שמואל זכאי העיד לטובת אזריה: "מי שרוצה להרוג יורה יותר מכדור אחד"

בבית הדין הצבאי ביפו התחדש הבוקר (יום ג') משפטו של חייל צה"ל סמל אלאור אזריה המואשם בהריגת מחבל מנוטרל בחברון. על דוכן העדים מטעם ההגנה עלה היום תת-אלוף במיל' שמואל זכאי, לשעבר מפקד אוגדת עזה. "בחוות דעתי אני מניח שהוא (אזריה. א"ב) חשש ממטען. אני מבין את ההבדל בין חשש ממטען לבין זיהוי ודאי של מטען", אמר זכאי. הוא התייחס לסרטון ואמר: "ראיתי את הסרטון - ככה לא יורה אדם שיורה כדי להרוג".

הקצין הבכיר הוסיף כי "ירי ללא סיבה רק כדי להרוג זה פסול ואני מתנגד לו בכל תוקף. כשטען הנאשם שהוא ביצע את הירי במחבל שהוא חושב שנושא על גופו מטען הרי שזאת סיבה סבירה בנסיבות העניין לפתיחה באש". עם סיום עדותו ניגש זכאי לאזריה, לחץ את ידו של החייל ואמר לו: "פעלת לפי הנהלים, אני מאמין בחפותך".

תא"ל במיל' זכאי לוחץ את ידו של סמל אזריה(צילום: מוטי קמחי)

זכאי ציין עוד בעדותו: "אני לא מכיר אף אחד מהמשתתפים באירוע, ולא מכיר את הנאשם חוץ מזה שהוא אוהד בית"ר ירושלים כמו שגם אני אוהד בית"ר ירושלים". הוא הוסיף בנוגע לנאשם כי "האופן שבו תועד אזריה בסרטונים יורה במחבל, לי זה היה ברור שהוא היה מצוי תחת סכנה".

בנוגע למפקד החטיבה של אזריה טען זכאי כי המח"ט הנחה את חייליו לפי "איום ייחוס" ולא בדרך שבה מפקד אמור לתדרך את חייליו. לדבריו, "'תרחיש הייחוס' שעושה המח"ט אין לו שום אחיזה בתורה הצבאית. 'איום הייחוס' מדבר בין היתר על משקל של חומרי נפץ, הערכה כמותית, שאיתם צריכים להתמודד אנשי מקצוע. לא סביר שמפקד יגדיר לחייליו דרכי פעולה של אויב כ'איום ייחוס' כשמדובר ברמה של חייל".

בנוגע לסרטון שהוקרן בפניו בבית הדין ציין זכאי כי "ראיתי בימי חיי אנשים שיורים כדי להרוג מתוך רצון להרוג, ולשמחתי הרבה כל האנשים האלה הם אינם חיילי צה"ל. ואני ראיתי בימי חיי ירי על מנת להסיר איום - ככה לא יורה אדם שיורה כדי להרוג בתוך מטרת הרג. מי שרוצה להרוג למטרת הרג יורה למרכז מסה ויותר מכדור אחד".

הוא אמר עוד כי "רואים בסרטון שהלוחם מסתכל למחבל, דורך את הנשק בזהירות, יורה רק כדור אחד לראש, ונסוג מיד אחורה, זאת עדות של יותר מאלף עדים".

אזריה ואמו אושרה(צילום: מוטי קמחי)

מפקד אוגדת עזה לשעבר תקף בדבריו את מפקד הפלוגה של אזריה, רב-סרן תום נעמן. "התחושה שלי היא שאם המ"פ היה מבהיר בצורה ברורה את נוהלי הפתיחה באש, האירוע היה נמנע. אם היה מבהיר שירי כזה יכול לסכן את כוחותינו, הוראה שניתנת בהרבה סיטואציות מבצעיות מגבילים את הוראות הפתיחה באש, והמ"פ שלפי עדותו ביצע הרבה פעולות כאלה לא נתן את הפקודה הזאת, והשאיר את החייל בהוראות פתיחה באש קודמות ולא ברורות".

זכאי ביקש להגיד לפרוטוקול: "אני סולד מהמתקפות האישיות נגד התובע שהוא קצין שממלא את תפקידו נאמנה, ואין מקום להתקפות אישיות עליו ועל בית הדין. אני סומך על בית הדין שיבצע את תפקידו נאמנה".

סנגורו של אזריה, עו"ד אייל בסרגליק, ציין כי ההגנה מסכימה ללכת לגישור בתיק בניגוד לתביעה הצבאית שמתנגדת למהלך. לדבריו, "אם יציעו גישור אנחנו נשקול זאת. נכנסנו להליך המשפטי בגלל התביעה שהתעקשה לנהל את ההליך".

הפסיכיאטר: "לא התרשמתי שיש פוסט טראומה"

בהמשך העיד הפסיכיאטר פרופ' מרק וייזר, שבדק את מצבו הנפשי של אזריה לאחר האירוע. לדבריו הוא לא נחשף לעדויות חיילים אחרים על מצבו של אזריה אחרי התקרית.

בפגישה שקיימו השניים אמר אזריה לפסיכיאטר שהוא לא סומך על חוות דעתו מאחר שלדבריו הוא משתף פעולה עם התביעה בניסיון להרשיע אותו בכל מחיר. בנוסף, טען החייל, הפרופ' צחק לו בפנים. בעדות אמר וייזר בתגובה: "אמרתי לו שאני לא מנסה להפיל אותו ואין לי אינטרס נגדו. לא צחקתי לנאשם בפנים. ייתכן שחייכתי אליו כשהוא אמר שאני רוצה ברעתו בגלל שראיתי בעניין הזה משהו שהיה מבחינתי קצת הומוריסטי".

בעבר טענו סנגוריו של אזריה שבעקבות בעיות שינה שמהן סבל לפני הפיגוע, הוא הגיע לזירת הפיגוע עייף ומותש. "לפי הערכתי לא מדובר בחסך שינה שעלול להשפיע על התנהגותו של הנאשם", אמר הפסיכיאטר בבית הדין. "אין הסבר של שעות שנה, ליקוי קוגנטי או בלבול שיכולים להסביר את התנהגות הנאשם לפי דעתי".

על הבדיקה אמר פרופ' וייזר: "הסימפטומים הפוסט טראומטיים שמצאתי אצל אזריה לא מצדיקים קיום מתן אבחנה. לא התרשמתי שהנאשם סובל מפוסט טראומה. הוא סיפר לי שהמ"פ ביקש ממנו לאסוף חלקי מוח של האיש שבו ירה ולא התרשמתי שזה אירוע מאוד מיוחד וחשוב ועל כן לא פרטתי אותו".

בהמשך זכה פרופ' וייזר לנזיפה מהשופטת, אחרי שאמר: "מדובר בחייל קרבי שעבר טירונות 07, קורס מ"כים ובוגר קורס חובשים. לא מדובר בתלמידת תיכון שלא ראתה כלום בימי חייה שקשור למלחמה". השופטת אל"מ מאיה הלר העירה על האמירה הסקסיסטית, והוא חזר בו.

עדות החייל שנפצע

בדיון ביום ראשון העיד החייל שנפצע בפיגוע שקדם לירי. הלוחם, א"ו, העיד מטעם ההגנה, נשאל אם חשב שיש איום של מטעני נפץ באירוע, והשיב בחיוב. כשנשאל אם חשש שהמחבלים מחזיקים חגורת נפץ ענה "כן". אך התובע עימת אותו עם עדויות אחרות וסותרות שמסר בחקירתו במצ"ח.

לדבריו, "ישר זיהיתי את המחבל בלבן שהלך רגיל עם ידיים בחוץ והמחבל השני היה כפוף עם ידיים בכיסים, שזה ישר מעלה את החשד וישר אני מזהה שמשהו לא בסדר". לדבריו, "בבידוק (הם) לא עצרו בקו של המגנומטר, עברו סביב למגנומטר, הם התחמקו כדי שאם יש עליהם סכין או מטען לא יעלו עליהם".

לשאלות התובע לגבי סתירות שעלו בין עדותו במצ"ח לעדותו בבית הדין, השיב החייל: "באירוע הייתי בהלם. נדקרתי. יריתי בשני מחבלים והייתי בתחושה ששניהם מנוטרלים וכנראה לא מהווים איום".

התובע: "לא אמרת שבזמן התקיפה חשבת שלמישהו מהמחבלים האלה יש מטען עליו". החיל השיב כי במצ"ח לא נשאל לגבי חששותיו בשטח. התובע התעקש: "בעדות הראשונה שלך אפשרו לך לומר כל מה שקרה באירוע. לא אמרת בשום שלב שחשבת שיש על איזה משני המחבלים מטען". לטענה זו השיב א': "נכון".