משלמים כדי להתנדב פה: הנוצרים שמעריצים את ישראל
הגברים נראים כמו חלוצים והנשים מתלבשות כמו יהודיות דתיות. הנוצרים אוהבי ישראל מגיעים לישראל על חשבונם, לתקופות ארוכות, כדי לסייע בעבודת האדמה. המניע: הערצת עם היהודי, ורצון ליטול חלק בגאולת הארץ, כדברי הנביאים. "זה מדהים שאנחנו יכולים לבוא לפה, לארץ התנ"ך"
הגברים נראים כמו חלוצים והנשים מתלבשות כמו דוסיות. זר (כמו גם מקומי) יתקשה להבחין בהבדל, אבל הנוצרים אוהבי ישראל שמגיעים לבצור בכרמים - לעתים לתקופות של עד חצי שנה - מעריצים את העם היהודי, ומרגישים שהם נוטלים חלק בגאולת הארץ.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מדי שנה מגיעים מאות אמריקאים לכרמים ולשדות כדי לסייע בבציר, בקציר ובקטיף. הם חוסכים לעתים את משכורותיהם בשביל זה, ולא דורשים שום תמורה. "התנ"ך מדבר על כך ששוב יהיו כרמים בארץ, והעם היהודי ישוב לאדמתו", מסביר קיילם וולדר שהגיע עם משפחתו מנשוויל, טנסי. "אמרנו לעצמנו: היי, בואו נעזור להם. בואו נהיה חלק מזה. אז באנו לפה להתחבר".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- למה אנחנו פה? הסרטון שמסביר הכל
- הרב שרלו: "חוויתי הסתה ברשת. העלילו עלי עלילות שווא"
- הדיווה הדתייה הראשונה: עדי ארד פורצת דרך
את משפחות וולדר, בומן, ג'ון ועוד רבים אנו פוגשים בשיאו של הבציר, בכרמים של היישוב פסגות. רודני ג'ון, תושב מיזורי, מודה כי חבריו ובני משפחתו מתקשים להבין את המוטיבציה שלו: "הם רצו להבין למה אני מוציא כסף כדי להגיע לישראל, ולעבוד פה בכרמים - מבלי לקבל שום תמורה".
ג'ון מדבר על תחיית העם והארץ משל היה תלמיד בישיבת "מרכז הרב", ולא נוצרי שטס מרחק רב עבור הזכות להיות פה. "הסברתי להם שהעובדה שהאדמה בארץ הקודש שבה ופורחת, זה אומר המון לי ולמשפחתי. העולם הופך למקום שבו ישראל וירושלים הם המרכז של העולם".
"אנחנו רוצים להיות חלק מזה"
אף שהאוונגליסטים זכו בעבר לביקורת מצד רבנים, שחוששים מפני כוונות מסיונריות ואף מסרבים להשתמש בכספי התרומות שלהם – הרי שרבנים אחרים שוללים חשש זה, והם מתקבלים בברכה ביישובים שונים ביהודה ושומרון, צעד שמעורר מחלוקת עזה בקרב בכירי הרבנים, שהגיע עד למלחמת פשקווילים בין רבני השומרון. אבל את וולדר וחבריו זה לא מעסיק.
"כשאנחנו מתארחים אצל רבנים כמו הרב אליעזר מלמד בהר ברכה, אנו מבקשים מהם ללמד אותנו ולחלוק עמנו את הלכות המוסר והדרכים ההלכתיות לשיתוף פעולה, ודברים כאלה חסרים בעולם", הוא אומר. "אני חושב שזה מדהים שאנחנו יכולים לבוא לכאן, לארץ התנ"ך, ללמוד איך להיות האומה שאנחנו אמורים להיות, ולקחת את זה לשאר העולם. ואני חושב שזה התפקיד של העם היהודי - להיות הלבנה הזו... לחלוק את הטוב הזה עם שאר העולם. אנחנו רוצים להיות חלק מזה".
גם בתוך היישובים עצמם מתקיימת מחלוקת לגבי היחס לאוונגליסטים המתנדבים, הדבר הקרוב ביותר למתנדבי הקיבוצים ששטפו את הארץ בשנות השישים והשבעים. הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה ומבכירי הרבנים בציונות הדתית, הביע את דעתו בשיחות עם אנשי היישוב, כי כחלק מתחיית העם היהודי בארצו, צריך להתרחק מהתפיסה הגלותית המתגוננת, ולהתחיל להתרגל למציאות של בני דתות שונות שמבקשים להתקרב לארץ ישראל. חלק מהטענות מצד המתנגדים, נובעות מהידמותן של הנשים לתושבות המקומיות, וחשש מפני היטמעות.
את יודעת שאנשים שיסתכלו עלייך, יחשבו שאת יהודייה דתייה?
"כן", מודה קנדרה וולדר, ומסבירה: "אנחנו מאמינים בתנ"ך, ואנו מאמינים בתורה, וגם במה שאתם קוראים לו הברית החדשה, ואנחנו מאמינים בלבוש צנוע, אז זה עשוי להראות דומה בעיניי אנשים. אבל יש הבדלים, זה בטוח".
שגרירים של רצון טוב
וולדר עצמו מעיד כי הוא מאוהב בארץ כבר שנים, מאז שהיה כאן לראשונה בגיל 14. "אני כבר בן 25, ואני מביא לכאן את משפחתי מדי שנה לחצי שנה", הוא אומר. "אני חושב שהעולם מחפש אחר הטוב. כשהגעתי לכאן וראיתי את מדינת ישראל ואת הכרמים והתוצרת המופלאה שיוצאת מכאן - אך חשוב מכך, את כוח החיים שיוצא מארץ ישראל - אמרתי שזה משהו שאני מוכן להתמסר לו בכל מאודי".
יעקב ברג העובד ביקב פסגות, מספר כי הוא עדיין משפשף את עיניו בתדהמה, אף שהוא רואה את התופעה כבר כמה שנים: "לא הבנתי את זה. מה יש לאדם באריזונה או טנסי לקום יום אחד בבוקר, לחסוך כסף – ויש אנשים שאין להם – כדי לזכות בזכות לבוא ולעזור לנו לבצור ענבים".
לדבריו, "מעבר לעבודה עצמה, ליכולת שלנו להוריד את הענבים בזמן – כשלעצמו דבר גדול – מה שחשוב זה שהאדם שהיה פה חוזר לביתו כשגריר של ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
