יתום איבד את אחותו בפיגוע - ויוכר כ"בנה"

בן 14 שהתגורר אצל אחותו לאחר מות הוריהם ספג טרגדיה שלישית תוך עשור. שופטת קבעה שהאחות היוותה אם עבורו, ולכן הוא זכאי לתגמולים

עו"ד רוברט פארפורסם: 30.09.16 , 08:13

"כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי - שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ". כך נפתח פסק דין שכתבה לאחרונה השופטת אריאלה גילצר-כץ מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבו ביטלה את קביעת ביטוח לאומי, והכירה ביתום שאיבד אחותו בפיגוע טרור כ"בנה", לצורך קבלת תגמולים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

תוך עשור ספג התובע שלוש טרגדיות: כשהיה בן חמש נהרג אביו בתאונת עבודה. בגיל 10 הלכה גם אמו לעולמה לאחר שסבלה שנים ממחלה קשה. הוא עבר להתגורר אצל משפחתה של אחותו הגדולה, שטיפלה בו במסירות, אבל כעבור ארבע שנים בלבד היא נרצחה בפיגוע טרור.

תביעה

הבנק תבע את העיזבון של קורבן פיגוע - ונדחה

עו"ד יואב סברוב

יוסף הבי ז"ל חתם עם שותפיו על ערבות של עשרות מיליונים. אחרי שנרצח בפיגוע ב"סי פוד מרקט" דרש הבנק את הכסף מירושת אשתו ובנו

הבנק תבע את העיזבון של קורבן פיגוע - ונדחה

המוסד לביטוח לאומי סבר שלנער לא מגיעה קצבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ועל החלטה הוא הגיש תביעה לבית הדין, שבה ביקש להגדיר אותו תחת הגדרת החוק כ"ילדו של הנספה" – אף שמבחינה ביולוגית מדובר באחותו

ואכן, השופטת גילצר-כץ קיבלה את התביעה. "כהדף הגלים, גל רודף גל, כך הדפו את התובע אסון אחר אסון החזר אל עומק הכאב", כתבה בפסק הדין, וקבעה שאין קושי להגדיר את אחי הנרצחת "בנה", משום שהחוק לא עוסק בקשר ביולוגי אלא בהגדרות הבאות לקבוע זכאות להטבה סוציאלית.

כלומר השאלה היא אינה האם התובע הוא אחי הנרצחת או הילד שלה (מצב עובדתי "ביולוגי"), אלא האם הוא זכאי לקבל גמלה לפי אחת מהחלופות המצוינות בחוק (מצב תכליתי-נורמטיבי). פרשנות זו, הסבירה השופטת, תלויה בחוק הספציפי, או במילות השופט חיים כהן: "חוק חוק וכוונתו שלו".

לפיכך נקבע כי "בנה" של הנרצחת הוא "בנה בפועל", ואפילו אם האחות לא אימצה אותו באופן פורמלי.

"על מנת להישאר נאמנים לסדרי העבודה והשיקולים המנהליים-הומניטריים שהנחו את המחוקק ואת עבודת הגורמים הרלבנטיים במתן ההטבות למשפחות השכולות, עלינו לפרש את המונחים העולים ממנו, והיחס ביניהם, בהרחבה כך שתיתכן ההכרה בזכותם של בני המשפחות השכולות הנזקקים לכך לקבל את הגמלה שמדינת ישראל סברה שמגיעה להם ושהם זכאים לה בדין", נכתב בפסק הדין.

לפיכך קיבלה השופטת את התביעה והורתה להכיר בתובע כבן משפחה של הנתבעת בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. לא נפסקו הוצאות משפט.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ התובע: עו"ד דוד סער
ב"כ הנתבע: לא צוין
עו"ד רוברט פאר, שותף מייסד בפאר-גרובשטיין, עורכי דין , מייצג בהליכים מול ביטוח לאומי
הכותב לא ייצג בתיק