר מפלגת כולנו משה כחלון בירך אף הוא על ההסכם ואמר: "אזרחי ישראל צריכים להודות לממשל האמריקני על הסכם הסיוע הביטחוני הגדול אי פעם שנחתם בין מדינת ישראל לבין בעלת הברית החשובה ביותר שלה, ארה"ב. ההסכם הזה הוא ביטוי נוסף לעומק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. תקציב הביטחון גדול דיו כדי להמשיך ולתמוך במחקר ובפיתוח הביטחוני הישראלי וברכש המקומי, כך שתימשך העליונות הטכנולוגית שלנו אשר מתבססת גם על ייצור מקומי".
לפנייה לכתב/ת 
