העירייה לתובעת: נפלת ברחוב בגלל נעלי עקב

תושבת חצור הגלילית, שנתקלה במכשול על המדרכה ושברה את רגלה, טענה לרשלנות של המועצה. ביהמ"ש קיבל את תביעתה והיא תפוצה בכ-100 אלף ש'

עו"ד טלי טרומפ שוהמיפורסם: 22.09.16 , 21:39

בית משפט השלום בצפת קבע לאחרונה שמועצת חצור הגלילית תפצה בכ-100 אלף שקל תושבת ששברה את רגלה כשנתקלה במכשול על המדרכה. השופטת רבקה איזנברג דחתה את הגרסה של המועצה וחברת הביטוח שלה, שטענו שהאישה נפלה בשל חוסר תשומת לב ומשום שנעלה נעלי עקב.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת, כיום בת 62, עבדה עד לתאונה כמזכירה במועצה המקומית חצור הגלילית. בדרכה לעבודה באחד מימי אוגוסט 2013 היא נתקלה בקטע במדרכה שחסרו בו כמה אבנים, מעדה ונגרם לה שבר בירך. בתביעה היא טענה שהמועצה הפרה את החובה לדאוג לתקינות המדרכות ולתחזוקתן. בחוות דעת שהגישה צוין שהיא זכאית לכ-40% נכות. בנוסף טענה האישה שנאלצה לצאת לפנסיה מוקדמת, והיא זכאית להפסדי שכר ופנסיה.

תביעה

העירייה לתובעת: "נפלת בגלל משקלך העודף"

עו"ד רות צימרמן-הרשקו

תושבת מודיעין מעדה על בור בשטח ציבורי של הבניין. היא תבעה את משרד הבינוי ואת העירייה שייחסה את האירוע למשקל יתר. הפיצוי: כ-22 אלף ש'

העירייה לתובעת: "נפלת בגלל משקלך העודף"

הנתבעות – המועצה וחברת הביטוח שלה "הראל" - טענו מצדן שלתובעת רק 10% נכות, וממילא התאונה לא נגרמה כתוצאה ממפגע במדרכה אלא בשל חוסר תשומת לב מצד התובעת, שנעלה נעלי עקב ולא נזהרה בדרכה. הן טענו שהתובעת "הלבישה" את התביעה על בור שהיה בקרבת מקום, ואף הביאו עדים שטענו שראו את האישה שרועה על המדרכה כ-10 מטר ממקום התאונה הנטען.

אבל השופטת רבקה איזנברג הכירה באחריות המועצה להתרחשות התאונה. "שוכנעתי כי התובעת אכן נפלה כתוצאה מהפגם שהיה במדרכה וכי יש לקבל את גרסתה בעניין", כתבה. לדבריה העדויות מטעם הנתבעות היו מלאות סתירות. כך למשל, השופטת התפלאה כיצד יתכן שאחד מהעדים הבחין, בזמן הקצר שנכח במקום, שהתובעת נעלה נעלי עקב.

בהמשך מצאה השופטת שהעד סתר את עצמו בעדותו כשאמר שהתובעת נעלה נעל גבוהה מסוג פלטפורמה עם בסיס רחב. "נעלי פלטפורמה אינן נעלי עקב ואכן הינן עם בסיס רחב", כתבה. "משכך גם הסברה שנפלה בגין נעלי העקב שנעלה - גרסה שהייתה יכולה להיות הגיונית אילו היה מדובר בעקבים דקים וגבוהים שסביר ליפול בגינם - אינה מתיישבת עם נעליים עם בסיס רחב שאין כל סיבה ליפול בעת נעילתן".

משכך, השופטת קבעה כי האחריות לנזקי התובעת מוטלת על המועצה. לצורך קביעת היקף הנזק היא בחרה להתבסס על חוות דעת מומחה שמינה בית המשפט וקבעה כי לתובעת 20% נכות.

לצד זאת התקבלה טענת המועצה שגם התרשלותה של התובעת תרמה לפגיעה. "המדובר היה במקום הסמוך למקום עבודתה, מקום בו עברה פעמים רבות, הכירה את המדרכה ואף את המפגע ולכן היה עליה להיות זהירה יותר ולזכור לעקוף את המפגע", נכתב בפסק הדין.

בתוך כך דחתה השופטת את טענת התובעת שפוטרה בגלל התאונה אך עם זאת קבעה כי בכל זאת מגיע לה פיצוי כלשהו על הפסדי השכר והפנסיה בעקבות יציאתה לגמלאות, שכן "למצבה הבריאותי ונכותה הצמיתה יש השפעה על כושר השתכרותה ויכולת עבודתה".

לבסוף נקבע הפיצוי על 201,162 שקל. לאחר ניכוי התגמולים שכבר קיבלה מביטוח לאומי, המועצה וחברת הביטוח חויבו לשלם לה עוד 98,844 שקל, בתוספת הוצאות משפט ו-19,768 שקל שכר טרחת עו"ד.