לא גומרים את החודש: השכר הריאלי לא עלה 14 שנה
השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי ב-2015 היה דומה לשכר בשנת 2001, זאת למרות שפריון העבודה עלה, כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב. הסיבה - התייקרות סל המזון ומחירי הדיור
כ-40% מהעובדים בישראל - במקצועות נכחדים
שוק השכירות מעמיק את האי-שוויון בישראל
פריון העבודה הוא מושג כלכלי, שמתייחס לסך התוצר שמפיק המשק חלקי שעות העבודה הנדרשות להפקת התוצר. נהוג לייחס פריון נמוך לרמה נמוכה של פיתוח טכנולוגי, לנחיתות של תשתיות פיזיות (כמו תחבורה ציבורית וכבישים) ולרמה נמוכה של השכלה או הכשרה תעסוקתית של עובדי אותה מדינה. מדד זה בוחן למעשה את כושר הייצור של המשק בהתאם למשאבי העבודה שברשותו.
השכר הריאלי בוחן את כוח הקנייה של השכר במונחים של סך הסחורות או השירותים שניתן לרכוש באמצעותו, ומהווה מקור השוואה בין תקופות.
המחקר, שחובר על ידי חוקר המרכז, גלעד ברנד, מסביר מדוע בסוף 2015 היה השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי דומה לשכר בשנת 2001, בעוד באותה תקופה עלה הפריון לעובד ב-15%. הוא מראה כי התרופפות הקשר נובעת מעלייה מהירה יותר של מדד המחירים לצרכן ביחס למחירי התוצר, לאחר שנים ארוכות של התפתחות דומה.
התרופף הקשר בין השכר הריאלי לפריון לעובד
על פי המחקר, ההיפרדות של שני המדדים בעשור האחרון נובעת במידה רבה מהתייקרות מהירה של מחירי הדיור והמזון בעשור האחרון. בעוד סעיפים אלו מהווים נתח נכבד בסל הצריכה של משק בית טיפוסי, הם משקפים במידה מועטה בלבד את השינוי במחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק. היפרדות המדדים הובילה לשחיקת ערך תפוקת העובדים, ובכך תרמה להתרופפות הקשר בין השכר הריאלי לפריון לעובד.
על פי המחקר העלייה בפריון לא תורגמה, כאמור, לעלייה בשכר הריאלי כפי שאפשר היה לצפות. בין היתר נטען כי פירות הצמיחה אינם מחלחלים לשכבת העובדים בשל ירידה בכוח המיקוח של העובדים. מחקרו של ברנד, מפריך טענה זו.
ההסבר החלופי שמציע המחקר של מרכז טאוב הוא ששינוי במרכיבים שמשפיעים על האינפלציה הוא שהוביל במידה רבה לירידה בקצב הגידול של השכר הריאלי. המחקר מראה כי האינפלציה בעשור האחרון התמקדה בסעיפים שהשפיעו במידה רבה על משקי הבית ובמידה פחותה על היצרנים, דבר שתרם להתרופפות הקשר בין השכר הריאלי לפריון.
הבעיה היא לא בפריון
בעוד השוואה בין הפריון לעובד ובין השכר הממוצע במונחים נומינליים מראה כי עלייה של אחוז בפריון תורגמה לעלייה של אחוז בשכר העובדים (כלומר, הקשר הצפוי בין השכר לפריון נשמר). למעשה, בתקופה זו השכר הריאלי ברוטו של העובדים לא עלה בשל עלית המחירים לצרכן.
לדברי עורך המחקר ברנד, "באותה תקופה התייקר סל צריכה של משק בית טיפוסי בקצב מהיר יותר מממוצע מחירי המוצרים והשירותים בכלל המשק, דבר שהביא לשחיקת ערך התפוקה השולית של העובד ביחס לסל הצריכה שלו. במילים אחרות, המשכורת הנומינלית של העובדים עלתה בהתאם לצמיחת הפריון במשק, אך למרות זאת העובדים לא זכו לעלייה ריאלית בשכרם, במידה רבה בשל ההתייקרות הניכרת במחירי הדיור והמזון".
בעשור האחרון התמקדה האינפלציה בקטגוריות צריכה שמאפיינות בעיקר את משקי הבית, בפרט מזון ושירותי דיור למגורים, אך משקפות במידה מועטה בלבד את השתנות מחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק. שני סעיפים אלו היו אחראים ל-75% מהעלייה במדד המחירים לצרכן בעשור האחרון, אף שמשקלם בסל הצריכה של משק הבית הממוצע הוא רק 42%.
השפעת המזון ושירותי הדיור למגורים על התוצר פחותה בהרבה, ומשקלם במדד מחירי התוצר העסקי עומדת לכל היותר על 11%. התרכזות האינפלציה בסעיפים אלו תרמה לניתוק הקשר בין השכר הריאלי לפריון לעובד.
המחקר ממליץ על שורת צעדים לתיקון המצב בהם מאמצים להורדת מחירי המזון והדיור, בין היתר באמצעות הסרת חסמי יבוא וחסמי כניסה בענף המזון ומניעת ניצול כוח שוק מצד יצרנים דומיננטיים והגדלת היצע הדיור.
לפנייה לכתב/ת 
