רוכבים על אופניים? אל תרכבו בכבישים האלה

אחת לכמה חודשים מזדעזעת המדינה מתאונה בה מוצא את מותו רוכב אופני כביש בזמן אימון ספורטיבי. גיא חלמיש, מייסד ועורך אתר האופניים Bikepanel, תיעד בשנים האחרונות את מיקומי תאונות האופניים הקטלניות בכבישים שמחוץ לעיר. "יש בישראל קהילה גדולה של רוכבים ספורטיביים כמוני, בין 10,000 ל־30 אלף איש, שיוצאים לרכיבות של עשרות קילומטרים ואף יותר מזה, מבין כ-200 אלף רוכבים פעילים בארץ. המדינה לא דואגת לנו למקומות בטוחים לרכיבה, שבילי אופניים עירוניים הם פתרון למי שרוצה לרכוב לעבודה או לצאת לרכיבות קצרות, לא עבור עשרות אלפי רוכבי רכיבה ספורטיבית".

בסך הכל אסף נתוני מיקום על 42 תאונות אופניים קטלניות מאז 2009, כולן של רוכבים ספורטיביים. "בממוצע נהרגים שני רוכבים ספורטיביים בשנה. ב-2015 לא היו כלל תאונות קטלניות כאלה, אולי בגלל ההבנה של הרוכבים שאסור לרכוב בכבישים מהירים", הוא אומר.

הכבישים בהם אירעו תאונות רבות הם כביש 4 מצומת מורשה ועד חדרה, וכביש 40 - כבישים שאינם מוגדרים "מהירים" ולכן אינם אסורים לרכיבה. "כמעט כל התאונות הקטלניות התרחשו בכבישים בעלי מתאר מאוד אופייני וחוזר על עצמו: ישרים, בעלי תנועה מהירה ורבה, בעלי שוליים רחבים, ובדרך כלל עם שני נתיבים לכל כיוון וגדר הפרדה במרכזם. דווקא בכבישים כאלה הנהיגה הופכת למונוטונית יותר, נהגים אולי נוטים 'לנצל' את הכביש הישר להצצה בסלולרי, או שהעייפות משתלטת עליהם ואז הם פוגעים ברוכבים.

"זה כל-כך מובהק, שאם אתם עולים על כביש כזה - אתם נכנסים לקבוצת הסיכון. ומנגד, במקומות בהם הכבישים מפותלים, 'קטנים', הרריים וחסרי שוליים, לא נהרגו רוכבי כביש ספורטיביים - גם באזורים המוצפים רוכבים, כגון כבישי אזור בית־שמש, בית ג'וברין, אזור גבעת עדה, ועוד".

"היום כבר פחות רוכבים ספורטיביים נמצאים בכבישים מהירים. אני מפציר במשטרה - אם אתם רואים רוכב על כביש מהיר, תורידו אותו מייד עם קנס. זה לא חוקי, מסוכן ברמות קיצוניות, ולא צריכים להיות שם רוכבים. כביש 2, כביש 5 ודומיהם הם לא מקומות לאופניים", אומר חלמיש.

תאונות האופניים המתוקשרות בשנים האחרונות יצרו לרכיבה הספורטיבית תדמית של ספורט מסוכן. חלמיש מבקש לחדד ולהרגיע. "העובדות מראות שרכיבת כביש יכולה להיות מאוד מסוכנת אם רוכבים בכבישים מסוימים, ובטוחה למדי בכבישים אחרים. אין 100% ביטחון, וסיכונים קיימים בכל כביש, אבל במידה השונה דרמטית בין כביש לכביש".

יש להזכיר כי הבדיקה שערך חלמיש אינה מחקר. היא לא כוללת נתונים מסודרים של כמויות רוכבים בכל כביש, אבל היא מספקת נתונים העשויים להציל רוכבים. ובכל מקרה, יש גם כמה עצות לנהגים ולרוכבים, שעשויות למנוע את התאונה הבאה.

נהגים: אם אתם עייפים או קצת שיכורים, אל תנהגו. אתם מסכנים את עצמכם ואת הסביבה. כך גם לגבי שימוש בסלולרי בנהיגה. הקנס בסך 1,000 שקל ו-10 נקודות החובה יהיו הצרה הקטנה ביותר שלכם במקרה של תאונה.

גם אביזרי בטיחות יכולים לסייע כאן. חלק ממערכות ההתרעה נגד סטייה מנתיב וקרבה מסוכנת מלפנים מסוגלות לזהות גם הולכי רגל ורוכבי אופניים. הן מותקנות ביותר ויותר מכוניות חדשות, אבל אפשר להוסיפן גם למכוניות משומשות. בינואר אמורה לצאת לדרך התוכנית הממשלתית לסבסוד הרכישה גם לרכבי יד שנייה מדגמי 2002 והלאה, באמצעות הנחה בסך 500 שקל לשנה באגרת הרישוי למשך שלוש שנים. המערכות האלה מקנות גם הנחה של 200־100 שקל בשנה בביטוח. כרגע הן עולות כ־3,000 שקל, אבל סביר שהורדת מחיר תהיה חלק מהתוכנית.

רוכבים: אל תוותרו על אמצעי סימון, פנסים בשעות החשיכה ובגדים זוהרים גם ביום. ובכל מקרה, עדיף לרכוב בקבוצה עם רכב ליווי. בנוסף, "רבים רוכבים ממש על הקו הצהוב, או משמאלו, ולא מבינים שהמטר הזה שהיו יכולים באותו רגע לבחור ימינה יותר, הוא לפעמים ההבדל בין חיים ומוות. בשנים האחרונות נהרג רוכב לאחר שנפגע ממראת המשאית שעברה לידו, ואולי גם נוספים היו יכולים להינצל לו רכבו צמוד יותר לשולי הכביש ורחוק מהקו הצהוב".