המשטרה הירוקה באכיפה ממוקדת נגד אתרי פסולת פיראטיים

נא להכיר, אתרי הפסולת הפיראטיים שמסכנים את בריאות הציבור. במסגרת שיתוף פעולה בין המשטרה הירוקה למשטרת ישראל באזור טייבה וחיפה תועדו ואותרו משאיות וכלים שהטמינו פסולת בניין ותשתיות באתרי פסולת פיראטים.

כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה

במהלך פעולות האכיפה בחיפה ניתנו 6 הודעות איסור שימוש לרכבים שהיו מעורבים בביצוע העבירות. בטייבה נתפסו 4 משאיות אשר תועדו משליכות פסולת באתר פיראטי. ההערכה שבאתר הצ'ק פוסט בחיפה הוטמנה כמות של כ-10,000 מ"ק פסולת מעורבת בפסולת בניין ותשתיות. בעקבות הפעילות, המשטרה הירוקה פתחה בחקירה פלילית במסגרתה ייחקרו כלל המעורבים באירוע.

"באתרי הפסולת בחיפה ובקלנסוואה השליכו פסולת בניין ותעשייה בקרבת בתי מגורים. ההשלכה בקלנסוואה הייתה בלב שכונת מגורים", סיפר עאבד מחמיד, סגן מפקד המשטרה הירוקה. הבעיה חמורה במיוחד במגזר הערבי.

"זה מתחיל ונגמר בכסף"

למה אתרי הפסולת הם מפגע שמסכן את כולנו, ואנחנו משלמים גם בבריאות וגם במיסים?

"במידה וימשיכו להשליך פסולת יפרצו שריפות שיימשכו זמן רב", מסביר מחמיד. "מה שמאפיין שריפות באתרי פסולת הוא העובדה שהן ממשיכות לבעור מבפנים. בתהליך השריפה נפלטים גזים רעילים, חלקם מסרטנים". אחת הבעיות הגדולות שלאתרים הפיראטיים מגיעה גם פסולת בניין מסוכנת, דוגמת אסבסט שהטיפול בה עולה כסף רב. לקבלן הרבה יותר זול להשליך את הפסולת המסוכנת באתר פיראטי ולגזור קופון.

"כמויות גדולות של אסבסט, המוכח כמסרטן, מגיעות לאתרים האלה. המשקל הסגולי לא מאפשר לו לשקוע ואנשים החיים בסביבה ינשמו את סיבי האסבסט שיישרפו. במוקדם או במאוחר זה יעשה נזקים למערכת הנשימה והריאות. זו תופעה רווחת במגזר הערבי, בה יש הרבה מקומות הפקר. אם השלטון המרכזי לא לוקח יוזמה דבר לא קורה. ביישובים הערבים אין כמעט גופי אכיפה ופיקוח". מחמיד ציין כי לאור הבעיה במגזר, המשרד מקצה תקציבים להכשרת מפקחים יעודיים לתחום הסביבתי.

אתר פסולת בצק פוסט(צילום: המשטרה הירוקה)

"זה מתחיל ונגמר בכסף", הוא קובע. "משאית שמובילה פסולת מסוג אסבסט לאתר הטמנה מורשה יכול לשלם אלפי שקלים. ברגע שהקבלן נכנס ליישוב ומשליך את הפסולת אין כל אגרה. זה רווח נקי והכל לכיס של הקבלן ובעל האתר הפיראטי. בסופו של יום, הפסולת נשרפת כי רוצים שיהיה עוד מקום. בשנים האחרונות התופעה הזו החמירה עקב תנופת הבנייה בארץ והריסת מבנים.

"הטיפול בפסולת כרוך בעלויות גדולות, וככל שהפסולת מסוכנת יותר - כך המחיר גבוה יותר. יש כאלה שאף מזייפים אישורים שהפסולת הגיעה לאתר מורשה. לפי הפסיקה הקיימת כיום, קבלנים עבריינים צפויים לקנסות של מעל 100 אלף שקלים. אם לא פוגעים בהם בכיס הם לא נרתעים".

אתר פסולת פיראטי באזור הצק פוסט(צילום: המשטרה הירוקה)

כאמור, היעדר הפיקוח במגזר הערבי הופך את אותם אזורים לקרקע פוריה לעבריינים סביבתיים. "לדוגמא, בנתניה לא ייקחו את פסולת הבניין וישליכו באתר לא מורשה. יש מצלמות ברחבי העיר ויחידות אכיפה. לאנשים אין אפשרות לזרוק את הפסולת בשטח פתוח בלי הפרעה. בקלנסוואה יש מאות משאיות וכולם יודעים שהקבלנים מביאים לשם את הפסולת. מי שמשלם את המחיר זה התושבים ומי שמקבל את הרווחים זה הקבלן.

אתר פסולת פיראטי בטייבה(צילום: פליקס פיינשטיין)

"הייתי מצפה מהרשויות לפעול אבל הם חסרי אונים וטוענים שאין להם פקחים. בסוף הרשות צריכה לנקות את הפסולת הזו מהתקציב שלה. אדם אחד או חמישה הרוויחו והאזרח הפשוט סובל מנזק בריאותי וסביבתי, ומשלם על הטיפול מדמי הארנונה שלו".

השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר: "אתרי פסולת פיראטיים מהווים מפגע סביבתי קשה לתושבים, והמשרד ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו במאבק נגד התופעה. כל מי שמעורב בהפעלתם יצטרך להבין שבמוקדם או במאוחר הוא ישלם את המחיר".