שתף קטע נבחר

ההבטחות חסרות הכיסוי שהבטחנו זה לזו

גם בנישואים וגם בגירושים כולם מבטיחים לעצמם ולצד השני שזה לא יהיה מכוער, ובכל זאת, במרבית המקרים זה מכוער יותר מהישראלי המכוער

אינספור זוגות נאיביים מוצאים את עצמם מתחת לחופה, בכנסיה או בלאס וגאס עם אלביס, ומבטיחים זה לזו הבטחות נצחיות. כי מה הוא הנצח בעיני הצעירים? סחורה זולה שאפשר להתחייב עליה, למשכן ולשעבד אותה. כך מתחילה לה סצנה יפה ורומנטית בה מבטיחים לאהוב בטוב וברע, בעושר ובעוני, בחולי ובבריאות, לאהוב ולהוקיר עד שהמוות יפריד.

 

ומה הבעיה להתחייב לאהוב בטוב וברע, כשהכל טוב והרע לא נראה באופק? כשהעושר אולי עוד יגיע והעוני לא נראה בכלל כאופציה? כשנראה שנהיה בריאים לנצח והחולי לא יגיע אף פעם, והמוות… מי בכלל חושב על מוות עכשיו?

 

באותם רגעים של התרוממות רוח נאיבית ושכרון נעורים, גברים רבים מבטיחים לנשותיהם בכתובה סכומים במספרים שרואים רק בבדיקות דם. הכל במיליונים, הכל גרנדיוזי. נדמה כי האגו הגברי, הצעיר והנועז בטוח שסכום ההתחייבות שלו בכתובה מעיד על גודל איבר מינו. וכיצד יבין הצעיר שהוא חותם עכשיו על מסמך משפטי בן אלפיים שנה ולא על טקסט סמלי? איך הוא יקלוט שאם השניים יבחרו להתגרש ביום מן הימים, הוא יצטרך לשלם בדיוק את הסכום המופרך שכתב שם שיכור ויהיר כחתן ביום חתונתו? הוא לא יבין זאת לעולם, כי הוא כרגע הוא צעיר ומאוהב, ובטוח שדבר לא יכול לקרות לו ולנישואיו.

 

כמו שכל חתונה מתחילה בהבטחות שאין הציבור יכול לעמוד בהן, כך גם הגירושין מתחילים במשפטים מחממי לב כאלו. כבר החלטנו להיפרד, ועכשיו רק נותר לנו לעשות את זה יפה:

 

"אני מבטיח לך שלא נהיה כמו הזוגות האלה שמתכסחים ושונאים אחד את השני".

"אני מבטיחה לך שנעשה את זה יפה ונשאר חברים, אני לא רוצה שזה יהיה מכוער".

האהבה שלנו היא לנצח. נכון מאמי? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
האהבה שלנו היא לנצח. נכון מאמי?(צילום: Shutterstock)
 

כל אלו הם צ'קים ללא כיסוי שנזרקים כלאחר יד, כאשר שנינו ישובים עדיין על אותה מיטה בה אנו נפגשים אחת לכמה זמן, לא כדי להחליף נוזלים, אלא רק כדי להחליף הבטחות ריקות זה לזו. הבטחות שנאמרות, יש לציין, מתוך כוונה מלאה ולא מתוך מניפולציה. הבטחנו זה לזו ברגע של חולשה... אז הבטחנו! כולם מבטיחים שזה לא יהיה מכוער, ובכל זאת, במרבית המקרים זה מכוער יותר מהישראלי המכוער. אלא שגם כאן, כמו בהבטחות החתונה, המציאות חזקה יותר מכל דמיון, ולמשחק בין השניים נכנסים עוד ועוד שחקני חיזוק, שחקני ספסל וגם מעודדות צמודות, כשלכל אחד יש מה לתרום לקלחת.

 

קרובי משפחה, עורכי דין, חברים - לכולם יש דעה. וכך מתחילות להגיע הנשמות הטובות, שכל אחת מהן באמת רק רוצה לשמור עליך או עלייך מפני הנורא מכל - שלא תהיי פראיירית, שלא תוותר לה, שלא תצטערי אחר כך, ושלא תעשה את אותן טעויות שאחרים עשו.

 

"אתה סומך עדיין על מי שבגדה בך? עדיין מאמין לה? אתה לא מבין שהיא תמכור לך כל מה שאתה רוצה לשמוע, רק כדי לצאת בזול?"

 

"עם מי את עושה סיכומים כאלה? עם זה שזיין את המזכירה שלו מתחת לאף שלך שנתיים?"

 

"כמה? למה הסכמת למדור כל כך גבוה?"

 

"למה הסכמת למזונות כל כך נמוכים?"

 

האמת? הן צודקות, הנשמות הטובות. באמת אי אפשר לסמוך על הבטחות שבעל פה. ואחרי כל הדעות מתחילות להגיע העצות, כי עצות הן כמו פלוצים של זקנות - קל מאוד להפריח אותן, אבל קשה לעמוד מאחוריהן.

 

"תפתחי תיק בבית משפט לענייני משפחה".

"אבל סיכמנו שנגיע להכל בטוב, בגישור".

"אולי סיכמת את זה איתו, אבל בינתיים הוא רץ לרבנות לפתוח תיק, שם עדיף לו, אל תהיי נאיבית".

 

-"אל תהיה ילד, טוב? בזמן שאנחנו יושבים כאן על בקבוק ערק ואתה מספר לי איך סיכמתם הכל בטוב ועם משמורת משותפת, היא עכשיו שוכרת את העורך דין הכי טוב בעיר והם הולכים לזיין אותך ולייבש אותך, כמו שתשובה יעשה לגז הטבעי".

האם תסכימי לבלות את חייך איתי באושר ובחולי? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
האם תסכימי לבלות את חייך איתי באושר ובחולי?(צילום: Shutterstock)
 

כך, הזוג הזה שהיה שרוי באופוריה של פרידה אלטרואיסטית, נסוג מכל ההבטחות שהבטיח בעל פה. ואיך נסוגים? בעזרת המשפט הגאוני: "לא הבנת אותי נכון", שהוא גרסה אזרחית ל"דברי הוצאו מהקשרם".

 

"מה פתאום חצי-חצי? לא הבנת אותי נכון".

מה יש פה להבין? בפירוש הסכמנו שמוכרים את הדירה עד אפריל".

"נכון, אבל אפריל 2017, אתה כנראה לא הקשבת לי עד הסוף, כי יש לך בעיות קשב וריכוז".

"הקשבתי מצוין, אין לי בעיות ריכוז".

"יש לך וצריך לשלוח אותך למחנה ריכוז".

"טוב, אז העורך דין שלי יהיה בקשר עם העורך דין שלך" (שזה שם קוד ל"חכה לי בסיבוב").

 

 

בסופו של התהליך, אחרי כל כך הרבה הבטחות שהבטחנו זה לזו, נשארנו עם מסמכים משפטיים מלאי סעיפים ותתי סעיפים, המפרטים כל מקרה ותגובה אפשרית. לא נצח, לא עושר, לא בריאות, רק מוות, שנעשה זה לזו לאורך כל התהליך.

 

אז ילדים יפים וחמודים שלי, אל תתנו לי להרוס לכם, באמת. אתם צעירים ואתם אוהבים, ואתם יכולים להגיע לכוכבים ולקטוף לאהבתכם את הירח. תבטיחו זה לזו כל מה שתאמינו בו: אושר ועושר ואהבה לנצח, אמונים ונאמנות ללא גבול, עד המוות - וגם אחרי (אם אתם מאמינים בעולם הבא). הלוואי ותצליחו לקיים את הבטחותיכם.

 

אבל בחיאת, אל תתחייבו על זה בכתב, או שהעו"ד עוד יפריד ביניכם. ותעשו לעצמכם טובה, עצה משפטית קטנה שיכולה לחסוך הרבה בלאגן בעתיד: תעשו הסכם ממון. נכון שאתם הכי מאוהבים בעולם ולא רוצים להכניס דם רע לחיי הנישואים שלכם. ונכון שנשבעתם שאתם ביחד עד שהמוות יפריד ביניכם, אבל סטטיסטית, משבר בזוגיות קודם בהרבה למוות. אז נכון שלא צריך לחשוב על הגרוע מכל כשמתחתנים, אבל זה לא רע בכלל לייצר רשת בטחון ואמצעי זהירות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
הנצח בעיני הצעירים? סחורה זולה שאפשר להתחייב עליה
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים