לשנה בריאה: 10 עצות מ-10 רופאים לשנה בלי מחלות

פרופ' יורם קירש,

פיזיקאי מהאוניברסיטה הפתוחה, מחבר הספרים "מסע אל האושר" (עם עובד) ו"חפץ תחת השמים" (ידיעות אחרונות)

"אנשים בכל העולם משקיעים אנרגיה רבה בשמירה על הבריאות שלהם וזה כמובן חשוב מאוד. אבל מחקרים רבים מראים שהפעולה החשובה ביותר לשמירה על הבריאות היא גישה אופטימית לחיים וחשיבה חיובית. רמת כולסטרול נמוכה תוסיף לנו כארבע שנות חיים, לחץ דם תקין כארבע שנים, משקל תקין כשלוש שנים ופעילות גופנית כשלוש שנים. אבל אופטימיות וחשיבה חיובית יוסיפו לנו 7־10 שנים, ויש מדענים שמצאו שהם יוסיפו לנו 20% לאריכות החיים.

"המדע עדיין לא יודע להסביר איך בדיוק אופטימיות וחשיבה חיובית משפיעות עלינו לטובה, אבל ככל הנראה ההשפעה היא הורמונלית. במחקר קטן שערכתי בעצמי ועדיין לא פורסם, עקבתי אחרי אחים עם תפיסת עולם שונה: האחד אופטימי והשני פסימי. מצאתי שלאופטימיות יש השפעה דרמטית על הבריאות. היו מקרים של אח אחד שהקפיד מאוד על הבריאות, היה רזה ועסק בספורט, ובכל זאת הוא נפטר לפני האח האופטימי שפחות הקפיד על הבריאות".

האם אתה מיישם את התובנה הזאת על עצמך?

"כל הזמן. אני אמנם אופטימי מטבעי אבל נוטה לעתים לדאגות. הרבה פעמים אני מודאג מדברים שב־90% מהמקרים לא יקרו בכלל. לא מזמן קראתי תלונה של אדם שכעס מאוד לאחר שנאלץ לבזבז שעתיים במשרד הרישוי. חודש לפני כן עברתי חוויה דומה באותו משרד, אבל במקום לכעוס הלכתי לטייל בקניון הסמוך, ישבתי בבית קפה וקראתי ספר, כדי לא לכעוס על בזבוז הזמן שכרוך בהמתנה בתור. שנינו חווינו את אותו אירוע, אבל אני יצאתי ממנו מרוצה. אני מאמין שהגישה הזאת תורמת רבות לבריאות שלי".

פרופ' תמי פרץ

"הרבה אנשים שחלו בסרטן אומרים לי שהסרטן היה הדבר הכי טוב שקרה להם. פעם זה נשמע לי מוזר, עד שהבנתי שהכוונה היא לשינוים שהם עשו בחיים בעקבות המחלה. אני חושבת שלא צריך לחכות למחלה כדי לעשות שינויים בחיים. צריך לעשות אותם כשאנחנו בריאים. אף אחד לא יודע מה גורם למחלות, אבל ייתכן מאוד שחיים מספקים הם גורם משמעותי בסיכויים שלנו להיות בריאים וחזקים. זה קצת מזכיר את הסיפור 'הנסיכה על העדשה'. הנסיכה ישנה על עשרים מזרנים, אבל בכל זאת אפון אחד קטן הפריע לה.

"אני מאמינה שהאדם צריך תמיד לחפש את האפון הזה שמפריע לו לחיות חיים טובים. כולנו נמצאים במרוץ חיים תובעני, אבל אני מאמינה שכדאי לעצור מדי פעם, להסתכל על החיים ולחשוב: בשביל מה אני עושה את זה? האם אני רק מרצה את החברה והמשפחה? זה סביר ובסדר לרצות את הסביבה, אבל כדאי לדעת מתי אנחנו עושים זאת ואיך לשמור על איזון בין ריצוי הסביבה לסיפוק עצמי".

האם את מיישמת את התובנה הזאת על עצמך?

"בהחלט כן. אני עוצרת לעשות בדק בית מדי פעם ומגיעה למסקנות. עם זאת אני לא חושבת שצריך להיות קיצוניים ולהפוך לביקורתיים מדי כלפי עצמנו, כי זה עלול לשתק ולגרום לחוסר עשייה".

ד"ר אמיתי אלקיים

"לפני כ־30 שנה, כשהייתי רופא צעיר בן 25, הייתי הרבה יותר בטוח בעצמי מאשר היום. היום אני מבין, בצניעות וענווה, שאנחנו לא יודעים הרבה דברים. כשהייתי סטודנט לרפואה למדנו שאסור לתת תרופות מסוג 'חוסמי בטא' למחלות לב. היום טיפול כזה הוא אחד מאבני היסוד לטיפול במחלות לב. בשנות ה־70 האמנו שלחץ דם של 170 לאדם בן 70 זה נורמלי, היום אנחנו יודעים שגם בגיל מבוגר חשוב לאזן את לחץ הדם. ויש גם דוגמאות של תרופות שהיו הבטחה גדולה והתגלה שהן מזיקות. לכן היום אני מאמין בביקורתיות ובספקנות. כל מחקר חדש שמציע חידושים אני בודק היטב אם הוא נערך כמו שצריך".

האם אתה מיישם את התובנה הזאת על עצמך?

"אני ממליץ לתלמידים שלי להיות ספקנים לגבי כל דבר, כולל מידע שאני מעביר להם, וכך גם למטופלים. בעבר רופא היה אוטוריטה שהמטופלים נעצו בו עיניים מעריצות, כיום צריך לשאול אותו שאלות, לבקש חוות דעת נוספת, לקחת אחריות על הבריאות. למרות שרופאים רבים לא ממליצים על כך, אני אומר למטופלים שלי לקרוא על הבעיה שלהם באינטרנט. היום יש דמוקרטיזציה של המידע, ואני ממליץ למטופלים לקרוא ולהגיע אלי עם שאלות".

ד"ר מינה פארן

"החיידקים מהווים כשלושה ק"ג מהגוף שלנו ואנחנו לא יכולים לחיות בלעדיהם. הם חלק מהתאים שלנו, הם מפעילים את מערכת העיכול, משפיעים על מצב הרוח שלנו ועוד. הנטייה שלנו היא להילחם בחיידקים באמצעות נטילה מוגזמת של אנטיביוטיקה שפוגעת בחיידקים ובבריאות. אלא שהמטרה שלנו צריכה להיות העשרת אוכלוסיית החיידקים הטובים לשמירה על בריאות טובה יותר. גם הצמחים חשובים מאוד לבריאותנו. כל הרוקחות הגיעה מצמחים, שהם המעבדה המשוכללת והמפותחת ביותר בעולם. לצמחים יש אנרגיה אינסופית, וכל צמח מכיל מאות מרכיבים שאנו יכולים להשתמש בהם. למרבה הצער, האדם לא שומר מספיק על הטבע ועל הצמחים".

האם את מיישמת את התובנה הזאת על עצמך?

"בהחלט. אני בת 76 ולא נוטלת תרופות כמעט בכלל. אני משתמשת בצמחי מרפא להגברת האנרגיה, שמירה על המוח, זיכרון ורגיעה. אני נוטלת אנטיביוטיקה רק כשאין לי ברירה וזה קורה פעם ב־6־7 שנים. לאחר נטילת אנטיביוטיקה אני מעשירה את אוכלוסיית החיידקים בגוף שלי. אחת הדרכים היא אכילת חמוצים ביתיים שעשירים מאוד בחיידקים פרוביוטיים (ראו מתכון)".

החמוצים מופחתי הנתרן של ד"ר פארן:

שוטפים היטב ירקות כמו מלפפונים, כרובית, כרוב, גזר וכו' ומכניסים לצנצנת. מכינים תמיסת מלח מופחתת נתרן: מוסיפים 1 כפית גדושה של מלח גס לכל ליטר מים ומוזגים לצנצנת. אפשר להוסיף שום ותבלינים כמו שמיר, בזיליקום ועוד. משאירים בטמפרטורת החדר למשך שבוע ולאחר מכן מאחסנים במקרר.

פרופ' אלעזר פליק

חוקר ומתאם מדעי למחקר ופיתוח חקלאי, מכון וולקני

"כולנו יודעים שירקות ופירות הם המזון הבריא לנו ביותר אבל לא רבים יודעים שהם מגיעים לשיא טעמם כשהם בשלים - מה שמשפיע כמובן גם על צריכתם. עגבנייה כתומה או קצת ירוקה אף פעם לא תהיה טעימה כמו עגבנייה אדומה־אדומה שנקטפה בשלה. הסיבה לכך היא שהפרי או הירק צוברים את הסוכרים שלהם כשהם על העץ או על השיח.

"זה אולי לא פרקטי לקנות עגבניות אדומות־אדומות, אבל אם רוצים סלט טעים עם טעם חזק של עגבניות מתוקות, צריך לקנות אותן בשלות. עגבניות שנקטפו בטרם עת יאדימו בקערה בבית, אבל ייישארו חסרות טעם. זה נכון גם בפלפלים ובירקות ופירות אחרים. גם מבחינה בריאותית כדאי לאכול ירקות בשלים. פלפל אדום־אדום מכיל פי עשרה יותר ויטמין C מפלפל ירוק. עם זאת לא מומלץ לאכול ירקות ופירות עם כתם חום. הוא מעיד על פי רוב על הימצאות מיקוטוקסינים – רעלני פטריות מסרטנים. לכן, פרי או ירק עם כתמים חומים כדאי לזרוק".

האם אתה מיישם את התובנה הזאת על עצמך?

"בהחלט. אני צורך כמויות גדולות מאוד של ירקות ופירות. אני ממליץ לאנשים על דרכים לאחסן ירקות. לדוגמה: הטמפרטורה האידיאלית לאחסון מלפפונים היא 10 מעלות, אבל הטמפרטורה במקרר היא 4 מעלות. לכן הם מתקלקלים מהר במקרר. הם פולטים CO2 וחום שגורמים לעיבוי ולקלקול מהיר. אם רוצים לשמור עליהם טריים וטעימים במשך שבוע במקרר, כדאי לגלגל אותם בתוך נייר מגבת ואז לאחסן בתוך שקית שהקצה שלה מקופל והיא לא אטומה לגמרי. השקית מאיטה את קצב איבוד הנוזלים, והנייר הסופג שומר על הלחות".

פרופ' ערן סגל

המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מוביל מחקרי החיידקים (עם ד"ר ערן אלינב) במכון ויצמן

"לפני שהתחלנו במחקרי החיידקים היו לי ייסורי מצפון בכל פעם שאכלתי גלידה ושוקולד. אבל לאחר שבדקתי איך אכילת שוקולד וגלידה משפיעה עלי באופן אישי, גיליתי להפתעתי שהם לא מעלים לי את רמת הסוכר בדם באופן דרמטי. לעומת זאת, אורז וסושי, שבעבר אכלתי בלי ייסורי מצפון, מעלים לי מאוד את רמת הסוכר בדם.

"אני לא מתנזר מהם לחלוטין אבל משתדל להמעיט. מובן שיש הנחיות בריאות שמתאימות לכל האוכלוסייה, כמו למשל שכדאי להעדיף לאכול ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ומאכלים שעשירים בסיבים תזונתיים. מחקרים שלנו הוכיחו שגיוון בסיבים התזונתיים שאנחנו אוכלים מגוון את אוכלוסיית החיידקים במעיים, ובכך אנחנו מחזקים את מערכת החיסון שלומדת להכיר מגוון גדול של חיידקים. יש הנחיות כלליות נוספות, כמו למשל שממתיקים מלאכותיים ותוספים תעשייתיים, שמוספים למאכלים מעובדים, מזיקים לבריאות בגלל תגובת החיידקים. אבל יש הרבה מאכלים אחרים שהשפעתם משתנה מאדם לאדם".

האם אתה מיישם את התובנה הזאת על עצמך?

"בהחלט. בעקבות המחקרים שלנו הפסקתי לאכול בשר ועוף. אני מאמין שכדאי לכל אדם לבדוק מהי התזונה המתאימה לו ביותר ולהבין אם ההמלצות הגורפות לכל האוכלוסייה מתאימות לו או לא. אפשר לעשות זאת על ידי שימוש במד סוכר. מנסים לאכול את המאכלים שאנחנו צורכים בתדירות גבוהה, כמו למשל לחם או אורז, ובודקים את רמת הסוכר בדם לפני האוכל וכעבור 30־40 דקות. בדרך הזאת אפשר לדעת איך המאכל הספציפי משפיע עלינו ומהם המאכלים המתאימים לנו ביותר".

ד"ר אסתר גלילי

מומחית ברפואת המשפחה ומנהלת המרכז לבריאות התא

"פעם רופאים היו מדברים יותר עם המטופלים שלהם ומקדישים זמן לרפואה מונעת שלדעתי היא החשובה ביותר. פעם רופא היה שואל את המטופל מה הוא עושה בחיים? כמה שעות הוא ישן? מה הוא אוכל? אני מאמינה שהתפקיד הראשי של הרופא הוא לדבר עם המטופלים וללמד אותם איך להירגע לפני השינה, איך לנשום כשחשים כעס ואיזו פעילות גופנית כדאי לעשות כדי למנוע מתח נפשי. כשלרופא משפחה יש רק כמה דקות להקדיש לכל מטופל, זו בעיה. יש אמנם מטופלים שרוצים רק תרופות מיידיות ולא מתעניינים באימוץ אורח חיים בריא, אבל אני חושבת שזו טעות".

האם את מיישמת את התובנה הזאת על עצמך?

"כל הזמן. המטופלים שלי יודעים שיש סיבה לכך שהם נאלצים לפעמים להמתין בתור. אני מקדישה לכל מטופל את הזמן הנחוץ. לפני שאני ממליצה למטופלים שלי איך להתנהג, אני מנסה הכל בבית שלי. אצלי בבית אין דגני בוקר ובכלל אנחנו נמנעים ככל האפשר מרכישת מזון בקופסאות. אין אצלנו לחם וקמח לבן אלא רק כוסמין מלא, אין מוצרי חלב ואין אוכל מעובד, ב־80%. אני משתדלת להכין אוכל טרי ובריא במידת האפשר. כמו שאני ממליצה למטופלים שלי לקחת כמוסות פרוביוטיקה ואומגה 3, אם הם לא אוכלים מספיק דגים, כך אני עושה בעצמי".

ד"ר אלעד שיף

"כוח האמונה על הבריאות הפיזית מדהים אותי בכל יום מחדש. אני רואה בכל יום מטופלים שחשיבה חיובית ואופטימית משפרת את מצבם הבריאותי באופן דרמטי וגם להפך - איך חשיבה שלילית ופסימיות גורמות להרעה. בעבודתי האינטנסיבית במחלקה אני פוגש בכל יום מטופלים עם אותו מצב בריאותי אבל עם גישה הפוכה: האחד אופטימי, עסוק וחי חיים מלאים לצד המחלה, ואילו השני חי את המחלה כחלק המרכזי והעיקרי בחייו ולכן חווה כאבים, סבל ואומללות.

"יש אנשים עם בעיה בתפקוד הלב שמפסיקים לתפקד, ויש כאלה עם אותה הבעיה בדיוק שיצעדו בכל יום שמונה ק"מ בים. התפיסה של החולי על התת מודע מטה את כף החיים. דוגמה לכוחו האדיר של המוח פורסמה לא מזמן במחקר. חוקרים בדקו את השפעת שני סוגי כימותרפיה אל מול פלצבו באנשים עם סרטן הקיבה. למטופלים נמסר שהם יטופלו באופן אקראי באחת משתי כימותרפיות או בפלצבו. הוסבר להם שתופעות הלוואי מהכימותרפיה הן בין היתר נשירת שיער. שליש מאלה שקיבלו פלצבו הקריחו רק בגלל כוח המוח".

האם אתה מיישם את התובנה הזאת על עצמך?

"בהחלט. אני בוחר את המילים שלי בקפידה. אני אף פעם לא אשאל מטופל: 'כמה זמן אתה סובל מהבעיה', כי זה אומר שאני מצפה ממנו לסבול. אני אשאל אותו איך הוא מרגיש. אני לא אומר למטופל: 'זו התרופה לכאב שלך', כי זה אומר שהכאב הוא שלו. אני אומר לו: 'התרופה תעזור לך להרגיש טוב יותר'. אני אומר למטופלים את האמת אבל בדרך אופטימית וחיובית, כמו סוכן מכירות טוב".

פרופ' רם רייפן

"רופא טוב צריך שיהיו לו קודם כל ידע וניסיון. גם אמפתיה חשובה מאוד, אבל כדאי גם שתהיה לו יכולת להסתכל על המטופל ממרחק מסוים כדי לדעת להבחין בין עיקר לטפל. רופא טוב לא צריך לשלוח את המטופלים שלו לעבור 200 בדיקות. מטופלים רבים מגיעים לרופא שלהם עם תלונות רבות, כמו למשל כאב בטן. אפשר לשלוח אותם לעבור המון בדיקות סריקה כמו CT וכו', אבל אם יודעים להבדיל בין עיקר לטפל, לא מבזבזים זמן על בדיקות מיותרות ולא מתמקדים בסימנים הלא חשובים. כדי לפתח את היכולת להבדיל בין עיקר לטפל צריך אינטואיציה שמבוססת על ידע וניסיון. בדרך הזאת מגיעים לאבחון מהיר ומדויק ולמטופלים בריאים ומרוצים".

האם אתה מיישם את התובנה הזאת על עצמך?

"בהחלט, ולא רק כרופא, גם בחיים בכלל. אני שואל את עצמי כל הזמן: זה חשוב או לא חשוב? היכולת להבחין בין עיקר לטפל מנחה אותי תמיד. אני מחליט אם להשקיע אנרגיה בעניין מסוים רק אחרי שאני מגדיר אותו כחשוב. אבל רוב העניינים שאנחנו עוסקים בהם לא חשובים באמת. אני חושב למשל על מה כדאי לי לכעוס: האם זה עיקר או טפל? רוב הדברים שאנחנו כועסים בגללם לא חשובים בכלל. גם מריבות עם בני הזוג על פי רוב עוסקות בנושאים טפלים ולא חשובים".

פרופ' מאיר ברזיס (אמריטוס)

בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר מנהל המרכז לאיכות ובטיחות קלינית בהדסה

"היום לא מתים מפוליו אלא מצריכת יתר. עישון, ג'אנק פוד, חוסר פעילות גופנית, זיהום אוויר ותאונות דרכים הם מגפות החברה המודרנית. זו לא גזירה משמים, זו בחירה הגובה מחיר של חולי ומוות. אבל האם ילד בוחר מרצונו החופשי לזלול פיצות וקולה? מי מרוויח ממזון עתיר מלח וקלוריות הגורם להשמנה, לסוכרת וליתר לחץ דם? כלכלת השוק החופשי שיפרה את איכות החיים, אך המחיר הוא בבריאות.

"הקידמה קמה על יוצריה. תאגידי ענק של מזון, טבק, נפט, תרופות משגשגים, כשהתחרות היא על רווח - ולא על רווחת האדם. גם בתחום שירותי הבריאות רדיפת ההכנסה משכיחה את המטרה - להביא מזור לחולה. רפואה פרטית, תעשיית ביטוחים ותרופות במחירים מופקעים משאירות יותר ויותר כאלה שאינם יכולים לשלם בהמתנה מאחור במסלול הציבורי. גם כאן להצלחת כלכלת השוק החופשי יש מחיר בבריאות".

מה הפתרון?

"מודעות מוקדמת לכך שעושר אינו מביא אושר - הכרה שאליה מגיעים רבים בקץ החיים. בריאיון האחרון עמה אמרה ענת גוב: אם תקום בבוקר ותשאל איך אני יכול לעשות את האחר מאושר, אז אולי יש לך סיכוי לבדל של אושר. מודעות לזמניות שלנו משפרת את איכות החיים".

עוד בגיליון החג של מגזין "מנטה": העצות הכי חשובות לניהול הבריאות שלכם, איך לגדל ילדים בריאים יותר בשנה בקרובה והאם הטרנדים המובילים בתזונה ובכושר מתאימים גם לכם

צפו בהכרזתו של שר הבריאות, יעקב ליצמן, נגד ג'אנק פוד: